דיני ספירת העומר

זמן ספירת העומר

זמן ספירת העומר הינו בצאת הכוכבים, שהוא 13.5 דקות לאחר השקיעה, ואם שכח לספור בתחילת הלילה יכול לספור כל הלילה עד עמוד השחר (שבעים ושתים דקות קודם הזריחה). ואם לא ספר עד אחרי שעלה עמוד השחר סופר באותו יום בלי ברכה, ובלילה שאחריו ימשיך לספור ספירת העומר בברכה (שו"ע סי' תפט). 

ערבית וספירת העומר

תפילת ערבית קודמת לספירת העומר, והטעם הוא שתדיר ואינו תדיר – תדיר קודם.

אולם מעיקר הדין מותר לספור את ספירת העומר אם כבר הגיע זמנה גם אם לא התפלל עדיין ערבית, ובפרט אם מתפלל מאוחר וחושש שמא ישכח לספור. ויכול לברך ולספור ביחיד בזמן הברכה.

אכילה ושתייה קודם ספירת העומר

אסור לאכול פת או עוגה יותר משיעור כביצה (54 גרם) לפני שסופר את ספירת העומר, אף אם כבר התפלל ערבית. איסור זה חל מחצי שעה קודם השקיעה.

אולם עוגה או מזונות בכמות פחותה מכביצה אפשר לאכול בזמן זה, וכן פירות וירקות.

אדם שיש לו מניין קבוע לתפילת ערבית בשעה מאוחרת יותר, יכול לאכול אף לפני שהתפלל.  המקל לאכול ע"י שממנה את חברו שיזכיר לו לספור את העומר – יש לו על מה שיסמוך (חזו"ע עמ' רמה).

ערבית מבעוד יום

אם הקהל התפללו ערבית מבעוד יום לפני פלג המנחה (כשעה ורבע קודם השקיעה) וספרו את העומר, צריכים לחזור ולספור בברכה לאחר צאת הכוכבים. ואם התפללו ערבית לפני השקיעה לאחר פלג המנחה וספרו העומר – יש לחזור ולספור בזמן אך ללא ברכה.

לספור בשקיעה

קהל שמתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים ורוצים לספור ספירת העומר בבין השמשות (פרק זמן של שלוש עשרה וחצי דקות אחר השקיעה) מחשש שחלק מהציבור ישכח לספור ספירת העומר כשכל אחד ילך לביתו, יכולים לספור בברכה בבין השמשות. אבל קודם השקיעה אינם יכולים לספור בברכה בשום אופן.

אדם שמקפיד לספור לאחר צאת הכוכבים, אך כיוון שגמרו את התפילה קודם צאת הכוכבים חושש שמא ישכח – טוב שיספור בלי ברכה ויתנה ויאמר: 'אם אשכח לספור בלילה בביתי הריני סומך על ספירה זו לצאת בה ידי חובה, ואם אזכור בלילה לספור העומר אני מכוון שלא לצאת ידי חובה במה שאני סופר עכשיו' (חזו"ע עמ' רלד).

כבוד רב בית הכנסת

נהגו בספירת העומר לכבד את רב בית הכנסת לספור את העומר מפני שבדרך כלל הרב לא שוכח לספור ויכול להוציא את כולם ידי חובה.

לכוון לא לצאת בספירה של הש"ץ

טוב שיאמר כל אדם בלילה הראשון במפורש לפני הספירה "הריני מכוון שלא לצאת ידי חובה בשמיעתי ספירת העומר משליח הציבור או מאחר". אך גם אם לא אמר זאת רשאי לברך ולספור בעצמו לאחר ששמע מהש"ץ את הספירה (חזו"ע עמ' רלא).

להשמיע לאוזניו

לכתחילה צריך להשמיע לאוזניו, אך אם ברך בלחש יצא ידי חובה (ילקו"י קצד).

הרהור

אדם שהרהר הברכה והספירה – לא יצא ידי חובה (ילקו"י שם).

ספק

אדם שמסתפק אם ספר בלילה הקודם או לא, רשאי להמשיך לספור בברכה (חזו"ע עמ' רלח).

ספר ללא ברכה

אדם שספר את העומר ללא ברכה יצא ידי חובה, ולא צריך לחזור ולספור בברכה.

ימים ושבועות

בספירת העומר יש למנות קודם את מספר הימים ולאחר מכן את מספר השבועות.

