את הנר הראשון חייב בעל הבית להדליק, אבל אחר שהדליק את הנר הראשון, מותר לתת לאחד מבניו הקטנים שהגיעו לגיל 6 ומעלה להדליק נרות ההידור, כדי לחנכו במצוות. ונר השמש יכול לתת לבנו הקטן מגיל 6. (חזון עובדיה עמוד כא בהערות).
הרב ירון אשכנזי
מי שמצבו הכלכלי קשה, יכול להדליק את הנר הראשון בשמן זית, ואת שאר נרות ההידור בשמן זול יותר (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן י"ד). אבל לא ידליק חלק הנרות בשמן וחלק בשעווה שו"ת שער אפרים (סי' טל) ומשנה ברורה (סימן תרע"ג). ואם יש בידו הברירה או שידליק נר אחד משמן כל יום, או שידליק בנרות שעווה וכך יוכל להדליק גם את נרות ההידור, עדיף שידליק בנרות שעווה ויקיים את ההידור להוסיף כל יום נר חדש. (משנה ברורה סימן תרע"א סעיף קטן ז').
הרב ירון אשכנזי
אינו צריך לשוב ולהדליק, משום ספק דרבנן לקולא. (חזון עובדיה עמוד כ' בהערות).
הרב ירון אשכנזי
אם יכול להעיר אחד או שניים מבני הבית שישמעו ממנו ברכת להדליק נר חנוכה, הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה אפי' שאין עוד מבני הבית ששומעים הברכה. (חזון עובדיה עמוד ס"ד).
הרב ירון אשכנזי
הספרדים נוהגים לומר "ברך עלינו", והאשכנזים שאומרים כל השנה "ברך עלינו" משנים בתוך הברכה במקום "ותן ברכה" לומר "ותן טל ומטר לברכה" ניתן תקציר ההלכות הנחוצות למי ששכח או מסופק אם אמר ברך עלינו כיצד עליו לנהוג.
חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמו שמבואר בגמ' בתענית (דף ז') כמה וכמה מעלות ליום הגשמים.
מתחילים לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון בתפילת ערבית, (ובחו"ל מתחילים לשאול הגשמים ששים יום אחר שמחת תורה) ואם שכח ולא הזכיר, צריך לחזור שוב ולהתפלל מחדש שמונה עשרה, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, והטעם משום שאין מקדשין את החודש בלילה ולכן אם שכח יעלה ויבא אין חוזר, מה שאין כן לגבי בקשת הגשמים שאם שכח לומר ברך עלינו צריך לחזור. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנה ברורה (סימן קי"ז סעיף קטן ו').
ואם שכח לומר ברך עלינו ונזכר ישנם כמה חילוקי דינים:
הרב ירון אשכנזי
לבחירת לולב כשר יש להקפיד:
לבחירת לולב מהודר יש להקפיד:
בבחירת אתרוג כדי שיהיה כשר יש להקפיד על כמה דברים:
לבחירת אתרוג מהודר יש להקפיד:
יש להתייעץ עם רב במקרה שנמצאו כמה נקודות שחורות (קטנות) באתרוג, פעמים שזה לכלוך שנדבק ופעמים שזה שינוי מראה הפוסל, כמו כן יש להתייעץ עם רב לגבי נקודות חומות הנמצאות על האתרוג.
נוהגים לעשות התרת נדרים ביום כ' באב שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ובראש חודש אלול שהוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים, ובערב ראש השנה ובערב יום כיפור. על פי הזוהר הקדוש (פקודי דף רמט עמ' ב') וכף החיים (סימן תקפ"א סעיף קטן י"ב – י"ט).
מעלתו של היום האחרון של השנה גדולה מאד, ויזהר בו האדם ביותר שלא לאבד אפי' רגע אחד, וישתדל בלימוד התורה ובתפילה בכוונה ובקיום המצוות, כי יש בכח יום זה לכפר על כל עוונותיו של כל השנה. ונאמרו כמה וכמה דברים בדברי הפוסקים שטוב לעשות בערב ראש השנה:
משום שהלוים היו אומרים אותו במוסף של ראש השנה, ויש בפרק זה ארבעה דברים הרומזים ליום זה: "תקעו בחודש שופר" מרמז על תקיעת שופר, וכן כתוב "כי חוק הוא משפט לאלוקי יעקב" שמרמז על המשפט ביום זה, ונאמר "עדות ביהוסף שמו" רמז ליוסף הצדיק שיצא מן הבור ביום ראש השנה. ועוד נאמר בו "הסירותי מסבל שכמו" שביום זה פסקה העבודה מאבותינו במצרים. גמרא ראש השנה בכמה מקומות (דף ח' ודף י"א ודף ל').
