ציצית

לברך על הציצית אחר רחיצה בים, בריכה וכדומה

הפושט הטלית קטן בעודו בים, בבריכה וכדומה, אם שהה יותר מחצי שעה צריך לחזור ולברך, דהנה בשו"ע בסימן ח' סעיף י"ד נחלקו מרן והרמ"א אם פשט טליתו ודעתו לחזור ולהתעטף בה אם חוזר ומברך דלמרן חוזר ומברך ולהרמ"א אינו מברך וקיי"ל דספק ברכות להקל (כה"ח אות נב, וילק"י עמ' כב).
אמנם בבא"ח בפרשת בראשית אות י' כתב שמפורש בשער הכוונות שרבינו האריז"ל היה מנהגו לברך על טלית קטן אחר טבילה, א"כ מדוע אמרינן סב"ל והא אין אומרים ספק ברכות להקל נגד האריז"ל? ותירץ דשאני רבנו האריז"ל שהיה מתעכב בטבילה ועושה בה כוונות הרבה ונעשה הסח הדעת טפי לכן הפושט טליתו כדי להכנס למרחץ דשוהה שם הרבה יש לברך על פי מנהג האריז"ל ע"ש.
וכתב הגרב"ץ [אור לציון (ח"ב פמ"ד אות י)]. דנראה דשהייה מרובה היינו חצי שעה. אמנם לאשכנזים אין לברך אלא אם כן שהה זמן שיש בו משום היסח הדעת, דהיינו כשתים או שלש שעות (והכל לפי הענין). [עי' בביאור הלכה (סי' ח על סע' יד ד"ה וי"א), בהליכות שלמה (פ"ג אות ג ואות ז ושיח הלכה סי' ח) ובתשובות והנהגות (ח"א סי' לב)].
ובכל אופן אם החליף טלית ודאי שמברך וכמ"ש הרמ"א שם בסעיף י"ב ע"ש.

לבישת טלית קטן על בשרו

ללבוש טלית קטן על הבשר – עי' בשער הכוונות (דרוש ו' מדרושי הציצית) שרבינו האר"י היה לובשו מתחת לבגדים "על החלוק".
וכן כתב בברכ"י (סי' ח' סק"ז). ולכאורה משמע שיש להקפיד בזה. ובספר ציצית – הלכה פסוקה (עמ' מה מו) הביא שיש אומרים שבגד שאינו עשוי אלא לקבל את הזיעה, פטור מן הציצית, ואם כן כשלובשו >על בשרו ממש, הרי הוא פטור מן הציצית.
ודחה טענה זו דאפי' אם תמצי לומר שבגד העשוי לקבל את הזיעה פטור מן הציצית, עדיין יש לומר דבגד הציצית שלובשו על בשרו ממש לא חשיב כבגד העשוי לקבל את הזיעה, שהרי עיקר כוונתו בלבישתו היא כדי לקיים את המצווה והביאו בהלכה ברורה (סי' ח' אות לג), וששמע ממרן הגרע"י שיש להקל בזה מעיקר הדין, וכ"פ באורל"צ (ח"ב פרק ב' הלכה ד') דמותר ללבוש טלית קטן על בשרו ואין בזה משום ביזוי מצוה [וכן פסק הגרשז"א זצ"ל (הליכ"ש פ"ג אות יא) ועוד.
ועי' בדעת נוטה (תשובה קעב) בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א דנכון ליזהר שלא ללבוש הט"ק סמוך לבשרו ממש דלא ליהוי כבגד תחתון עשוי לזיעה דפטור מציצית].