שאסור להיכנס לבית הכנסת בגילוי הראש

1. אסור להתפלל ולהוציא אזכרות ה' בגילוי הראש. הכל בו כתב בסימן י"א (ח.) בשם הר"ם שאין איסור ללכת בגילוי הראש, ומה שאמרו בגמ' שבת (קיח:) תיתי לי דלא סגינא ד' אמות בגילוי הראש, רצה לומר שזו מדת חסידות. אמנם לעניין להיכנס בגילוי הראש לבית הכנסת כתב רבינו פרץ שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש. ורבינו ירוחם כתב בסוף נתיב ט"ז (ח"ז דף קמח ע"ד) שאסור לברך בגילוי הראש. ובמסכת סופרים פי"ד (הט"ו) מובא מחלוקת בזה, דאיתא התם "פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה פורס את שמע". דיש אומרים שמותר אף אם ראשו מגולה לפרוס את שמע, ויש אומרים שדווקא כאשר זרועותיו מגולות מותר, אבל לא בראשו מגולה, דבראשו מגולה אינו רשאי להוציא הזכרה מפיו, ומסיים הב"י (בסי' צא) דכיון דרבינו ירוחם פסק כמאן דאמר אסור, הכי נקטינן. וכ"פ בשו"ע (סעי' ג') יש אומרים שאסור להוציא אזכרה מפיו בראש מגולה, ויש אומרים שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש.
2. ומ"מ אם התפלל ונפלה הכיפה מעל ראשו ולא הרגיש, ולאחר מכן מצא שהתפלל בגילוי הראש, בדיעבד יצא ידי חובה. עי' בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' מ' אות יד) שכתב שצריך לחזור ולהתפלל, משום שעכו"ם בבית תיפלתם מקפידים להתפלל דווקא בראש מגולה, ולכן נחשבת התפילה בראש מגולה כתועבה, אמנם אם אירע כן מחמת אונס מסתפק בדבר האם צריך לשוב ולהתפלל ונשאר בצ"ע. ועי' בהליכות שלמה (תפילה פ"ב סעי' טז) שפסק שאינו צריך לחזור ולהתפלל, וכ"פ בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז הי"ג) וכ"פ הגרע"י בשו"ת יביע אומר ח"ו (סימן טו אות ג') שהעלה, דאף שלכתחילה יש איסור לברך בלא כיסוי ראש, מ"מ בדיעבד אם התפלל אפי' תפילת שמו"ע בלא כיסוי ראש, תפלתו תפלה ואינו צריך לחזור ולהתפלל שנית, שהרי הרמב"ם (פ"ה מהל' תפלה ה"א) כשמנה את הדברים שהמתפלל צריך ליזהר בהם, ובהם שצריך לכסות ראשו בתפלה, משמע מדבריו שאין איסור להתפלל בגילוי הראש אלא בתפילת שמונה עשרה בלבד, אבל בשאר התפילה אין איסור לומר אזכרות בלא כיסוי ראש, שהרי כתב "תיקון המלבושים כיצד... ולא יעמוד בראש מגולה", משמע שכל האיסור הוא דווקא בתפילת העמידה, ואף בתפילת שמונה עשרה אינו מעכב בדיעבד דהא כתב הרמב"ם "ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותם, אין מעכבין". וכן מוכח מדברי הגר"א, שגם בתפלה הוא רק מדרך המוסר וכו'. ולכן בדיעבד אם התפלל ולא היה עליו כיסוי ראש יצא ידי חובה.
3. וכמו כן אסור להיכנס לבית הכנסת בגילוי הראש אפי' אם הולך פחות מד' אמות. עי' ביאור הלכה שהביא את קושיית הפמ"ג על מרן השו"ע מדוע כתב שאסור ליכנס לבית הכנסת בגילוי ראש, הלא יש איסור לילך בגילוי הראש אף חוץ לבית הכנסת כמ"ש בסי' ב' שאסור לילך ד' אמות בגילוי הראש? ותירץ דלעיל מיירי דאסור בהילוך דווקא בד' אמות, אבל בכניסה לבית הכנסת אסור אפי' פחות מד' אמות. וכך מבואר בשו"ע סי' קנא (סעי' ו') דאין ליכנס לבית הכנסת בראש מגולה, ועי' שם באה"ל (ד"ה או) בשם הלבוש שאפי' במקום שנוהגין ללכת כך לפני שרים אסור לעשות כן בבית הכנסת משום שזהו דרך קלות ראש לפני המקום, וכאילו אין עליו מורא שכינה, וכשיש לו כובע בראשו יש לו אימה וכובד ראש. ועי' כה"ח (סקט"ו) שהביא דבספר אלאסף בן הרוש נקט להתיר לבני אירופה לילך בגילוי הראש בבית הכנסת, משום שכך דרכם לעשות כן בפני גדולים לכבוד ולתפארת. ובספר מפיבושת בן יהונתן דחה דבריו דבודאי יש בזה איסור משום חוקות הגויים ולתא דעבודה זרה, שכן עושים כהני האלילים. וכ"כ בספר פחד יצחק (מערכת הג') והביא ראיה שאסור לילך בגילוי הראש ממה שראינו שהכהנים היו חייבים לשים כובעים וכהן גדול שם מצנפת על ראשם, משום שכתוב ומקדשי תיראו, ומכאן מוכח שללכת בגילוי הראש בבית הכנסת הוא עזות פנים וקלות ראש, ועוד שהראש הוא עלול לזיעה ולזוהמא ולכינים, ולכן נכון לכסותו בשעת התפילה כמו מקום הטינופת, והביאו פתח הדביר (אות ב') ובן איש חי פרשת יתרו (אות טו).

