נתבע המסרב לדון בדין תורה – האם צריך היתר מבית דין לתובעו בבית משפט

הרב יצחק הדר

שאלה: תובע שהציע לנתבע לדון בדין תורה אך הנתבע מסרב להגיע, האם באופן זה מותר לפתוח מיד תיק בבית משפט חילוני או שמא עדיין צריכים היתר מבי"ד רבני.

תשובה: נקדים ונאמר, שמרן בשו"ע חו"מ (סי' כו סעיף א') פסק "אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם אפילו בדין שדנים בדיני ישראל ואפילו נתרצו שני בעלי דינים לדון בפניהם אסור, וכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה". והוסיף בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' סה) בשם מרן החזו"א וכל האחרונים, כי איסור זה קיים גם בשופט יהודי אשר אינו דן לפי דיני התורה. עיי"ש. ולענ"ד נראה להוסיף, כי בימינו התמנו שופטים רבים ישמעאלים, ולפיכך כאשר יהודי פותח תיק בבית משפט עלול לקבל שופט כזה אשר בו פשיטא שמרן בשו"ע (שם) פסק את האיסור החמור - מרים יד בתורת משה.

לאור האמור אסור לתבוע יהודי בבית משפט חילוני, אולם אם הזמינו את הנתבע שלוש פעמים לבית דין ועדיין סירב להגיע רק אז יתנו לו בי"ד רבני היתר לתובעו בבית משפט ובכמ"ש, ולאחר מכן יתבענו היכן שירצה ואם לא יקיים פסק דינם מותר גם לפנות הוצאה לפועל.

בכסף הקדשים (סי' כו) כתב בנתבע שישנה אומדנא הידועה לרבים שיסרב להגיע לדין תורה א"צ היתר מבי"ד רבני בכדי לתובעו בבית משפט. יש שהבינו בדבריו כמו כן לתובע חברת ביטוח שלפי הפוליסה שלהם אינם מחויבים לפסק בורר אלא רק לבית משפט, לכן התירו לתובעם ישירות מבלי היתר מבי"ד רבני. אולם בתשובות והנהגות (ח"ג סי' תמד) אסר לתובעם בלי היתר מבי"ד רבני.

הנה מדין תורה בשו"ע חו"מ (סי' יד סעיף ה') פסק שאסור לתבוע הוצאות משפט כאגרות הוצאות שכ"ט עו"ד וכו', הואיל וכולן בכלל גרמא בנזיקין פטור. לפיכך בספר תחומין (כרך כה עמ' 251) הביאו בשם הגריש"א זצוק"ל שאסור לתובע לגבות הוצאות אלו בבית משפט אפילו שקיבל היתר מבי"ד רבני, הואיל וההיתר הינו רק כלפיי האיסור לייקר אלהים שלהם אך אינו מתיר לגבות גם נזקים בגרמא. וכ"כ בספר אוצר המשפט בשם הרה"ג שפרן שליט"א.

אולם בספר חק ומשפט (פנחסי, עמ' קיט) כתב שהל' כאותם אחרונים שלאחר קבלת היתר מבי"ד רבני מותר לתבוע גם הוצאות משפט, הואיל והנתבע בעצם סירובו נחשב שקיבל על עצמו מראש לשלם כפי שיפסוק בית המשפט.

העולה מהאמור: תובע לעולם חייב היתר מבי"ד רבני לתבוע את הנתבע בבית משפט חילוני, הואיל והרגילות לתבוע גם הוצאות משפט ויש שהתירו לגבותם לאחר היתר זה מבית דין רבני, חוץ מריבית וקנס על הלנת שכר וכדומה שלעולם אסור לגבותם.