מותר ליקח פתיל צף ולהכניסו בתוך הצף ביו"ט ואין לחוש משום מתקן כלי, והמחמיר תבא עליו ברכה. שבט הלוי (חלק ט' סימן קכ"ח אות א').
יש נוהגים שלא לאכל ענבים בראש השנה, משום שמבואר בגמרא (ברכות נ"ו) שענבים שחורים זה סימן רע, ובפרט שיש אומרים שעץ הדעת שממנו אכל אדם הראשון היה של ענבים, אמנם כל עניין זה הוא דווקא בענבים שחורים, אבל ענבים ירוקים מותר לאכול, ואדרבא מעלה היא לאוכלם. כף החיים ( סימן תקפ"ג סעיף קטן כ"א).
מותר להוציא דברים מההקפאה לצורך הפשרה ללילה השני. מהרש"ג (חלק א' סימן ס"א) ובשו"ת יביע אומר (חלק י' סימן כ"ו).
הסיבה משום שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה. (הוריות י"ב עמוד א'), ונהגו להניח על השולחן רוביא, כרתי, סלק (יש הנוהגים בעלי סלק ויש הנוהגים בסלק אדום), דלעת, תמרים, רימון, תפוח בדבש או סוכר, וראש כבש או ראש דג. והמנהג ליטול ידיים ולאכול כזית פת, ואח"כ לברך עליהם.
נמנעים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, משום שזה מרבה כיחה וניעה, ועוד שאגוז הוא גימטריא חט"א. אמנם אם הניח אגוזים בעוגה וכדומה, אין איסור משום שהאפיה או הבישול מבטלים את הכיחה וניעה. (באר משה חלק ג' סימן צ"ז).
הזמן הראוי ביותר לאמירת סליחות הוא מחצות הלילה ואילך שאז הוא עת רצון לפני ה', והזמן המשובח ביותר הוא באשמורת הבוקר קודם עלות השחר. ואם אינו יכול לומר באשמורת, יאמר בחצות לילה, ואם לא הספיק לומר בלילה יאמר במשך היום. אגרות משה (חלק ב' סי' ק"ה) יחוה דעת חלק א' סימן מ"ו).
אינו צריך לשוב וליטול ידיו שוב בהגיע עלות השחר. (שו"ת יין הטוב להגר"י ניסים זצ"ל חלק א' סימן ו').
טוב שיאמר תיקון חצות, שמעלת תיקון חצות גדולה יותר מן הסליחות. (כף החיים סימן תקפ"א סעיף קטן ד')
רשאי לענות אמן אחר הקדיש, והברכות, ולענות י"ג מידות אף שיש שהייה של כמה שניות מרגע האמת עד הרגע שבו נשמע השידור, בכל זאת מועיל הדבר. חזון עובדיה (ימים נוראים עמוד כ"א).
בחצי הראשון של הלילה אסור לומר סליחות וי"ג מידות, ואסור להצטרף למניין כזה האומרים סליחות קודם חצות, ואף אם יאמרו לו שהוא עשירי למניין, בכל זאת יצא מבית הכנסת. מגן אברהם בשם רבינו האריז"ל (סימן תקס"א סק"ה) ולדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל יש לו לצאת מבית הכנסת כדי שהמניין יתבטל. ויש מקהילות בני אשכנז שהקילו בזה בשעת הדחק כהוראת שעה. אגרות משה (חלק אורח חיים חלק ב' סימן ק"ה).
לפוסקי האשכנזים מכיון שמברכים על "תוספת אורה" יכולה האשה להדליק במקום שהמלון מייחד להדלקה ולברך.
