האם יש איסור ריבית איסור ריבית בהשאלת כלים? הרב משה יוסף

איסור ריבית בהשאלת כלים

שאלה

לקחתי בהשאלה שולחן 'כתר' במצב די חדש השולחן היה אצלי שנה, ולא נעים לי להחזיר אותו משומש. האם אני יכול להחזיר שולחן כתר חדש, או שיש בזה איסור ריבית?

תשובה

הלוקח חפץ בהשאלה שצריך להחזיר את החפץ עצמו, מותר לו להוסיף ולהחזיר יותר ממה שקיבל. ואין בזה איסור ריבית. ואפילו אם מלכתחילה נתן לו על דעת שאם ירצה יקנה לו אחר מותר, גם אם מחזיר יותר.

נימוק התשובה

כתבו הרמב"ם והשולחן ערוך (יו"ד סי' קע"ו) מותר להשכיר כלים אפילו נותן לו רשות למכרם ולעשות בהם כל חפצו. רק שלבסוף יחזיר לו כלי אחר כזה. ובגמ' ב"מ (סט:) נתבאר החילוק בין הלואת כלי להלואת מעות. מרא הדרא בעינא וידיע פחתיה, זוזי לא הדרי בעינייהו ולא ידיע פחתיה. פירוש, בהלואת מעות כאשר מתחייב להחזיר יותר ממה שלקח, הרי זה ריבית קצוצה. משא"כ בכלים שנפחתים בשימושם וניכר עליהם שהם משומשים, נמצא התוספת בשביל הפחת ואין כאן ריבית.

ושם ברש"י (ד"ה הדרא בעינא) פירש אותו כלי חוזר בעצמו בעין ואינו הלואה אצלו בדמים, ואין אחריותו עליו אם נאנס או נשבר מחמת מלאכה, הלכך אין שכרו ריבית. ומדבריו משמע כיון שאפילו אם הוזל מחזירו בעינו, אין זה כהלואת כסף. וזה עיקר הטעם שאינו נחשב הלואה, ולפי"ז אפילו אם לא נפחת גוף הכלי כגון כלי כסף ותכשיטי זהב מותר.

אך מדברי הראשונים שם נתבאר שכל זה דווקא בדבר ששייך פחת בכלי עצמו במה שמשתמשים בו. משא"כ דבר שאינו פוחת על ידי שמשתמשים בו כגון כלי כסף וכלי זהב אסור להשכירן אם מתחייב השוכר באונסין. וכן העלנו בספר ראש יוסף הלכות ריבית סימן קע"ו לאסור בכלי זהב וכסף שאינם נפחתים.

ואמנם השולחן ערוך לא כתב לחלק בין כלי זהב לשאר כלים, מ"מ מדבריו בב"י משמע עיקר כדברי רוב הראשונים. שפירשו הדבר לאסור בכלים שאינם נפחתים. אבל בכל כלי כיון שניכר בו הפחת שנראה כמשומש, אין להחמיר כלל ואין בו דין הלואה. ולכן אם לקח בהשאלה כלים ושאר ריהוט ובא להחזיר יותר ממה שקיבל או שנפגם החפץ והוא רוצה להחזיר אחר תחתיו, אף שהוא שוה יותר, הרשות בידו.