מצא 4000 ₪ בספר ישן למי שייך הכסף? הרב הראל שלום

מצא 4000 ₪ בספר ישן

שאלה: לישיבה בירושלים הובאו כמה סטים של ש''ס ישנים שהיו בכמה בתי מדרש, והנה יוסף אחד מתלמידי הישיבה פתח אחד מן הכרכים הנ''ל ומצא בתוכם 4000 ₪ בשטרות של מאתיים הישנים (אדומים), והוא בא כעת בשאלה מה עליו לעשות בכסף זה האם לתתו לראש הישיבה או שמא הוא יכול לקחת את הכסף לעצמו.

תשובה: הבחור זכה בכסף לעצמו ואם הוא סמוך על שולחן אביו צריך ליתן את החפץ לאביו

מקורות ונימוקים: יש לדון האם מוטל עליו לעשות השבת אבידה, או שמא הוא יכול לקחת את הממון לעצמו, ואולי הישיבה זכתה בכסף בקנין חצר.

ותחילה יש להקדים שמסתבר מאוד שכיון שהכסף מונח בתוך הספר כשלוש שנים לפחות (שהרי השטרות הם ישנים ויצאו מן השוק לפני כשלוש שנים) יש לתלות שהיה יאוש בעלים, ואפילו שיש סימן בסכום המטבע, ובמקום ההנחה, אפ''ה היות ועבר זמן כה רב שהכסף מונח במקום זה יש לתלות שהבעלים התייאש מן הממון, אך יש לדון מי זכה בכסף זה דשמא הישיבה זכתה בקנין חצר, שהרי חצירו של אדם זוכה לו שלא מדעתו ואי''צ דעת לקנין.

אין קנין חצר להקדש

ונראה שהישיבה עצמה לא זכתה בממון בקנין חצר, שהרי קי''ל שאין חצר להקדש, כ''כ האגודה הובא במג''א (או''ח סימן קנ''ד, כג. ועיין עוד בחו''מ סימן ר' בדברי הקצות והנתיבות שהאריכו בדין זה) ולכן לא שייך לומר שהישיבה זכתה בממון בקנין חצר.

אמנם יש מן האחרונים הסוברים שהקדש דידן, שיש ראש ישיבה (אדמו''ר וכדו') הממונה על הכסף והוא אסף את הכספים לישיבה ובנה את הבנין יש לו קנין חצר בבנין זה. (עיין תשובות והנהגות א, תתיט) מ''מ נראה בנידון דידן שלא שייך לומר שהראש ישיבה יזכה בממון מכמה טעמים:

א. בית המדרש של הישיבה אינו מקום המשתמר ודמי למוצא כסף חנות המבואר בשו''ע (סימן רס, ה. ובש''ך שם סקי"ח) שכיון שיש רבים הנכנסים ויוצאים שם המקום אינו משתמר ואין בעל החנות זוכה בממון, וכל המוצא מעות שם הרי אלו שלו.

ב. כיון שמציאה זו היא דבר שלא עתיד ורגיל להגיע לישיבה, אין בה קנין חצר שכן כתב הרמ''א (סימן רסח, ג) שכל דבר שלא רגיל לבא אין החצר זוכה לבעליה. 

ג. באבידה רגילה שנמצאת בבית מדרש יש עוד סברא לומר שבאיסורא בא לידו, אבל כאן לא שייך לומר סברא זו כיון שביארנו שהיה יאוש בעלים לפני שהספרים עם הכסף הגיעו לישיבה.

העולה לדינא

ולכן נראה ברור שראש הישיבה לא זכה בכסף אלא הבחור שמצא את הממון, אולם אם הבחור הוא סמוך על שולחן אביו, והיינו שאביו משלם שכר לימוד בישיבה וכן את שאר ההוצאות שלו, א''כ אביו של הבחור זכה בכסף שכן מבואר בשו"ע (סימן רע, א) שהאב זוכה במציאת בנו הגדול הסמוך על שולחנו.

כתב וערך:

הרב הראל שלום שליט"א