מהו בין הפרקים

1. אלו הן בין הפרקים – בין יוצר המאורות לאהבת עולם, בין אהבת עולם לשמע, בין שמע לוהיה אם שמוע, בין והיה אם שמוע לויאמר. אבל בין ויאמר לאמת  ויציב לא יפסיק, שלא להפסיק בין ה' לאמת, משום שנאמר "וה' אלוקים אמת" ואסור להפסיק אפי' לשאול מפני היראה, אלא יאמר אני ה' אלוקיכם אמת ואז ימתין לש"ץ. כן איתא במשנה ברכות (יג.) וכ"פ הרמב"ם (פ"ב מהלכות קר"ש הלכה יז) והטשו"ע (סי' ס"ו סעי' ה').

ומה שכתבנו שבין ברכה שניה לקריאת שמע נחשב בין הפרקים הוא על פי מ"ש בחידושי הרא"ה (ברכות יד.) שהוכיח מכאן שברכת אהבת עולם אינה ברכת המצוה, אמנם הרמב"ן והרמב"ם והרמ"ה סוברים דברכת אהבת עולם חשיבא כברכת המצוה, אמנם אף לשיטתם נמי נחשב כבין הפרקים, והטעם דכיון שאינו אומר אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, אין דינה ממש כדין שאר ברכות המצוות, ודווקא לעניין הפסקה שאינה לצורך כתבו שיש להחמיר כדין הפסקה בברכת המצוות. וכ"כ הכס"מ בשם תלמידי רבינו מנוח, והובא בפר"ח (אות א') ובפמ"ג (משבצות זהב סק"א).

1. אפי' בשהייה בעלמא אין להפסיק בין תיבת "אלוקיכם" לבין תיבת "אמת" ולכן אם הגיע לסיום קריאת שמע קודם הש"ץ, יאמר מיד "אני ה' אלוקיכם אמת" וימתין עד שיסיים הש"ץ ואח"כ ימשיך "ויציב ונכון". כן כתב המאמ"ר (סק"ח) והביאו להלכה המשנ"ב (סקכ"ט) וכ"פ החסד לאלפים (סי' סא סק"ג), ואע"פ שהכה"ח (סי' סא סקי"ב) הביא בשם המטה יהודה (סי' סו סק"ב) שהקילו בשהייה, אמנם מלשון רב עמרם גאון, ובסידור רש"י מוכח להדיא שאין להפסיק ביניהם אפי' בשהייה.
2. בין תיבת "אמת" לתיבת "ויציב" דינו כדין אמצע הפרק, ומותר לשאול רק מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד, ומ"מ לכתחילה טוב להיזהר שלא להפסיק בין תיבת אמת לבין תיבת ויציב כמו בין  תיבת אלוקיכם לתיבת אמת. בטור כתב על הא דאיתא דבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, שכתב הרמב"ם שכוונת הגמ' לומר דדינו כמו באמצע הפרק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד, ורבינו יונה פירש שלא יפסיק כלל אפי' כמו באמצע הפרק, אלא יאמר אני ה' אלהיכם אמת, שנא' וה' אלהים אמת ואז יפסיק כמו באמצע הפרק, דהיינו שצריך להסמיך את ה' אלוקיכם לאמת, והב"י כתב שהרא"ש נסתפק בדבר ומסקנתו שאין להפסיק כלל, אלא אומר אמת ויציב ואח"כ צריך להפסיק, דהא גם בין אמת לבין ויציב צריך להיזהר שלא להפסיק, ומ"מ כתב הב"י שהטור לא כתב שזו שיטת הרא"ש משמע שסובר דמה שנקט הרא"ש את המילה ויציב, היא לאו דווקא, וממילא אין איסור להפסיק ביניהם, והעיקר לומר ה' אלוקיכם אמת. אמנם המג"א (סי' ס"ו סק"ט) הביא שעפ"י הקבלה אין להפסיק בין אמת לבין ויציב, וכ"כ הגר"ז (סעי' ז') והקצוש"ע (סי' טז אות ה') ומשנ"ב (סק"ל) כתב שטוב ליזהר לכתחילה, וכ"פ בהלכה ברורה (אות כח).
3. אם סיים היחיד קריאת שמע קודם השליח ציבור, ואמר ה' אלוקיכם אמת, והמתין עד שיסיים השליח ציבור, אינו חוזר ואומר תיבת אמת, אלא ממשיך "ויציב ונכון" ואפי' אם הפסיק ושאל מפני היראה או השיב מפני הכבוד, אינו חוזר ואומר תיבת אמת. בגמ' ברכות (יד:) נחלקו האמוראים אם אמר תיבת אמת האם חוזר ואומר אמת כשמסיים הש"ץ, או אינו חוזר, רבי יוחנן אמר חוזר, רבא אמר אינו חוזר, ופסקו הפוסקים כרבא. ופירש ה"ר יונה (שם) דמיירי היכא שפסק מפני היראה או מפני הכבוד אחר שאמר אמת, או שסיים ק"ש קודם החזן וסמך ה' אלהיכם עם אמת, והמתין שיתחיל החזן ושיאמר עמו, אינו צריך לחזור ולומר פעם אחרת אמת, אלא מתחיל מויציב ואילך, וכ"פ הטשו"ע (סעי' ו').