מדיני הקידוש

1. כשיבא לביתו ימהר לקדש ולאכול מיד. ויזהר ללכת בזריזות לביתו לעשות קידוש וסעודה ולא יתעכב בשיחות חולין ח"ו, וגם דברי תורה אין נכון ללמוד עתה כי מלאכי השרת ממתינים לו. בגמ' פסחים (קו.) זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין בכניסתו, וכתב הטור דהגמ' אתיא לאשמועינן דיש לקדש על היין מייד כשחוזר לביתו. ואין להמתין בדרך אלא צריך ללכת בזריזות לביתו, כמ"ש בזוהר חדש (פרשת אחרי מות) וז"ל "ותא חזי, כד אתי בר נש מבי כנישתא, יהכון עימיה מלאכין קדישין מהאי גיסא, ומלאכין מהאי גיסא, ושכינתא על כולהון כאימא על בנין, ובהאי שעתא יפול מצדך אלף וגו', כל דא אם איניש יעול לביתיה בחדווא ויקבל אושפיזין בחדווא". ולפי"ז כתבו חכמי הקבלה שיזהר לבל יתעכב בדרך בשיחות בטילות וביקורי מרעים, אלא יזדרז ללכת לביתו מפני מלאכי השרת המלוים אותו, וכ"כ הבא"ח (ש"ב וירא יא) ובשמים ראש וז"ל "האיש הנלבב ילבש חרדה בצאתו מביהכנ"ס בליל שבת ואל יתעכב הרבה, שמצוה להקדים לקדש ואל יעשה כמקצת אנשים פתאים העומדים ברחובות ומדברים שיחה בטלה זה עם זה וכו' אלא אף גם מלאכי צבאות מסתלקים משם וסורו טמא קראו למו, כי מי בער ולא ידע כי לא יסבלו מלאכי עליון להיות ממתינים עליו והוא עוסק בדברים של חול, ואף אלו העוסקים בד"ת לא נכון הדבר כי זמן תורה לחוד, ולכל זמן ועת לכל חפץ, לכן ילך לביתו בשמחה רבה וילווהו ג"כ המלאכים". עכ"ל.

ובעניין המלאכים המלוים לאדם בצאתו מבית הכנסת, איתא בשבת (קיט:) שני מלאכי השרת מלוים לו לאדם בער"ש מביהכנ"ס לביתו, אחד טוב ואחד רע וכו', וכתב האבודרהם (דיני הקידוש) וז"ל "ופירש הר"ר מאיר כוכב כי זה הוא לפי סדר המזלות, שמזל צדק משמש בשעה האחרונה של ער"ש ומלאך שלו (צדקיא"ל) שמו וזהו מזל טוב, ומאדים משמש בשעה ראשונה של ליל שבת ומלאך שלו (ס"מ) שמו וזהו מלאך רע, ונמצא ששניהם פוגעים זה בזה, זה נכנס וזה יוצא ושניהם מלוים לו לאדם עד ביתו". עכ"ל. וכתב הרמ"ע מפאנו (מאמר צבאות ה' ח"א) שמה שצדק בונה בסוף יום השישי, מאדים הורס בתחילת הלילה ושבתאי בתחילת היום למי שאינו בכלל עם קדוש ואין קדושת השבת משמרתו. ועי' עוד בכה"ח (פלאג'י סי' לו אות יב) בזה.

1. לאלו המתפללים בפלג המנחה, יש שהקפידו לקדש קודם הלילה מבעו"י, אמנם להלכה מותר לעשות הקידוש אף בשעה הראשונה של הלילה. על פי המבואר לעיל, כתב בספר תיקוני שבת שצריך להקדים ולקדש קודם הלילה מבעו"י שמזל צדק שולט, קודם שתתחיל שעה ראשונה מהלילה ששולט בו מזל מאדים. ובספר שיבת ציון (שער ה' אות ח' בהערות) כתב בשם אביו הגאון ר' סלמאן מוצפי זצ"ל ששמע מהזקנים בבגדד שיש שהיו נזהרים להקדים הקידוש קודם בין השמשות, וכן ראה שהיו עושים מעשה, וכמדומה ששמע כן בשם מורנו הרי"ח זצ"ל, אמנם הוא עצמו לא היה נזהר בזה וברוב ככל שבתות השנה היה עושה הקידוש בשעה הראשונה מהלילה.
2. כשיכנס לביתו יאמר בקול רם ובשמחה יתירה "שבת שלום" גם אם הוא יחידי, לכבוד השכינה שנקראת שבת. כ"כ המהרח"ו (שעה"כ ד"ע ע"ב) וז"ל "ובכניסתך לבית תאמר בקול רם ובשמחה יתירה שבת שלום, כי הוא כחתן המקבל את הכלה בשמחה גדולה ובסבר פנים יפות" עכ"ד. וכ"כ הבא"ח (ש"ב בראשית כט) וחכמי הרמז נתנו סימן לדבר "ביום קדשי וקראת לשבת", ר"ת בקול, כי צריך לקרוא שבת בקול רם. (שיבת ציון שם סעי' ה')
3. קודם הקידוש טוב מאד לאדם לנשק ידי אמו ויש בזה סודות עמוקים. כך כתב בשעה"כ (ד"ע ע"ג) וכתב בספר שיבת ציון (שם סעי' ז') בשם אביו דעיקר המעלה היא בשבת ולא ביו"ט.
4. ישתדל מאד שיהיו בגדי שבת החמודות עליו בשעת הקידוש, ויתאמץ להשאירם עליו גם בשעת הסעודה, ואם חושש שמא יתלכלכו מחמת הדוחק, או שיש עמו תינוקות, יוכל לחליפם אחר שיאכל כזית לחם. בגמ' אמרו (שבת קיג.) "וכבדתו – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול". וכתב הכלבו (סי' לא) שהטעם משום שבזה יזכור שהוא יום קדוש ואסור בעשיית מלאכה, וכתב האבודרהם (שחרית שבת) תפארת עטה ליום המנוחה – רמז שאין בגדי שבת דומין לשל חול, ועי' בברכ"י (סי' רסב סק"ד) שצווח ככרוכיא על מנהג העשירים שהיו בזמנו ההולכים בליל שבת במלבושי חול, ורק בשבת בבוקר הולכים בבגדי שבת, וכתב על זה "ואשר נגע יראת אלקים בליבו ילבש בער"ש לכבוד קבלת שבת, וכ"כ בכה"ח (פלאג'י סי' כח אות א') והוסיף שיזהרו להחליף את הפרוכת של ההיכל והתיבה לכבוד שב"ק. ומצאנו בפוסקים שיש ליזהר בזה אף בשעת הקידוש כמ"ש השל"ה (שער אותיות קדושת אכילה אות צא) א"ר (סי' קפג) פתחי תשובה (חו"מ סי' ח' אות ד')