תוספת ריבית על עיכוב במשכורת

הרב משה יוסף מחבר הספרים ראש יוסף – הלכות ריבית ושו"ת

שאלה

שכיר או קבלן שביצעו עבודה ועיכבו להם את שכרם, ולאחר זמן משלמים להם את שכרם בתוספת ריבית אם יש בזה איסור ריבית.

תשובה

מעיקר הדין חייב המעסיק להקפיד לשלם לפועל את שכרו בזמן. אך אם מכל סיבה שהיא נתעכב התשלום ורוצה לפרוע החוב בתוספת פיצוי או ריבית, אסור לעשות כך אלא רק לשכיר שעדיין עובד באותו מקום עבודה, וכדלהלן.

• שכיר שהוא ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, אין איסור ריבית על תוספת פיצוי בגלל העיכוב.
• שכיר שסיים את עבודתו, ועיכבו לו את שכרו יש איסור ריבית להוסיף פיצוי ריבית על העיכוב בשכר.
• עובד בקבלנות שעיכבו לו את שכרו, אין ליתן לו תוספת ריבית על עיכוב השכר.

נימוק התשובה

בגמ' (עג.) אמר להו רבא להנהו דמנטרי באגי, פוקו הפוכו בבי דרי, כי היכי דלא תשתלם שכירות דידכו עד ההיא שעתא. דשכירות אינה משתלמת אלא בסוף, וההיא שעתא אוזולי דקא מוזלי גבייכו.

על פי זה פסק השולחן ערוך יו"ד סימן קע"ג סעיף י"ב שומרי השדות שבעלי השדות חייבים ליתן להם שכירותם מיד אחר הקציר, אסור להוסיף להם בשכר כדי שימתינו אחר דישה ומירוח, אלא אם כן יסייע לדוש ולהבר.

וכן הדין פשוט לפי המנהג שאין רגילים לשלם לפועל את שכרו עד שיסיים את מלאכתו, אין כאן אגר נטר, לפי הכלל שאין שכירות משתלמת אלא לבסוף. ואף שכבר נתחייב לו על מלאכה אחת שכבר סיים אותה, מכל מקום יש להקל בזה כל זמן שאין ניכר שיש כאן עיכוב בשכר, כלומר שממשיך ועובד אצל אותו מעסיק, והרי זה נראה כאילו לא הגיע זמן התשלום על שכירות ראשונה, אלא נעשה אצלו כשכיר שבוע או חודש ושנה. ובאופן זה שאינו יכול לבוא לידי איסור ריבית מהתורה, אפשר להקל לתלות בכך. ולכן כל זמן שהוא עדיין עוסק אצל אותו מעסיק, ועיכב את משכורתו החודשית מותר לתת לו תוספת כפיצוי עבור העיכוב.

אבל אם כבר סיים לעבוד שם ועיכוב התשלום נזקף עליו כחוב של הלואה, וכמו כן אם עשה עבודה בקבלנות ועיכוב לו את שכרו אחר שגמר את פעולתו, באופנים אלו לא יועיל מה שימשיך לעבוד עבורו בעבודה חדשה אחר שכבר נגמרה לו שכירות ראשונה, וכבר נזקף שכרו להיות כהלואה. וליתר הרחבה עיין בספר ראש יוסף הלכות ריבית סימן קע"ג סעיף י"ב וסימן קע"ו הלכה ו'.