מנהגי אבלות בימי הספירה

בימי ספירת העומר נוהגים קצת מנהגי אבלות על 24,000 תלמידי רבי עקיבא שנספו בימים אלו. מנהגי האבלות תקפים עד ל"ג בעומר שאז פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות.

תספורת וגילוח

פשט המנהג לא להסתפר בימי העומר עד יום ל"ד בעומר בנץ החמה, ולא מסתפרים ביום ל"ג בעומר כמנהג האשכנזים (חזו"ע עמ' רסא).

וכן כל שיער שבגוף האדם אף שבבית הסתרים וכדומה אסור בתספורת בימים אלו. אבל בשפם המפריע לאכילה מותר לחתוך ממנו את החלק המפריע. וכן שיער הפוני אם הוא ארוך מידי ומפריע לראיה מותר לחתוך את החלק המפריע.

אנשים שהתירו להם להסתפר בימי העומר:

ברית מילה: המוהל, הסנדק ואבי הבן רשאים להסתפר אף בימי העומר ביום הברית, ואם יש סיבה המונעת אותם מלהסתפר ביום המילה יכולים להקדים ולהסתפר ביום שלפני המילה (חזו"ע עמ' רסד).

אבל: אבל שסיים את שלושים ימי האבלות בימי הספירה ושערות ראשו מכבידות עליו, יכול להסתפר ולהתגלח לאחר שיגערו בו (ילקו"י עמ' תנו).

נשים: מותר לנשים להסתפר בימי העומר, ואף לתקן את שיער הגבות וכד' ושאר שיער שבגוף (חזו"ע עמ' רסא).

קטן: קטן, אפילו אם הגיע לגיל חינוך, מעיקר הדין מותר בתספורת. ומכל  מקום בכדי שלא לפרוש מהציבור טוב שימנעו מזה. ואם שערותיו מרובות יכולים לספרו וטוב שיעשו זאת ביום שישי (ילקו"י עמ' תסו).

חתן בר מצוה: חתן בר מצוה שנולד בימי העומר מותר לו להסתפר לכבוד חגיגת בר המצוה שלו שנעשית בעומר, אך אבי החתן ושאר בני המשפחה אינם יכולים להסתפר (ילקו"י עמ' תסז).

גילוח הזקן

החרדים לדבר ה' נוהגים גם שלא לגלח את הזקן בימי העומר. אמנם יש אנשים שקשה להם מאד להמתין שלא לגלח את הזקן בימי העומר וסמכו על הגאון הרדב"ז שהתיר בזה, אך כיום נהגו בני הישיבות ורוב בעלי הבתים להחמיר בזה. ומי שקשה לו ביותר יכול לסמוך על הרדב"ז לגבי גילוח הזקן, וטוב שיתגלח בערב שבת (חזו"ע עמ' רסב).

האם מותר להסתפר השנה שראש חודש אייר חל בשישי ושבת?

הרבה מגדולי הפוסקים כתבו שאם ראש חודש אייר חל בשבת (כמו השנה) מותר להסתפר ולהתגלח ביום שישי לכבוד שבת קודש, לפי שיש כאן תוספת שמחה - שבת וראש חודש (הב"ח כנה"ג פר"ח כה"ח באות יב).

אמנם דעת מרן השו"ע לאסור, שהרי לא חילק בזה בין כשחל ראש חודש בער"ש לבין אם לא חל בער"ש, ולכן מי שמקל יש לו על מה שיסמוך אבל לכתחילה יש להורות כמשמעות דברי השו"ע ולא להקל גם בזה (ילקו"י עמ' תסג).

ולכן אם יש לאדם קושי וכדומה ישאל לחכם.

גזיזת צפרנים

מותר לגזוז צפרנים כרגיל בימי הספירה (חזו"ע שם).

נישואין

נוהגים שלא להתחתן בימי העומר עד ל"ד בעומר. ובשעת הדחק יש להקל להתחתן בליל ל"ד לעומר ויעשו שאלת חכם (חזו"ע עמ' לד).

אירוסין

מותר לערוך שמחת אירוסין בימי העומר ואף בסעודה על הפת, אך אסור להשמיע מוזיקה או לרקוד, ויכולים לשיר בפה (חזו"ע עמ' רנח).

