ביטוח או ריבית?

הרב משה יוסף מחבר הספר ראש יוסף - ריבית

רבים שואלים: האם תשלום לחברת ביטוח, שבסופו עשוי המבוטח לקבל סכום הגבוה פי כמה ממה ששילם, נחשב כאיסור ריבית? והאם פוליסת ביטוח חיים מחייבת "היתר עיסקה"?

תשובה

אין במעשה הביטוח עצמו שום חשש לריבית. איסור ריבית שייך רק בעסקאות של הלוואה, אבל ביטוח קונים "שקט נפשי" והגנה למקרה מסוים. ומכיוון שחברת הביטוח לא "חייבת" להחזיר את הכסף אלא רק אם יקרה אירוע מסוים אין כאן הלוואה, ולכן אין כאן איסור ריבית. אמנם לכתחילה יש לוודא שחברת הביטוח משקיעה את הכסף על פי היתר עיסקא. (ע"פ שו"ע יו"ד קע"ג, יט. וע"פ ילקוט יוסף קנט, כח). לעומת זה השקעה בחברת ביטוח מצריך להיות על פי היתר עיסקא כהלכה.

נימוק התשובה

כדי לעשות סדר בדברים, עלינו להבחין בין סוגי הביטוחים השונים ובין "דמי ביטוח" ל"השקעה".

א. ביטוח רגיל (רכב, דירה, בריאות) – מותר ללא פקפוק

בביטוחים אלו המבוטח משלם פרמיה קבועה מראש, בידיעה שאם לא יקרה נזק – הכסף לא יחזור אליו. בשולחן ערוך יו"ד סוף סימן קע"ג נפסק להלכה - לתת עשרים לטרין למי שיבטיח מאה שיש לו בספינה, מותר.

מדוע זה לא ריבית?

דין מכר: התשלום אינו הלוואה, אלא "קניית התחייבות". המבטח מוכר למבוטח את הסכמתו להתחייב בנזקיו.

חוב ולא פרעון: הכסף שהמבוטח מקבל בעת נזק אינו "החזר" על השקעה, אלא מימוש התחייבות חוזית שנוצרה ביום חתימת הפוליסה.

ב. ביטוח חיים ואנונה (קצבה לכל החיים)

במקרה שבו אדם מפקיד סכום חד-פעמי או חודשי כדי לקבל קצבה לכל חייו (גם אם יאריך ימים מעבר לסכום שהפקיד), מצאנו פתרון בדברי ה"כנסת הגדולה" (הובא בפתחי תשובה יו"ד ק"ס):

הוא הציע לתת את המעות כ"מתנה" למקבל, ובתמורה המקבל מתחייב לשלם לו סכום קצוב בכל שנה. כיוון שהקרן יצאה מרשות הנותן לגמרי, אין כאן דין הלוואה אלא התחייבות אישית של המקבל, וזה מותר (אף שיש שפקפקו בזה מצד "הערמת ריבית", עיין בשאילת יעב"ץ (ח"ב סימן ק"ס). אך העיקר להלכה להקל בדרך מכר או מתנה).

ג. מתי חייבים "היתר עיסקה"?

הבעיה מתחילה בביטוחים הכוללים מרכיב של חיסכון.

אם המבוטח מפריש כספים לקופה באופן שהוא יכול למשוך את הקרן בכל עת, ובנוסף מובטחת לו תוספת (ריבית) בהגיעו לגיל מסוים – הרי זו ריבית קצוצה ואסורה מדאורייתא.

במקרה כזה, הדרך היחידה להיתר היא:

היתר עיסקה: הגדרת הכסף כהשקעה שבה המבוטח והחברה שותפים ברווחים ובהפסדים.

למרות האמור יש כאן היבט נוסף על השקעות החברה עם הכסף שלנו. ומכיוון שחברות הביטוח משקיעות את כספי הפרמיות בהלוואות לאחרים, חובה לוודא שהחברה מתנהלת על פי "היתר עיסקה" כפי שביאר מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת "יחוה דעת".

בשורה התחתונה: ביטוח נגד נזקים מותר מעיקר הדין. בביטוחי מנהלים, פנסיות או ביטוחי חיים עם מרכיב חיסכון – יש לוודא קיומו של "היתר עיסקה" כהלכה כדי להינצל מאיסור ריבית החמור.