אדם שספר ימים ללא שבועות או שבועות ללא ימים – אם נזכר באותו לילה יחזור ויספור בלא ברכה, ואם לא נזכר עד הלילה שלאחריו ימשיך משם והלאה בברכה (חזו"ע עמ' רנא).

יודע מראש שיפסיד בחלק מהימים

אדם שיודע מראש בוודאות שיפסיד חלק מימי הספירה ולא יוכל לספור, כגון חולה שיודע שיעבור ניתוח ויהיה מורדם ויפסיד פעם אחת, אף על פי כן רשאי להתחיל לספור בברכה (ילקו"י עמ' קלז).

ספירת העומר לאחר ברכת המפיל

אדם ששכח לספור את העומר ונזכר לאחר שברך המפיל, צריך לברך אז על העומר (ילקו"י עמ' שדמ).

ברך ואינו יודע המניין

לכתחילה אין להתחיל את הברכה עד שידע בבירור מה מניין הימים היום לעומר. אולם אם התחיל לברך ואינו יודע כמה ימים לעומר ודעתו לסיים כמו שיספור הש"ץ או חברו – יצא ידי חובה.

וכן אדם שברך לדוגמא בליל ה' ימים לעומר וחשב בדעתו שהיום ד' לעומר, וסיים וברך ה' ימים כי כך שמע מחברו – יצא ידי חובה.

תיקון תוך כדי דיבור

אדם שטעה ולא ספר את היום הנכון לעומר יכול לתקן תוך כדי דיבור (פרק זמן של אמירת המילים "שלום עליך רבי", כשנייה וחצי), וכשמתקן אינו צריך להזכיר שוב את המילה "היום".

אם לא הספיק לתקן תוך כדי דיבור חוזר וסופר שוב בברכה.

נזכר בבין השמשות

אדם שנזכר בבין השמשות שלא ספר אתמול ספירת העומר, וגם במשך כל היום לא ספר, יספור מיד את הספירה של אתמול בלא ברכה, ואחר צאת הכוכבים יספור את הספירה של אותו היום בברכה (חזו"ע עמ' רלח).

שכח לספור ונזכר תוך עשרים וחמש דקות מהשקיעה

מי ששכח לספור כל הלילה והיום, אם ספר תוך עשרים וחמש דקות מהשקיעה רשאי להמשיך לספור אחר כך בברכה, שיש לסמוך על השיטות שצאת הכוכבים הוא עשרים וחמש דקות לאחר השקיעה.

שכח לספור כמה ימים בלילה וספר בכל הימים ללא ברכה

אף מי ששכח לספור כמה ימים בלילה, וביום ספר ללא ברכה רשאי להמשיך לספור מכאן ואילך בברכה.

נשים

בנות ספרד נהגו שלא לספור ספירת העומר כלל, משום שעל פי הסוד נשים לא שייכות כלל בספירת העומר. אך אם רוצות לספור ללא ברכה יכולות (חזו"ע  רכ).

קטן

מצוה לחנך את הקטנים לספור ספירת העומר בכל יום בברכה. ואף אם שכח הקטן לספור לילה אחד יכול להמשיך ולספור בשאר הימים בברכה.

קטן שבאמצע ימי ספירת העומר נעשה בר מצוה, אפילו אם לפני בר המצווה היה סופר בברכה, כיון שנעשה בר מצוה צריך להפסיק מלברך וימשיך לספור בלא ברכה (חזו"ע עמ' רכא).

שהחיינו

אין מברכים ברכת "שהחיינו" על ספירת העומר, ומספר טעמים נאמרו בכך (חזו"ע עמ' ריט).

אבל ואונן

אדם שהוא אבל חייב במצות ספירת העומר, שהאבל חייב בכל המצוות (חוץ מן התפילין ביום הראשון).

אונן (מי שמת לו אחד מקרוביו שחייב להתאבל עליהם ועוד לו נקבר המת) פטור מכל המצוות שבתורה, ולכן אין לו לברך ולספור את ספירת העומר בלילה, ואם נקבר בלילה יספור מיד אחר הקבורה בברכה, ואם נקבר למחרת ביום יספור לאחר הקבורה ביום בלא ברכה ואח"כ יוכל להמשיך לספור בברכה (ילקו"י  שלז).