שמיעת מוזיקה

נוהגים בימים אלו לא לערוך ריקודים ומחולות, ואף לא לשמוע כלי שיר ומוזיקה (חזו"ע שם).

מקרים המותרים בשמיעת מוזיקה בימי הספירה:

• ברית מילה (אפילו שלא בזמנה).
• בר מצווה (בזמנה). ובבר מצווה שלא בזמנה אם ירצו לשמוע שירים יעשו סיום מסכת.
• הכנסת ספר תורה.
• סיום מסכת.
• פדיון הבן (אפילו שלא בזמנו).
• חולה הזקוק לשמיעת מוזיקה כדי לחזק את רוחו.
• מותר לשמוע תהילים בליווי כלי נגינה.
• בחג המימונה (במוצאי יום האחרון ולמחרתו) נהגו להקל לשמוע ולהשמיע שירים (ילקו"י ע"מ תמח).
• בליל ל"ג בעומר ולמחרתו נהגו להקל לשמוע שירים לכבוד רשב"י ע"ה.
• בגני ילדים מותר להשמיע לילדים עד גיל 4-5 שירים המלווים במוזיקה כדי להפעילם ולרכזם. וכן סיפורי ילדים המוקלטים ומשולבים במנגינות ובמעט שירים, מותר להשמיעם לילדים בימים אלו כי העיקר הוא הסיפור ולא השיר (חזו"ע שם ילקו"י עמ' תמד).

קניית דברים חדשים בימי העומר

מותר לקנות מוצרים כגון רהיטים, בגדים ודברים חדשים בימי העומר, ואינו דומה לדין ימי בין המצרים ששם יש למעט גם בקניית דברים חדשים. ולגבי ברכת שהחיינו ראה בסעיף הבא.

ברכת שהחיינו

מותר לברך "שהחיינו" בימי ספירת העומר על פרי חדש, ואף בימות החול.

אולם לעניין לבישת בגד חדש, טוב לחוש מיום ראש חודש אייר ואילך להחמיר שלא ללבוש בגד חדש כיוון שצריך לברך שהחיינו, וכשיש צורך יכול ללבוש את הבגד החדש בשבת ואז יברך  שהחיינו (חזו"ע עמ' רנט).

בגדי זיעה חדשים כגון לבנים, גרביים, גופיה וכד' מותר ללובשם, כיוון שאין מברכים עליהם שהחיינו (ילקו"י עמ' תעח).

מעבר דירה ושיפוצים

מותר לקנות או לשכור דירה בימי הספירה. וכן מותר לעבור דירה ולעשות סעודה של חנוכת הבית, ויאמרו דברי תורה ואת הלימוד של חנוכת הבית ואז סעודה זו נחשבת סעודת מצווה, אולם אין לשמוע מוזיקה אלא אם כן יעשו שם סיום מסכת שנלמדה כראוי (ילקו"י תפ).

מותר אף לשפץ את ביתו בבנייה או בצביעה (חזו"ע עמ' רסט).

שחייה בים / בריכה

מותר ללכת לים או לבריכה בימי העומר (כמובן כשיש השגחה וזה על פי גדרי הצניעות) (ילקו"י עמ' תפה).

תיקון חצות

בימי העומר אומרים רק תיקון לאה ולא תיקון רחל, וכן אין אומרים בימי העומר את הפסוק "עד אנה בכיה". וכשאומר תיקון לאה אין צריך לשנות את מקומו, ואינו יושב על הקרקע (ילקו"י עמ' תצ).

ברכת המצה אחרי פסח

ברכת המצה שלא בימי הפסח היא "מזונות" ולאחריה "על המחיה" (ומכל מקום במוצאי פסח מברך על המצה המוציא כיון שעדין רוב בני אדם אוכלים מצה וקובעים עליה סעודה, ורק למחרת דינה ככל השנה).

אדם שאוכל שיעור קביעת סעודה מהמצה (216 גרם, כלומר בערך שש מצות מכונה) נוטל ידיו ומברך "המוציא" ולאחריה ברכת המזון.

והמחמיר לאכול את המצה בתוך סעודת לחם או רק בשיעור קביעת סעודה, תבוא עליו הברכה (חזו"ע ברכות עמ' סא).

מצות יד רכות: מצות יד רכות ברכתן המוציא וברכת המזון כל השנה.