לפוסקי הספרדים אם קדמה אשה והדליקה, אינה יכולה לברך ולכן הפתרונות הם כדלהלן:
אין לומר תפלת הדרך אלא פעם אחת ביום, אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום, אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך התחרט ויצא ממנה לעיר אחרת, צריך לחזור ולהתפלל תפילת הדרך פעם אחרת. שלחן ערוך (סימן ק"י סעיף ה').
הרב ירון אשכנזי
בתפילת הדרך הלילה הולך אחר היום, ולכן אם בירך ביום אינו צריך שוב לברך בלילה. ביאור הגר"א (סימן מ"ז סעיף י"ב) שדין דתפילת הדרך הוי כדין ברכת התורה.
ואם אינו עוצר כלל אלא נוסע כל הלילה וממשיך ביום אינו חוזר לברך בבוקר כן מבואר בתשובת הרדב"ז (סי' ב' אלפים קע"ו) וכן פסק באור לציון (פרק ז' הלכה כ"ז), וטוב שבתפילת שחרית יאמר תפילת הדרך (בלא שם ומלכות) בברכת שמע קולינו. הליכות שלמה (פרק כ"א אות ב).
הרב ירון אשכנזי
אף שלכתחילה ראוי להקפיד על כלי גם בנטילת ידיים של בוקר, מכל מקום אם נקלע למצב שבו אין לו כלי יכול ליטול ידיו תחת הברז שלש פעמים לסירוגין ויכול אף לברך על נטילה זו. (אור לציון חלק ב' פרק א' אות ה').
מיץ ענבים קפוא (ברד) ברכתו שהכל. (בית יוסף סימן ר"ב סעיף ב') מנחת יצחק (חלק ח' סימן י"ד) ציץ אליעזר (חלק ג' סימן ז') ואם בירך בורא פרי הגפן, יצא בדיעבד ואינו צריך לחזור ולברך שהכל. שבט הלוי (חלק ט' סימן ל"ט).
הרב ירון אשכנזי
אין לתלות, כדי שלא לבלבל כוונת התפילה, ואם תלו ראוי להסירן. ילקוט יוסף (סימן צ' סעיף מג).
הרב ירון אשכנזי
במקום בלי הכשר אין להשתמש כלל בכלים שלהם, וטוב להרחיק עצמו מזה לגמרי שלא יגיע חס ושלום לאכילת איסור בטעות, ואף שאין איסור מצד טבילת כלים, כי ישנם פוסקים רבים שסוברים שאין צריך להטביל כלים אלו שעשויים לעשות בהם סחורה, וכמבואר ביחוה דעת (חלק ד' סימן י"ד), ויביע אומר (חלק ז' סימן י"א), ובכל אופן שכפי שביארנו למעלה צריך להרחיק עצמו לגמרי שלא יגיע לידי איסור.
לאדם חלש יש להקל, וראוי שיברך ברכות השחר קודם לכן. ילקוט יוסף (סימן פ"ט סעיף לז)
הרב ירון אשכנזי
יש הנוהגים מעדות האשכנזים שלא לעטוף את המזוזה בשום דבר משום חציצה וכך היה מנהג הגאון מוילנא (מעשה רב סימן ק'), אמנם מנהג רוב עדות ישראל לעטוף את המזוזה כדי לשומרה שלא תיפסל מלחלוחית הקיר ואין חוששים לחציצה. יביע אומר (חלק ח' יורה דעה סימן כ"ט).
הרב ירון אשכנזי
כמה טעמים בדבר:
א. לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך.
ב. מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכשירדו מהר סיני לא היה להם מה לאכול רק מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים לשחוט בסכין בדוק בלי פגם, ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. (משנה ברורה סימן תצד סעיף קטן י"ב).
ג. בספר תורת חיים (בבא מציעא פ"ו) כתב טעם על פי האגדה, שכשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקדוש ברוך הוא מדוע אתם מקטרגים על עם ישראל, הלא אתם בעצמכם כשירדתם לאברהם אבינו אכלתם בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ולעומת זאת בעם ישראל אפי' תינוק אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה.
