כשרות המאכלים-תהליך ייצור בתעשיה חלק ג ונטילת תרופות בפסח

1. הדברים שאין בהם כיום חשש לקניה ללא הכשר לפסח:
2. אורז - אין בו שום ציפוי ולכן אם בודקים טוב אין בעיה, אמנם מרן הגרע"י כתב בחזו"ע שיש לשטוף אותו היטב מחשש לציפוי.
3. כל סוגי הקטניות היבשים - יש כיום יותר מודעות לחרקים, אבל יש גם יותר חרקים מבעבר מחמת צורת הייצור שרוצים לגדל כמה שיותר, בכמה שפחות זמן, ושיהיה גדול ונראה טוב, היום רוב הפירות יכול להיות בהם בעיה של ערלה, חוץ מתמרים שאין בהם בעיה של ערלה.
4. פיצוחים לא קלויים, מלבד אגוזי מלך שיש בהם חומר אנטי אוקסידנט שמורחים על אגוזי המלך שלא יוציאו ריח רע.
5. סוכר – יש שני אופנים לעשיית סוכר: 1) סוכר הנעשה מסלק - באירופה כל הסוכר נעשה מסלק. חותכים סלק מבשלים עם מים, הסלק מעלה קצף רב, ולכן שמים בתוך הדוד 'מונע קצף', זה סוג של שמנים, בד"כ עושים משמנים פשוטים יותר מן הצומח, בד"כ זה קטניות ולספרדים אין בעיה כי אין שם חמץ, ולאשכנזים ישנה בעיה. לכן בודקים במפעלים לפני תחילת העונה של ייצור הסוכר באיזה סוג של מונעי קצף משתמשים, האם זה כשר לפסח בלי חששות. 2) סוכר הנעשה מקנה סוכר - בברזיל והמזרח הרחוק אוסטרליה דרום אפריקה עושים סוכר מקנה סוכר. בסוכר זה לא משתמשים במונע קצף אבל יש בעיה שמשתמשים בחומרי אנזימיים כי רוצים להוציא כמה שיותר סוכר מהקנה סוכר ובזה אין בעיה כלל. הבעיה היא בהובלת הסוכר מברזיל לארץ, מביאים סוכר גולמי באוניות, בהובלה לנמל הסוכר הולך לתוך סילו (מגדל, מבוע) וממנו לאונייה, ומכיון שבנמל מאכסנים כל מיני דברים כל דבר יבש ולא מנקים בין אחד לשני, הסוכר מתערבב עם גרגירים של חיטה שעורה תירס. וכדי לסנן את הסוכר ממיסים במים חמים ומסננים אותו מהגרגירים האחרים, אמנם להלכה אף שהסוכר מתחמם עם הדגנים הוא מתבטל קודם הפסח ולא אמרינן חוזר וניעור, אבל לכתחילה ראוי לקחת סוכר בהכשר מהודר, כדי למנוע בעיה זו הם מסננים את הסוכר בעודו יבש מתוך הדגנים.
6. מלח - רוב המלח מגיע מים המלח וזה מלח גס, מלח שולחן נעשה ע"י טחינה. למעשה אין בעיה, אף שפעמים טוחנים במטחנות קמח משומשות, מכיון שהכל נקי ואין חמץ בעין, אף שהמלח נקרא דבר חריף, מ"מ אין החריפות משוי ליה לשבח, אמנם בהכשרים האשכנזים מחמירים שלא לטחון במטחנות אלו.
7. קפה שחור, נמס, אין בעיה – קולים אותו טוחנים אותו ואין בעיה וכן קפה נמס שמבשלים אותו ומייבשים אותו ואז יוצא נס קפה, אין בעיה אם אין תמציות טעם.
8. תה אין בעיה אלא אם כן יש תמציות טעם. רק צריך לבדוק את השקית שאין בו עמילן.
9. כוסות פלסטיק, מפות ניילון, סכו"ם וכו'.
10. סבונים חומרי ניקוי ותמרוקים, אין בעיה ולא אמרינן סיכה כשתיה.
11. משחת שיניים הגרע"י בחזו"ע והגרב"ץ באור לציון התירו להשתמש במשחת שיניים אף אם אין עליה כשרות לפסח.
12. תרופות בפסח - הנה איסור חמץ הותר לצורך חולה שיש בו סכנה הצריך לכך, וכמ"ש המשנ"ב (סי' תסו סס"ק א') והכה"ח (אות ז'). אולם לחולה שאין בו סכנה אסור להתרפאות מחמץ בפסח. אע"פ שמבואר שחולה שאב"ס אסור לו לאכול חמץ, מ"מ אם צריך חמץ להתרפאות, כגון תרופה שיש בה חמץ ראוי לאכילה (ואין לה תחליף), רשאי לאוכלה שלא כדרך הנאתה כמבואר ברמב"ם (יסודי התורה פ"ה ה"ח) וכ"פ הש"ך (סי' קנה סקי"ד) דכל שאין דרך אכילה שרי לחולה שאב"ס (אם ליכא בהיתר) וכן מבואר במשנ"ב (סי' תסו סס"ק א'). ושלא כדרך הנאתן היינו כגון שיערב בה דבר מר, דבכה"ג הוי בכלל אכילה שלא כדרכה כמבואר ברמב"ם (שם) ובחזו"א (או"ח סי' קטז סס"ק ז' ד"ה שם הי"ב), וכן אם יכרכנה בנייר וכדו' מותר, כמבואר בשו"ע (תעה סעי' ג') ובמשנה למלך (מאכלות אסורות פי"ד ה"י – יא) דבכה"ג לאו דרך אכילה היא. וכמו"כ ניתן לעטוף התרופה בקפסולה נקיה המצויה בזמנינו בבתי מרקחת, וכן הוראת הבד"ץ עדה החרדית (מדריך הכשרות תשע''ג עמ' 77), אמנם הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה פ"ה אות יח) נסתפק בזה דשמא כיון שרגילים לעשות כן כדי להקל על הבליעה, שמא חשיב זה כדרך אכילה ואין זה דומה לכרוך ע"י סיב דאינו נח לאכילה ולא לבליעה.
13. תרופות שאינם מופיעות במדריכי הכשרות, אם יש בהם צורך בלקיחתם (ואין תחליף להם) מותר לקחתם, דכיון דרוב התרופות אף כשמעורב בהם חמץ אינו ראוי לאכילת כלב, וע"כ יש כמה צדדים להקל: א) חצי שיעור בתערובת אינו אסור. ב) שמא אין אחשביה בדבר שנפסל מאכילה. ג) שמא כהשאילתות שחמץ מתבטל אף בפסח בשישים.
14. וכל זה בתרופות שבליעתם דרך הפה, אולם משאפים, טיפות עינים ואזניים, פתילות, זריקות ומשחות רפואיות לשימוש חיצוני, על העור מותר להשתמש בהם בכל גוונא.