אין לומר תפלת הדרך אלא פעם אחת ביום, אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום, אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך התחרט ויצא ממנה לעיר אחרת, צריך לחזור ולהתפלל תפילת הדרך פעם אחרת. שלחן ערוך (סימן ק"י סעיף ה').

הרב ירון אשכנזי

בתפילת הדרך הלילה הולך אחר היום, ולכן אם בירך ביום אינו צריך שוב לברך בלילה. ביאור הגר"א (סימן מ"ז סעיף י"ב) שדין דתפילת הדרך הוי כדין ברכת התורה.

ואם אינו עוצר כלל אלא נוסע כל הלילה וממשיך ביום אינו חוזר לברך בבוקר כן מבואר בתשובת הרדב"ז (סי' ב' אלפים קע"ו) וכן פסק באור לציון (פרק ז' הלכה כ"ז), וטוב שבתפילת שחרית יאמר תפילת הדרך (בלא שם ומלכות) בברכת שמע קולינו. הליכות שלמה (פרק כ"א אות ב).

הרב ירון אשכנזי

ימים אלו נקראים על שם הפסוק (איכה א' ג') "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים". ואמרו חז"ל (במדרש איכה שם) שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש. ולכן נוהגים כמה מנהגי אבל וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב. חזון עובדיה (ד' תעניות עמוד קכה) ועי' בירושלמי (תענית פרק ד' הלכה ה').

הרב ירון אשכנזי

• בגמרא מסכת תענית (דף כ"ו עמוד ב) מבואר "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה", והכוונה למעט בדברים ופעולות המשמחות, כגון קניות לקראת חתונה וכדו', אך בשמחה התמידית צריך האדם גם בימים אלו להיות שמח במדה האמצעית ככל שאר ימות השנה. הר"י מלוניל (תענית כ"ו) וספר האשכול (תשעה באב סימן כ"ה)

הרב ירון אשכנזי

• מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן של שמחה שולחן ערוך (סימן תקנ"א סעיף ב'). כגון לקנות כלי כסף או צרכי חופה וכדומה, ומכל מקום נהגו להקל בחתן המתחתן מייד אחר תשעה באב ולא יספיק להכין צרכי החופה לאחר תשעה באב, שיכול לקנות צרכי חופתו בימים אלו ומכל מקום ראוי להחמיר אף בזה. שער הציון (סימן תקנ"א אות יג), ואור לציון (פרק כ"ו אות א').
• איסור משא ומתן וקניית חפצים שיש בהם שמחה, נוהג אף במקום שהזמין דברים שיקבלם רק לאחר תשעה באב. (אור לציון שם).
• אף שאסור לקנות בגדים חדשים בימים אלו, מכל מקום לענין המוכר, מבואר בפוסקים שלצורך פרנסתו רשאי למכור. הליכות עולם (חלק ב' עמוד ק"מ).
• אף שאסור לקנות בגדים חדשים ונעלים חדשות, אבל נעלי גומי לצורך תשעה באב, מותר לקנות וללובשן בתשעה באב, אך טוב שינעלם קצת קודם שבוע שחל תשעה באב. ילקוט יוסף (מועדים עמוד תקס"ז).

הרב ירון אשכנזי

• המנהג הפשוט בירושלים ובארץ ישראל, להימנע מאכילת בשר מיום שאחר ראש חודש אב (חזון עובדיה עמ' קס"ט).
• מראש חודש אסור לאכול בשר, אבל לגבי שתיית יין בני אשכנז נוהגים להחמיר (משנה ברורה סימן תקנ"א סעיף קטן נ"ח) ומנהג הספרדים להתיר שתיית יין (חזון עובדיה עמוד קע"ג).
• אבקה שנעשית ממרק עוף בשרי, ושופכים עליה מים חמים, ונעשית למרק, פסק מרן הרב עובדיה להתיר.
• מותר לתת בשר לקטנים גם אחר חודש אב, בזמן הזה שירדה חולשה לעולם, ואפי' הגיעו לחינוך, ובפרט אם הוא קטן שאינו בריא כל כך, ורק כשהגיע הקטן לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד, שהוא כבר סמוך לבר מצוה, טוב להחמיר עליו שלא יאכל מאכלי בשר בימים אלה עד אחר יום ט' באב (חזון עובדיה עמ' קצ).
• יולדת בתוך ל' יום אחר לידתה מותרת באכילת בשר בימים אלו, וכן יש להתיר לכל חולה שאין בו סכנה.
• מי שהיה חולה ונתרפא, אך נשאר חלש, מותר לו לאכול בשר בימים אלו.
• מותר לאכול בשר בסעודת ברית מילה (רמ"א סימן תקנ"א סעיף י'). או סעודה שעושים לכבוד בר מצוה ביום ששלמו לנער י"ג שנה ויום אחד (יד אפרים סעיף קטן ל"ג). או סעודת סיום מסכת שנזדמנה בימים אלו. (חזון עובדיה עמ' קצז).
• בלילה שקודם המילה, שעושים לימוד של "ברית יצחק" ולאחר מכן עורכים סעודה, אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה ואסור לאכול בה בשר (משנה ברורה סעיף קטן ס"ב).

הרב ירון אשכנזי

אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, וזמן עלות השחר הוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ, (בשעה 4.16 לפי אופק ירושלים, בשאר הערים יש הפרשים בין 5-10 דקות). [ברכי יוסף (סימן מ"ו סעיף קטן י"ב)].

הרב ירון אשכנזי

מנהג הספרדים  לברך כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידים ואשר יצר. ואם הוצרך לנקביו מברך אשר יצר. (אבל לא ברכת על נטילת ידים). [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תמא].

הרב ירון אשכנזי

לא חייבים לעשות דווקא סעודה, אלא אפשר בבוקר כשחוזרים מהלימוד בלילה לעשות קידוש ולאכול חלבי, ואחר כך לאכול סעודה בשרית. ומי שמעוניין לעשות ממש סעודה חלבית עדיף שיעשה את הסעודה החלבית בלילה ואת הסעודה הבשרית ביום, כי עיקר מצוות "ושמחת בחגך" מתקיימת באכילת בשר ויין, ומשמע בדברי הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו' הלכה י"ט) שצריך לעשות את הסעודה דווקא ביום. הליכות מועד (עמ' תמ"ז).

הרב ירון אשכנזי

אין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדוקא תורה זו מן השמים ולא השאר חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה, וכן משמע בגמרא ברכות (י"ב), שבטלו לומר קריאת עשרת הדברות בצבור בכל יום, מפני תרעומת המינים, ופירש רש"י שלא יאמרו עמי הארץ שאין שאר התורה אמת חס ושלום. [ילקוט יוסף מועדים שם. חזון עובדיה על הלכות יום טוב הלכות שבועות].

הרב ירון אשכנזי