הרב ירון אשכנזי
נכון ללמוד עם הציבור את התיקון שנדפס בספר "קריאי מועד" תיקון ליל שבועות, שנתקן ונסדר על פי הזוהר והמקובלים. ומכל מקום מי שחשקה נפשו לעסוק בש"ס ופוסקים אין למחות בידו כי יש לו על מה לסמוך. מרן הרב חיד"א (לב דוד פרק ל"א) כתב שהמנהג מפורסם בכל תפוצות ישראל מכמה מאות בשנים לקרות בחבורה הסדר המתוקן מרבינו האר"י, ועי' בחזון עובדיה (שם) שהרוצה לסמוך על זה ללמוד ש"ס ופוסקים יש לו על מה שיסמוך.
הרב ירון אשכנזי
אפילו שהו בינתים יותר משעה ומחצה, שיש בזה יותר מכדי שיעור עיכול המזון, אינם צריכים לחזור ולברך על כל כוס וכוס, אלא די בברכה אחת, והיא פוטרת את הכל. וטוב שיכוין דעתו לפטור בברכתו הראשונה כל מה שיביאו לפניו לאחר מכן. ואם יצא לחוץ מפתח בית הכנסת או בית המדרש, אפילו הניח מקצת חברים, ואחר כך חזר, צריך לחזור ולברך, ששינוי מקום נחשב להיסח הדעת. יביע אומר (חלק ו חלק אורח חיים סימן כז).
הרב ירון אשכנזי
נוהגים לקשט בפרחים, וגם בענפי אילנות, ושני טעמים מרכזיים נאמרו בפוסקים:
א. על פי הגמרא (שבת דף פ"ח) "כל דיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נתמלא כל העולם כולו בשמים, שנאמר "שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר".
ב. לרמוז למה שאמרו חז"ל (ראש השנה דף ט"ז) שבעצרת (חג השבועות) נידונים על פירות האילן.
ואף שיש מפקפקים על מנהג זה, מכיון שמנהג זה קדום ונזכר בדברי חז"ל ניתן להמשיך ולנהוג בו. [שו"ת יביע אומר חלק ג' יורה דעה סימן כ"ד].
הרב ירון אשכנזי
פטירת דוד המלך היתה ביום חג השבועות, [וכמבואר בירושלמי חגיגה פרק ב' הלכה ג', והובא בתוס' חגיגה י"ז] ולכן נוהגים לקרוא בספר התהילים.
הרב ירון אשכנזי
אין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדוקא תורה זו מן השמים ולא השאר חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה, וכן משמע בגמרא ברכות (י"ב), שבטלו לומר קריאת עשרת הדברות בצבור בכל יום, מפני תרעומת המינים, ופירש רש"י שלא יאמרו עמי הארץ שאין שאר התורה אמת חס ושלום. [ילקוט יוסף מועדים שם. חזון עובדיה על הלכות יום טוב הלכות שבועות].
הרב ירון אשכנזי
אפי' אם יש לו מניין קבוע לתפילת ערבית עדיף שיקדים לספור ספירת העומר בזמנה ויתפלל תפילת ערבית אח"כ, ולא ימתין לספירת העומר אחר תפילת ערבית שכל מה שמתאחר יותר גורם אחיזה אל החיצוניים. כן מבואר במגן אברהם (סימן תפ"ט סעיף קטן ז') ומשנה ברורה (שם סעיף קטן י"ח) ואור לציון.
הרב ירון אשכנזי
מי שנסתפק אם ספר העומר בלילה הקודם, סופר בברכה. וה"ה אם מסופק אם ספר בלילה הקודם את המספר הנכון או לא, יוכל לספור מכאן ואילך בברכה. חזון עובדיה (שם עמ' רלח)
הרב ירון אשכנזי
מכיון שיש ספק על השומעים מפי השליח ציבור את הברכה, שישנם פוסקים הסוברים שיצא ידי חובה ואינו יכול לברך, לכן טוב לעשות תנאי בתחילת הספירה ביום הראשון ויאמר "אני מכוין שבכל לילה מן הלילות של ספירת העומר בשנה זו, שלא לצאת ידי חובת הברכה והספירה של העומר בשמיעתי אותם מפי הש"ץ או אדם אחר, אלא רק כשאברך ואספור העומר בעצמי". חזון עובדיה (עמוד רל"א בהערות).
הרב ירון אשכנזי
נאמרו כמה טעמים מדוע אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר:
והלבוש כתב הטעם משום שהספירה באה להודיע לנו אימתי יחול חג השבועות, נמצא שספירת העומר היא צורך יום טוב, ולכן יוצאים אנו ידי חובה בשהחיינו שאנו מברכים בחג השבועות. הביאו כף החיים (סימן תפ"ט סק"ג).
