סיכום תפילת שמונה עשרה חלק א

ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך – יכוין שעיקר סיבת הבריאה היא "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" כלומר לשבח לה', וכן יכוין למ"ש הרב בן איש חי בספר הדרושים (פרשת מטות) שיש תפילה בגדר הודאה "טרם יקראו ואני אענה", וזה מה שאנו מבקשים "ה' שפתי תפתח" אבל תזכה אותי שכבר תענני "ופי יגיד תהילתך".

ברכת אבות

ברוך – ה' הוא מקור הברכה, אתה – אין עוד מלבדו, ה' – חוץ מהכוונה הרגילה שצריך לכוין "היה הווה ויהיה, אדון הכל, ושם הוי"ה" יכוין עוד שהוי"ה הוא מידת הרחמים.

אלוקינו – תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, אין שתי רשויות, הכל אחד, ואלוקי אבותינו – ואבותינו בודאי שלא ינחילו לנו שקר.

אלוקי אברהם – מידת החסד, יצחק – מידת הדין, יעקב – תפארת, יכויון שמניין האותיות מאלוקי אברהם עד אלקי יעקב כמניין הוי"ה ב"ה.

האל – תקיף במידת החסד, הגדול – רחמים, הגיבור – דין, והנורא – בשיתוף הדין והרחמים, ופעמים כדי לעורר את האדם צריך להשתמש במידת הדין, ולכן זה בגדר "הנורא". אל עליון – אין לנו השגות בגדלותו.

גומל חסדים טובים – ממשיך את האורות הנקראים חסדים טובים (כך מבואר ברבינו הבן איש חי) ונלע"ד להוסיף שיש מקום הנקרא אוצר מתנת חינם וכל תפילתינו מכוונת למקום זה שנקבל מאוצר מתנת חינם, ומי שמקבל ממקום זה אינו צריך זכויות, ובודאי שלא תצא מכך תקלה, ולכן זה נקרא חסדים טובים.

קונה הכל – מקנן בכל, דהיינו לית אתר פנוי מיניה, ה' נמצא בכל מקום. וזוכר חסדי אבות – זוכר את החסדים שהאבות עשו. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה – אינו זקוק למעשינו ולזכויותינו כדי להביא את הגאולה, מביא את הגאולה למען שמו, וכמו שמבואר בשער הכוונות כמה פעמים שכל מקום שכתוב "שמו – שמך" וכדו', רומז לשכינה, ולכן יכוין שה' יביא את הגאולה כדי להחזיר השכינה למקומה, ואין הדבר תלוי בזכויותינו, כמו כן יכוין למסור עצמו על קידוש ה'.

מלך עוזר – עם השתדלות האדם, ומושיע – אפי' בלא השתדלות מצד האדם, ומגן – מציל את האדם שלא תבא הצרה אליו כלל. יכוין "ומגן" גימטריא ג' פעמים אל.

מגן אברהם – שישמרנו כשם ששמר את אברהם שלא ייכשל בי' הנסיונות.

ברכת מחיה המתים

אתה גיבור לעולם ה' – יכוין שם קדוש אגל"א והוא טוב ומועיל לזכירת התורה.

אתה גיבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע – פעמיים כתוב את המילה "אתה" לרמז שמפתח של תחיית המתים אינו נמסר ביד אדם אלא בידי ה' יתברך בלבד, וארבעה דברים אינם נמסרים ביד שליח וסימנם מפת"ח (מטר, פרנסה, תחיה, חיה).

משיב הרוח ומוריד הגשם – כשיורד גשם זה בבחינת תחיית המתים, וניכר הדבר בפריחה שאחר ירידת המטר כמ"ש בגמ' (ברכות לג.) כשם שתחיית המתים חיים לעולם, כך גשמים חיים לעולם.

מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים, ורופא חולים ומתיר אסורים ומקיים אמונתו לישני עפר – יכוין שה' מחיה מתים ברחמים רבים שירחם על המתים ויקומו בלבושיהם כמ"ש הגמ' (כתובות קיא:)  שצדיקים יקומו בלבושיהם קל וחומר מחיטה, ויוסיף לכוין שקבלת התשובה מהחוטא היא בגדר תחיית המתים, כי רשע בחייו קרוי מת (כמ"ש היערות דבש). ולכן אנו אומרים "מכלכל חיים בחסד וכו' רופא חולים ומתיר אסורים" רמז על תחיית המתים שישנה אצל כל אחד ואחד בחייו.

מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך – שאינך כפוף לחוקים כלל, ואתה יכול לקבל כל אחד בתשובה ולהחיותו כאילו לא חטא. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה – כלומר את הישועה הוא מצמיח יש מאין, ואף שנראה לפעמים שאין תקנה על פי דרך הטבע אתה מצמיח את הישועה מכיוון חדש.

ונאמן אתה להחיות מתים – נלע"ד לבאר על פי הנ"ל שכידוע ה' חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח, נמצא שכל הנשמות שנפלו לבין הקלי' ה' יחזירם לשרשם, וזה הוא "ונאמן אתה להחיות מתים".

ברכת אתה קדוש

פירוש המילה "קדוש" היינו מופרש ומובדל.

אתה קדוש – אין לנו תפיסה והשגה בך. ושמך קדוש – שמותיו של הקב"ה דהיינו הנהגותיו, כולם לטובה אבל לנו אין את הכח לתפוס זאת בשכלינו שאין הבדל בין אלוקים להוי"ה לשאר שמות והכל אחד, וזהו "ושמך קדוש" דהיינו ההנהגות שלך הם אחד, אף שאין לנו השגה בהם. וקדושים בכל יום יהללוך סלה – וקדושים היינו המלאכים, הם יכולים להלל אותך, כי הם יודעים את כל השתלשלות העניינים ומדוע נתגלגל כך על כל אחד ואחד.

סיכום שלשת הברכות הראשונות

ג' ברכות ראשונות נקראות "ברכות השבח" והסדר הוא בברכה הראשונה היא קבלת עול מלכות שמים "אלקי אברהם יצחק ויעקב וכו'" ומשבחים שה' הוא "גומל חסדים טובים" דהיינו שיש לך מאוצר מתנת חינם, ואתה מעניק לאדם אף שאין לו זכויות. והברכה השניה היא שבח שה' אינו כפוף לחוקים ולכן בידו להחיות אותנו מעוונותינו ולהצמיח ישועה. והברכה השלישית היא הודאה שאין אנו מסוגלים להבין את דרכיך, אבל בודאי שהכל לטובה ולברכה, והראיה ש"קדושים בכל יום יהללוך סלה". וכעת לאחר שלשת ברכות השבח מתחילים הברכות האמצעיות.