ודע דדעת פוסקים רבים שכיסוי ראש שלא בתפילה הוא ממידת חסידות וכמ"ש באורחות חיים (תפילה סי' מח) וכלבו (סי' יא) שו"ת מהרש"ל (סי' עב) וברכ"י (סי' ב אות ב) וביאור הגר"א (סי' ח' אות ו'). אך לעומתם יש רבים הסוברים שאסור לילך בגילוי הראש מצד הדין ומהם ספר המנהיג (חול סי' מט) שו"ת מהר"י ברונא (סי' קסה) וכ"מ דעת מרן הב"י (סי' ח') ובשו"ע (סי' ב סעי' ו') והב"ח בשם רבינו יונה (סי' ב'). ועי' ילקוט יוסף (סי' צא סעי' ט) שכתב שאף שלעיקר הדין קיי"ל כהסוברים דאינו אלא מידת חסידות, מ"מ כבר פשט המנהג של יראי ה' ללכת בכיסוי ראש ודעת פוסקים רבים שהוא חיוב מן הדין בזמנינו משום בחוקותיהם לא תלכו כמ"ש מהר"י ברונא (סי' לד) והט"ז (סי' ח' סק"ג).

1. אף למקילים כשיטת הפוסקים שבמשך היום אין צריך כיסוי ראש המכסה את כל הראש וסגי בכיסוי הנראה מכל הצדדים, מ"מ בשעת התפילה וקריאת שמע, הסכימו כל הפוסקים שצריך שתהיה הכיפה מכסה את רוב הראש. עי' בספר מגן גיבורים (סי' צא) שהביא בשם ספר חמדת הימים (ח"ד בסופו) דברי הרב יעקב אלגאזי וז"ל "תו ראיתי שבבתי הכנסת יש מהם שמסירים מעליהם הכובע שבראשם ונשארים לפניו יתברך כאשר הם עומדים בביתם בכובע קטן ואומרים הזמירות וברכות של שמע לפניו ולאחריו, ומיעוט מתפללים י"ח ברכות כך, כי תלאה ויגיעה גדולה להם להתפלל משום החום בכסות שעליהם ובמצנפת אשר על ראשם אף שאין דרך לעמוד כך לפני גדול המקום, ומצאתי אח"כ בספר תוצאות חיים שכתב ויתן מצנפת או כובע בראשו כדי שיברך ביראה כעומד לפני המלך, ועי' שם, וכל שכן שאין להסירו מעליו כשיש לו ובודאי שחציפותא מיקרי". עכ"ל. וכ"כ בשו"ת תשורת שי (ח"ב סי' לח) ובשו"ת שואל ונשאל (ח"ג סי' קלח) ושו"ת ישכיל עבדי (ח"ו בהשמטות או"ח סי' א') וכ"כ בארחות ציון (ח"א פ"ג אות ח') בשם אביו הגר"ס מוצפי זצ"ל שהיה מקפיד בזה מאד.
2. אף השומע ברכה מאחר אסור לו להיות בגילוי הראש. כן כתבו הב"ח (סי' קפג) והפמ"ג (שם מש"ז סק"ג) משום שומע כעונה.