הרב ירון אשכנזי
יכול לחזור ולספור בברכה. כן כתב הט"ז (סימן תפ"ט סעיף קטן ז') וחזון עובדיה (שם עמ' רמו). וכן אם בשעה שאמר היום כך וכך, נתכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובה, חוזר וסופר בברכה. כן כתב הרשב"א בתשובה שהובאה בבית יוסף (סימן תפ"ט) וחזון עובדיה (שם).
הרב ירון אשכנזי
אם ספר בראשי תיבות כגון שאמר היום ב' לעומר או ג' לעומר, יחזור לכתחילה וימנה בלא ברכה, ואם לא מנה עד למחרת בערב, יכול להמשיך בשאר הלילות למנות בברכה. עולת שבת (אות א'), ומשנה ברורה (סעיף קטן ל"ח).
הרב ירון אשכנזי
גבינות מחייבות כשרות לפסח. כיום תהליך ייצור הגבינה הוא על ידי מחמצות וכדי להרבות בהם את החיידקים מוסיפים כל מיני דברים מחמץ גמור, ולכן צריך להקפיד על כשרות לפסח.
הרב ירון אשכנזי
חמץ שנפסל מאכילת אדם אבל ראוי לאכילת כלב, אם המאכל מאוס לאכילת אדם שאין חשש שאדם יערב באוכל שלו מאותו המזון, מותר להאכיל לבעל החיים שנמצא בביתו, משום שהבעל חי אינו מצווה על איסור אכילת חמץ, ולכן אוכל של דגים שהוא מאוס לאכילת אדם אינו צריך הכשר לפסח, וכן אוכל של תוכים וכדו'. אבל אוכל של כלבים העיד הג"ר יעקב יוסף זצ"ל שראוי לאכילת אדם, כפי שמצויים אנשים שטועמים ממזון זה, ולכן אסור להשתמש בו בפסח, ויש לקנות מזון לכלבים כשר לפסח.
הרב ירון אשכנזי
מבירור מול מומחי כשרות התברר שהשמועות אינן נכונות ומותר להשתמש בשום יבש בפסח. ומכל מקום יש עדות שנהגו שלא להשתמש בשום כלל בפסח.
הרב ירון אשכנזי
צריך לתת כפי יכולתו ביד רחבה ובדרך כבוד שיהיה לעניים כל צרכם לכל ימי הפסח, והארגונים המחלקים את הכספים לעניים צריכים לבדוק לפי גודל עניותו של העני וכן לפי גודל משפחתו, וכיום המנהג לעשות סל מוצרי יסוד והטוב ביותר לתת לעני תלושים שיוכל לקנות מה שבאמת הוא זקוק וצריך כפי שעושים בארגון הידברות. (כך משמעות המשנה ברורה סימן תכ"ט סק"ד שצריך לתת לעני את צרכו בשלימות).
הרב ירון אשכנזי
אכן צריך כשרות, אף שלנס קפה רגיל אין צריך כשרות מיוחדת לפסח, מכל מקום לנס קפה נטול קפאין יש להקפיד על כשרות, משום שהקפה נטול קופאין עובר שטיפה באלכוהול שעלול להיות מופק מחמץ ולכן צריך לשים לב שיש כשרות לפסח על המוצר. (מידידי הרה"ג עזרא פרידמן סמנכ"ל ou ישראל).
הרב ירון אשכנזי
יכול לתת ממעות מעשר. הגרש"ז אויערבך (מעדני שלמה עמוד ב') הלכה של פסח (חלק א' עמ' ז').
הרב ירון אשכנזי
המנהג שנותנים לעניים "קמחא דפסחא" לפני חג הפסח מופיע בגמרא ירושלמי (בבא בתרא פרק א' הלכה ד') ופסק כן הרמ"א (סימן תכ"ט) להלכה שמנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך הפסח.
והטעם שתיקנו דווקא בפסח לתת מעות קמחא דפסחא ולא בשאר רגלים כתב בשער הציון (שם סעיף קטן י') שני טעמים:
הרב ירון אשכנזי
