תקרה וחפצים של שכן שניזוקו מהנזילה של העליון - מי חייב בנזקים
תקרה וחפצים של שכן שניזוקו מהנזילה של העליון – מי חייב בנזקים
הרב יצחק הדר
שאלה: נשאלתי מבעל דירה שהתקרה שלו וחפציו ניזוקו מנזילת מים מהצנרת של השכן העליון. דהנה זה ברור, שחובת השכן העליון לתקן את הצנרת שלו מיידית. אולם צריכים לדון, האם יהיה פטור מלשלם עבור כל הנזקים שנגרמו לתקרת השכן התחתון וכן לכל חפציו כבכל מזיק בגרמא, או שמא חייב לשלם עבור כל הנזקים שנגרמו כדין מזיק באשו משום חיציו כמבואר בשו"ע (סי' קנה סעיף ד').
תשובה: מחלוקת בין אחרוני זמנינו. אמנם לענ"ד נראה עיקר להלכה, שרק אם לאחר שנודע לו מהנזילה ויכל לתקן הצנרת שלו ובכל זאת התרשל ולא תיקנה, ישלם עבור כל הנזקים מכאן ואילך בלבד (בתנאי שלא היו מכוסים שאז פטור כדין טמון באש).

נימוקים הלכתיים
דאיתא בגמרא בבא מציעא (קיז.), וז"ל "הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איפחית מעזיבה כי משי מיא עילאי אזלי ומזקי לתתאי". כמו כן פסק מרן בשו"ע חו"מ (סי' קנה ס"ד), וז"ל "היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו, אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו. ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקים אינו חייב לסלק הזיקו".
אמנם אין גילוי בגמרא לימינו, כאשר העליון לא הזיק ישירות בנטילת הידיים שלו לתחתון אלא רק המים שבצנרת שלו הולכים ומזיקים לתחתון. ולכן נחלקו בכך אחרוני זמנינו.
נפתח במה שכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' שו) שהעליון פטור בדיני אדם לשלם לתחתון הואיל ולא הזיקו בגיריה דיליה, וכדמוכח מהגמרא בבא מציעא (קיז.) ומרן בשו"ע חו"מ (סי' קנה סעיף ד). אולם בדיני שמים חייב לשלם עבור הנזקים, דקיימא לן כהגמרא בבא קמא (נו:) שגרמא חייב בדיני שמים.
יתירה מכך כתב בספר דרכי משפט (פ"ב אות א') בשם הגאון רבי ניסים קרליץ זצוק"ל, שהעליון פטור לגמרי. וכן נראה משו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' תנו).
אולם לענ"ד עיקר להלכה כהפתחי חושן נזיקין (פ"ה הערה ג') שו"ת שמרו משפט (ח"ב סי' כז) ספר עמק המשפט (ח"ג סי' כח) ודעימייהו, שאם העליון התקין צנרת טובה ובכל זאת הזיק לתחתון פטור מהנזקים כל זמן שלא ידע מהנזילה והיה אנוס. אך משנודע לו מהנזילה ובכל זאת התרשל מלתקנה, חייב בכל הנזקים שיגרום מכאן ואילך כדין מזיק באשו משום חיציו.
והוסיף במשפטי התורה (ב"מ סי' פד) שגם באופן שנודע לו מהנזילה אך אין באפשרותו לתקן הצנרת באותו הזמן, יהיה פטור מהנזקים שיגרמו מכאן ואילך. עוד חידש שם, שבאופן זה העליון חייב לשלם לתחתון גם עבור המיטות והחפצים וכדו' שניזוקו, בתנאי שלא היה עליהם כיסוי שאז יהיה פטור עליהם כדין "טמון באש".