סיכום תפילת שמונה עשרה חלק ב

סיכום תפילת שמונה עשרה חלק ב'

ברכת אתה חונן

מכיון שהיתרון שיש לאדם על הבהמה הוא הבינה והשכל, לכן קבעו את ברכת אתה חונן ראשונה לברכות אמצעיות, שאם אין בינה אין תפילה, וכן מי שאין לו בינה אסור לרחם עליו.

אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה – חונן דהיינו במתנת חינם, ומתוך מאורעות החיים אדם מבין מה רצון ה' ממנו, וזהו ומלמד לאנוש בינה.

וחננו מאיתך חכמה בינה ודעת – ירבה בתחינה ובקשה לפני ה' שיזכה לחכמת ולזכירת התורה, ויזכה לחכמת התורה דהיינו ידיעה רחבה בתורה, בינה – להבין דבר מתוך דבר, לדמות מילתא למילתא בצורה נכונה, והבנה מהירה בלימוד. ודעת – ליישב את הסוגיות כהוגן שיתיישבו על הלב, שנוכל לפסוק הלכה כהוגן וכדו'. בברכה זו יכוין על ילדיו ואם יש לו תלמידים יכוין גם על תלמידיו שיזכו לחכמת התורה ולקרבת ה'. ניתן גם לכוין על האמונה בה', חכמה – היינו עצם הידיעה שאין עוד מלבדו. בינה – שנזכה להבין מתוך המאורעות של החיים מה ה' רומז לנו. ודעת – להשיב אל הלב את האמונה, וכאשר זוכה אדם להשיב אל ליבו שאין רע מאת ה' והכל טוב, מתמלא שמחה, וזה מה שמובא בספרים הקדושים שאין הייסורים באים על האדם אלא מחסרון הדעת.

כשאומר "וחננו מאיתך חכמה בינה ודעת" יכוין "חכמה בינה ודעת" ר"ת חב"ו. עוד יכוין שם הוי,,ה במילוי אלפי"ן כזה – כשאומר חכמה יכוין – יו"ד, בינה – ה"א, ודעת – וא,,ו, שישפיעו לה,,א האחרונה שהיא המלכות, ומשם יושפע עלי, וזו סגולה נפלאה לזכירת התורה

ברכת השיבנו

השיבנו אבינו לתורתך – כיון שצריך האב ללמד לבנו לכן אנו מבקשים בלשון "אבינו" וקרבנו מלכנו לעבודתך – לעבודת ה' שנלמד תורה שתקרב אותנו לעבודת ה' ולא בשביל להתגדל או למטרות חיצוניות אלא רק על מנת להתקרב אליך. והחזירנו בתשובה שלימה לפניך - אל תמנע מאיתנו דרכי התשובה, אף אם הרבינו לפשוע, תורה לנו את הדרך הטובה (עפ"י המבואר בארחות ציון ח"ב פ"ז). הרוצה בתשובה – שאתה חפץ בתשובתם של רשעים ואינך חפץ בהמתת הרשע.

ברכת סלח לנו

לפני שמתחיל את ברכת סלח לנו יכין את עצמו לכוונה גדולה, כי אם לא יכוין בבקשה זו איך יסלח לו הבורא יתברך.

סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו – חטא הוא שוגג, ועוון הוא מזיד, לכן לעניין החטאים אנו נחשבים בנים, ולעניין הפשעים אנו נחשבים לעבדים, אמנם יש בזה חסד גדול כי בן סורר ומורה אם חטא יותר מפעם אחת מוציאים אותו להורג, ואילו כאן הקב"ה בחמלתו הוציאנו מבחינת בנים לבחינת עבדים דעבדא דמריד נפיק בקולר, אבל לא הורגים אותו. כמו כן ההבדל בין סליחה למחילה, שסליחה היא לגמרי, אבל מחילה עדיין צריך לעבור ייסורים, ועל זה אנו מתפללים "חנון המרבה לסלוח" שימרק את העוונות ולא על ידי ייסורים קשים כדי שלא יהיה בהם ביטול תורה.

