האם יש איסור ריבית בתורנות נסיעות? הרב משה יוסף

איסור ריבית בתורנות נסיעות

הרב משה יוסף - מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

אנחנו ארבעה חברים שנוסעים יחד פעם בשבוע ללימודים בערב.

עשינו בינינו תורנות ובכל פעם נוסעים ברכב אחר וכך אנחנו לא משלמים עבור הנסיעה כי פעם נוסעים עם ראובן ופעם עם שמעון וכו'.

השאלה : כנראה שרכב מסויים שותה יותר דלק מרכב אחר ויתכן שיוצא מדי פעם שאחד מאיתנו סופג תשלום על הדלק יותר ממה שספגו האחרים.

בנוסף - שער הדלק משתנה מפעם לפעם.

האם יש בזה חשש ריבית?

תשובה

אם אתם עושים את זה בתורנות מזדמנת, ולא שיש מי שמתחייב לתורנות דווקא בזמן שיתייקר הדלק או להחזיר תורנות דווקא ברכב גדול וכבד יותר אין בזה חשש של איסור ריבית. ומותר לכם להמשיך במנהגכם הטוב.

אמנם אם מתחייב אחד לקחת את חבירו למקום מרוחק יותר, בתמורה למה שהוא לוקח אותו עכשיו, בוודאי שיש בזה איסור ריבית, ואסור להתחייב בדרך זו.

נימוק התשובה

שו"ע יו"ד (סי' ק"ס סעי' ט') 'לא יעשה מלאכה לחבירו, על מנת שחבירו יעשה עמו אחר כך מלאכה שהיא יותר כבדה. ואפילו לעשות עמו אותה מלאכה עצמה אסור, אם הוא בזמן שהיא יותר כבדה. כגון שזה מנכש עמו בגריד, וזה מנכש עמו ברביעה.'

בדברי השולחן ערוך מבואר שאסור לאדם לעשות מלאכה לחבירו, על דעת שיתחייב לו חבירו לעשות מלאכה אחרת קשה יותר. ודבר זה מפורש בדברי הגמרא בבא מציעא (עה.).

אלא דעיקר דין זה נאמר דווקא כשקוצצים תחילה לעשות בצורה שיחזיר יותר, שהוא כריבית קצוצה. אבל אם אין מכוונים להחזיר יותר, ויש באפשרותו להחזיר כפי מה שקיבל, אין לחוש למה שהחזיר יותר כיון שלא התחייב על כך, וכשמחזיר יותר זה בשביל טובת עצמו, וכיון שאינה ריבית קצוצה אין לאסור בעניין כזה, גם כשנתן משלו יותר ללווה. ובפרט שאין המלוה מקבל יותר ממה שנתן, ורק הלווה הוציא יותר כדי לפרוע את חובו, כיון שלא עשו כן דרך קציצה ואינו דומה לריבית של תורה, לא אסרו באופן כזה.

וכמו כן לענין מה שפרע חובו בזמן שנתייקר מחיר הדלק, כיון שלא קצצו להחזיר דווקא לזמן היוקר, וגם שאין ההלואה על הדלק אלא על הנסיעה והרי יכול להחזיר גם בזמן שהדלק הוא זול יותר, נמצא שאין בזה לא חשש ריבית של תורה ולא חשש ריבית סאה בסאה, וכמו שכתבנו שההלואה אינה דלק אלא התחייבות הדדית לקחת זה את זה. והרשות ביד כל אחד לקחת את האחרים גם ברכבים אחרים שעלות הנסיעה בהם זולה יותר ולא היתה קציצה בהתחייבות להחזיר יותר ממה שהלוו זה את זה. ובספר ראש יוסף הלכות ריבית הבאנו כמה דוגמאות בעניין הלכה זו, בסימן ק"ס ובסוף סימן קע"ו. וכיוצ"ב כתב בספר מלוה ה' (פי"א הט"ז).