איך מבקשים סליחה?

מהי מעלת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים? האם יש חשיבות לכל יום בפני עצמו?

עשרה ימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים הם בעלי ערך רוחני גדול וחשוב, והם מיוחדים לתשובה, ולתיקון המעשים, כמבואר בגמ' (ראש השנה יח.) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, דרשו ה' בהמצאו אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ובזוהר הקדוש (פנחס רנה.) האריך והעמיק בשבח הימים הללו וקדושתם, וכן הוא בתיקוני הזוהר הקדוש (תיקון ו', כב.). וכתב המהרח"ו (שער הכוונות צ עמ' ג) בשם מהר"ם גלאנטי ששמע מרבינו האריז"ל ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, (דהיינו חוץ משני ימי ראש השנה ויום כיפור, נשארו ז' ימים) הם נגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כוחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון בשבת יכוין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון בשבת שבמשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך. (משנ"ב תר"ג סק"ב, חזו"ע עמ' רט).

אני לא מצליח להתעורר ולעשות תשובה, איך אוכל לעורר את עצמי לעשות תשובה?

אילו היינו יודעים את מעלת התשובה לא היינו מפסידים רגע מהימים הללו. הנה בגמרא (יומא פו.) אמר ר' לוי, גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד, ועוד אמרו (מסכת ראש השנה יז:) שמקרעת גזר דינו של אדם, ומבטלת גזרי דין קשים, ומקרבת את הגאולה, ועוד אמרו (יומא פו:) שמאריכה ימיו ושנותיו של אדם, ובשבילו מוחלים לכל העולם כולו (שם), ומביאה רפואה לעולם (קידושין מ.). (קדוש בציון פ"א ה"ה).

וכתב הרמב"ם (פ"ז מהלכות תשובה) גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" וכו', התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנוא לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד, וכו', ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה, שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.

וראה בבן איש חי (חידושים פרשת חוקת) שהזכות הזו שאפשר למחוק עוונות על ידי תשובה שייכת רק לעם ישראל, אבל באומות העולם אין מחילה גם אם עשה תשובה, ומה שכתוב בנביא יונה לגבי נינווה לא כתוב שה' מחל להם אלא ש"ניחם על הרעה", נמצא שקיבלנו בימים הללו מתנה גדולה ועצומה ואם נדע ונשיב אל ליבנו את גודל המתנה, נוכל גם להתחבר אליה בעוצמה רבה ולעשות תשובה שלימה.

זכיתי ברוך ה' להיות אברך כולל עמל בתורה כל היום, ואיני יודע על מה יש לי לחזור בתשובה, כפי הנראה שלא עשיתי עבירות ובוודאי שלא במזיד, איך אתחבר לוידוי ולתשובה?

ראה ברמב"ם (פ"ז מהלכות תשובה ה"ג) "כשם שצריך לשוב בתשובה מעוונות אלו, כך צריך אדם לחפש בדעות הרעות שיש לו, ולשוב מן הגאוה הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההיתול, ומרדיפת המאכלות וכיוצא באלו, מן הכל צריך לחזור בתשובה, ואלו העוונות קשים יותר מאותם שיש בהם מעשה, שבזמן שאדם משתקע במידות רעות אלו קשה לפרוש מהם". נמצא שגם אדם שאין לו עבירות שיש בהם מעשה יש לו הרבה מה לתקן במידותיו ובהליכותיו. (ועוד עיין בזה בספר כד הקמח לרבינו בחיי [ערך טהרת הלב], ובספר דבש לפי לרבינו החיד"א [מערכת הרהורים סי' ח'] וראשית חכמה [שער הקדושה פ"ה]).

פגעתי בחבר וממש קשה לי לבקש ממנו מחילה, האם כשאני לא הולך לפייס אותו זה עלול למנוע את המחילה על שאר העוונות שלי?

בגמרא מסכת יומא (פה:) מבואר שעבירות שבין אדם לחבירו אם לא ריצה את חבירו אין יום הכיפורים מכפר, ויש בזה שני חילוקים: לגבי העבירה עצמה כגון שביזה את חבירו ועבר על איסור של ביזיון החבר וגם איסור "ואהבת לרעך כמוך" שהוא חלק בין אדם למקום כתב בברכ"י בשם המוהר"ש גרמיזאן שכל זמן שלא ריצה את חבירו אין יום הכיפורים מכפר אפי' על החלק שבין אדם למקום. (כה"ח סק"ב ועי' בזה בחזו"ע עמ' רכא בהערות).

אמנם יש פוסקים שאומרים שאם לא ריצה את חברו יום הכיפורים אינו מכפר אפי' על עבירות שהם רק "בין אדם למקום" כגון חילול שבת ג"כ אינם נמחלים, והרב חיד"א (בברכ"י) פוסק ששאר העבירות שאינם קשורות לעבירה זו נמחלים.

ומכל מקום כתב כף החיים (סופר סי' תרו סק"ג) דאם לא ביקש מחילה מחבירו על מה שחטא כנגדו, נותן ביד מידת הדין כח לקטרג עליו ולומר: זה לא אכפת לו מעבירות שבידו, שהרי לא ביקש מחילה מחבירו ולמה אתה כביכול תמחול לו? לכן צריך כל אדם להשתדל ולרצות את חבירו.

נפגעתי ומאד קשה לי למחול לחבר, איך אוכל להתגבר על עצמי ולמחול?

צריך לזכור שגם אנחנו עשינו עבירות ופגענו בשכינה הקדושה ורוצים כפרה, ואם נמחול לחברינו נזכה גם למחילה גמורה שהרי "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו". (משנ"ב סי' תרו סק"ח).

ומאידך כתב האליה רבה בשם המקובלים על מי שאינו מעביר השנאה ביום הכיפורים שאין תפילתו נשמעת, (כה"ח אות יד) ולכן ישתדל למחול ולהעביר מליבו השנאה כדי שתתקבל תפילתו.