ברכת ראה נא בעניינו

בברכה זו אנו מבקשים על הגאולה אחר בקשת הסליחה, שאנו אומרים שאין לנו כח ואפשרות ללמוד התורה ולקיים המצוות כראוי בהיותינו מוטבעים בבוץ רגלנו בתוך הגלות.

ראה נא בעניינו וריבה ריבנו – ראה נא את עניינו שאנו סחופים ודוויים בגלות ומחמת כן אין לנו כח לקיים התורה, וריבה ריבנו – שתצילנו מיצר הרע שאלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו. ומהר לגאלנו גאולה שלמה למען שמך – כל מקום שכתוב את המילה "שמך" הכוונה לשכינה, כמ"ש בזוהר (ח"א דל"ז ע"א) ויחשוב שה' יגאל אותנו מצרותינו מהרה בשביל צער השכינה הקדושה (יסוד ושורש העבודה ש"ה פ"ה), ועוד יכוין שעל ידי הגאולה יתקדש שמך ולא יתחלל בין הגויים. (יערות דבש ח"א ד"א). כי אל גואל חזק אתה – שאינך כפוף לשום חוק, ויכול לעשות מעל הטבע, וכן יכוין שבכל יום נעשית גאולה פרטית קטנה שעומדים עלינו לכלותינו בכל יום והקב"ה מצילנו מידם. גואל ישראל – ולא "גאל ישראל" לשון עבר, אלא לשון הווה ועתיד.

ברכת רפאינו

רפואה אחר גאולה, שכל זמן שאדם בגלות או בצער אינו עומד על צערו וחוליו מתוקף הצרות, אבל אחר שיוצא שאפילת השיעבוד לאור, אזי מרגיש החולי והמכאוב. (סדר היום) עיקר הכוונה בברכה זו על רפואת הנפש שיינצל ממידות רעות שהם תחלואי הנפש, וכן על חוליי השכינה הקדושה שהיא חולת אהבת ה' יתברך, וחוליי משיח צדקנו, הסובל בעוונותינו.

רפאינו ה' ונרפא הושיענו ונוושעה כי תהילתנו אתה – על ידי העוונות שעשינו הם חולי הנפש והמחילה על העוון היא הרפואה, כי כאשר הנפש תירפא, ממילא יש רפואת הגוף. וזה שאנו אומרים "רפאנו ה' ונרפא" רפואת הנפש, וממילא "הושיענו ונוושעה" שממילא הישועה באה. והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו – כפשוטו, ואפשר לומר שתחלואי הנפש ועוונותינו הם אלו שגרמו לכל מכאובינו. ולכל מכותינו – מה שאנו גורמים רעה לעצמינו על ידי אכילה ושתיה שאינם ראויים. (ר' אברהם בן הגר"א). ויכוין שתהיה רפואה שלימה שלא ישאר שום סימן וחלק אפי' קטן מהחולי. (א"א בוטשאטש סי' קטז). כי אל רופא רחמן ונאמן אתה – כאשר הקב"ה מביא על האדם את הייסורים, נקראים "ייסורים רעים" וכנגד זה אנו אומרים שה' הוא רופא רחמן, כמו כן ידוע הא דאיתא בגמ' (ע"ז נה.) שהחוליים נקראים נאמנים משום שמשביעים אותם בשמיים שלא תלכו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני, וכנגד זה אנו אומרים שה' הוא רופא נאמן, דהיינו בידו להתיר את השבועה. ובודאי שעל ידי תפילה ותשובה וצדקה ניתן להעביר את רוע הגזירה גם תוך זמן השבועה כמ"ש המהרש"א. רופא חולי עמו ישראל – אין לך אדם ואפי' הבריא וחזק בטבעו שאין בגופו איזה חולי נסתר והקב"ה מרפאהו בדרך נסתר. יכוין ר'ופא ח'ולי ע'מו י'שראל ר"ת גימטריא רפ"ח לברר רפ"ח ניצוצי הקדושה שבתיקונם תהיה רפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל.