הוצאת ספר תורה חלק א 

1. מוציאים ספר תורה ואומרים בריך שמיה, וזמן אמירתו סמוך להוצאת ספר תורה. כן משמע מהזוהר וכן משמע בבן איש חי, ומובא בזוה,,ק "אמר ר' שמעון כד מפקין ספר תורה בציבורא למקרא ביה מתפתחין תרעי שמיא דרחמין ומעוררים את האהבה לעילא, ואיבעי ליה לבר נש למימר הכי בריך שמיה,,. והביאו בספר שיבת ציון (ח,,ב עמ' קכט).
2. אין אומרים בריך שמיה אלא בציבור, ואם נמצא בציבור אלא שלא הספיק לומר עמהם, יכול לומר בפני עצמו. כן איתא בתורה לשמה (סי' מט).
3. מנהגינו שאין אומרים ,,בריך שמיה,, אלא בשבת אבל ביום חול אין אומרים אותו, ומ"מ בחול המועד אומרים, וכן אם אדם מתפלל במניין של עדות אשכנז שמנהגם לומר אף ביום חול, יאמר יחד עימם. עי' כה,,ח (סי' קלד אות יא) שמהזוהר משמע שאין אומרים בריך שמיה אלא בשבת, והחיד,,א במחב,,ר הכריע כן עפ,,י דברי האריז,,ל וכ,,כ רב פעלים (ח,,ג בסוד ישרים סי' ח') דמה שאנו נזהרים שלא לאמרו בחול משום שאנו אומרים ,,בריך כתרך,, וביום חול אין אומרים כתר, ולכן בר,,ח נוהגים לאמרו. ועפי,,ז פסק ביביע אומר (ח,,א חאו,,ח סי' ח') לאומרו גם כן בחול המועד, ובחלק ה' (סי' ז') כתב דמי שנמצא באמצע פסוקי דזמרה ביום שבת לא יפסיק לאמירת בריך שמיה וכן ביום חול לא יפסיק עיי,,ש. ועי' בשו,,ת פרי השדה (ח,,ג סי' קיב) שכתב שיש להפסיק באמירת בריך שמיה באמצע פסוקי דזמרה מטעם שאם לא יאמר, נראה כמזלזל בכבוד התורה, והסתייע ממ,,ש ביסוד ושורש העבודה שכתב שאפי' עומד באמצע תחנונים שבסוף התפילה (כגון באלקי נצור) שקיי,,ל שאינו עונה אלא אמן דהאל הקדוש ואמן דשומע תפילה בלבד, ובכל זאת צ,,ל בריך שמיה עם הציבור וכ,,ש בפסוקי דזמרה דקילי מתחנונים. אמנם הגרע,,י (שם) דחה דבריו ממ,,ש מהרש,,ג ח,,א (חאו,,ח סי' נב אות ב') דס,,ל שאין להפסיק, דהעוסק במצוה פטור מן המצוה, וכתב הריטב,,א (סוכה כה.) דמ,,ש ,,פטור מן המצוה,, היינו שאסור לו להפסיק בשביל מצוה אחרת. ומ,,ש היסוד ושורש העבודה יש לדחות דשאני תחנונים של שני וחמישי שאין ברכה לפניהם ולאחריהם, משא,,כ פסוקי דזמרה שיש ברכה לפניהם ולאחריהם.
4. מותר למכור את עליות הספר תורה בשבת, ואין זה דומה למיקח וממכר האסור בשבת. אודות המנהג למכור העליות בשבת קודש, הקשה המהרש,,ל ביש,,ש (ביצה ה' אות ח') דמה עניין מיקח וממכר האסור בשבת כמ,,ש בביצה (רש,,י שם ד,,ה משום משא ומתן). ותירץ דאין איסור מיקח וממכר אלא כשנותן חפץ וכלי, אבל כשמתנדב סך מסויים לצורך מצוה מותר, וכ,,כ המטה יהודה עייאש (או,,ח סי' שו) שמכירת המצוות נחשבת צרכי רבים שמותר בשבת. וכ,,כ בשיבת ציון (עמ' קכב).
5. מנהג לעשות ב' דלתות להיכל וצריך לפתוח שתיהם כמו בבית המקדש, וטוב למי שאשתו בחודש התשיעי ומסוגל הדבר להקל מעליה צער הלידה, וצריך לסגור דלתות ההיכל לאחר מכן ודלא כאותם הנוהגים רק לפתוח את ההיכל ומשאירים אותו פתוח, ומנהגם מנהג משובש. כן מצינו בגמ' בכורות (מה.) דבאשה ד' אברים יתירים מבאיש, שני צירים ושני דלתות. ועי' להרב חיד,,א בשו,,ת יוסף אומץ (סי' נז) שמזכיר מנהג זה, והביא שאמרו שהיא המצוה המסוגלת להקל צער הלידה. וכן הוא לו בספר מורה באצבע (אות צ'), וכ,,כ רבינו חיים פלאג'י בספר החיים (סי' א' אות ח') וכתב עוד שיש מנהג משובש שהפותח משאיר את ההיכל פתוח ונמנע מלסוגרו פן ח,,ו יסגר מזלו או רחם אשתו, וטעות הוא, ועוד דאדרבא זהו כבוד לספר תורה, ועוד דזהו סימן יפה דלאחר הלידה יסגור דלתי בטנה ותבריא. ועי' בשו,,ת רב פעלים (ח,,ד חאו,,ח סי' כח) שכתב על מי שנפל מידו ספר תורה היאך תיקונו, וסיים וז,,ל "ומה שנראה לסדר תיקון להשואל כיון דקשה עליו התענית סגי בתענית יום אחד אך יתן קס"ב פרוטות לצדקה גם ידליק נר לכבוד הס"ת לפני ארון הקודש לילה ויום גם ישתדל לפחות בשבת אחד לעשות פתיחת ההיכל והוא בעצמו ישא הס"ת מן ההיכל לתיבה והוא בעצמו יגביה הס"ת להראות הכתב לעיני הקהל שישתחוו לו כנהוג וכן הוא יחזיר הס"ת להיכל אח"כ גם יעלה בשבת ההוא לס"ת ששי לעולים ואם נזדמן לו לעלות בפסוקי ברוך של פ' כי תבא או בפסוקי ברכת כהנים בפ' נשא הנה מה טוב ועכ"פ ילך אצל כהן ויר"ש שיברכהו בברכת כהנים בהנחת ידיו על ראשו ובכל זה בטוח הוא בתיקון זה ויהיה ברוך".
6. יש מעלה לקנות רימונים להניח על ספר התורה, ומועיל להחכים בתורה וליראת שמים ויזכה לאריכות ימים. עי' בספר זהרי חמה (יתרו פח:) וברבינו האריז,,ל עפ,,י הרמ,,ק ועוד, וכתב בשיבת ציון (עמ' קלב) בשם אביו דתועיל נתינת הרימונים להחכים בתורה ויראה טהורה ויזכה לאריכות ימים וגם יהיה שמור ומוגן מכל צרה ונזק, וכתב שם שמר אביו זצ,,ל עשה מעשה בעצמו להלביש הרימונים, וכן עשה ר' יעקב מונסה וכן היה נוהג רבנו עזרא עטייה זצ,,ל שהיה קונה את הרימונים של ספר "כל נדרי".