אף בזמן שקשה ללכת בטלית קטן כגון כשיש חום רב, יש להשתדל שלא להסיר הטלית קטן. אמנם מי שמצטער הרבה יכול להסיר את הציצית ואין איסור בזה. [עיין שו"ת אז נדברו (חלק ב' סימן נה), ובספר אשרי האיש (פרק ב' אות כג)].
אין לומר תפלת הדרך אלא פעם אחת ביום, אפילו אם ינוח בעיר באמצע היום, אבל אם דעתו ללון בעיר ואחר כך התחרט ויצא ממנה לעיר אחרת, צריך לחזור ולהתפלל תפילת הדרך פעם אחרת. שלחן ערוך (סימן ק"י סעיף ה').
הרב ירון אשכנזי
בתפילת הדרך הלילה הולך אחר היום, ולכן אם בירך ביום אינו צריך שוב לברך בלילה. ביאור הגר"א (סימן מ"ז סעיף י"ב) שדין דתפילת הדרך הוי כדין ברכת התורה.
ואם אינו עוצר כלל אלא נוסע כל הלילה וממשיך ביום אינו חוזר לברך בבוקר כן מבואר בתשובת הרדב"ז (סי' ב' אלפים קע"ו) וכן פסק באור לציון (פרק ז' הלכה כ"ז), וטוב שבתפילת שחרית יאמר תפילת הדרך (בלא שם ומלכות) בברכת שמע קולינו. הליכות שלמה (פרק כ"א אות ב).
הרב ירון אשכנזי
לפוסקי האשכנזים מכיון שמברכים על "תוספת אורה" יכולה האשה להדליק במקום שהמלון מייחד להדלקה ולברך.
לפוסקי הספרדים אם קדמה אשה והדליקה, אינה יכולה לברך ולכן הפתרונות הם כדלהלן:
אף שלכתחילה ראוי להקפיד על כלי גם בנטילת ידיים של בוקר, מכל מקום אם נקלע למצב שבו אין לו כלי יכול ליטול ידיו תחת הברז שלש פעמים לסירוגין ויכול אף לברך על נטילה זו. (אור לציון חלק ב' פרק א' אות ה').
ימים אלו נקראים על שם הפסוק (איכה א' ג') "כל רודפיה השיגוה בין המיצרים". ואמרו חז"ל (במדרש איכה שם) שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש. ולכן נוהגים כמה מנהגי אבל וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב. חזון עובדיה (ד' תעניות עמוד קכה) ועי' בירושלמי (תענית פרק ד' הלכה ה').
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
הרב ירון אשכנזי
לאדם חלש יש להקל, וראוי שיברך ברכות השחר קודם לכן. ילקוט יוסף (סימן פ"ט סעיף לז)
הרב ירון אשכנזי
מיץ ענבים קפוא (ברד) ברכתו שהכל. (בית יוסף סימן ר"ב סעיף ב') מנחת יצחק (חלק ח' סימן י"ד) ציץ אליעזר (חלק ג' סימן ז') ואם בירך בורא פרי הגפן, יצא בדיעבד ואינו צריך לחזור ולברך שהכל. שבט הלוי (חלק ט' סימן ל"ט).
הרב ירון אשכנזי
אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, וזמן עלות השחר הוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ, (בשעה 4.16 לפי אופק ירושלים, בשאר הערים יש הפרשים בין 5-10 דקות). [ברכי יוסף (סימן מ"ו סעיף קטן י"ב)].
הרב ירון אשכנזי
כמה טעמים בדבר:
א. לרמוז על מתן תורתינו שנמשלה לדבש וחלב, שנאמר דבש וחלב תחת לשונך.
ב. מפני שבעשרת הדברות נתגלו לאבותינו כל חלקי התורה ומצותיה, וכשירדו מהר סיני לא היה להם מה לאכול רק מאכלי חלב, כי לבשר היו צריכים לשחוט בסכין בדוק בלי פגם, ולנקר החלב וגיד הנשה, ולמלוח הבשר ולהדיחו, ולבשל הבשר בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם, שבישלו בהם תוך מעת לעת, נאסרו מפני המאכלים שנתבשלו בהם קודם מתן תורה, שלא היו כשרים לאכילה לאחר מתן תורה. (משנה ברורה סימן תצד סעיף קטן י"ב).
ג. בספר תורת חיים (בבא מציעא פ"ו) כתב טעם על פי האגדה, שכשבא הקדוש ברוך הוא ליתן את התורה לישראל קיטרגו עליהם המלאכים, כי רצו לקבל את התורה לעצמם, אמר להם הקדוש ברוך הוא מדוע אתם מקטרגים על עם ישראל, הלא אתם בעצמכם כשירדתם לאברהם אבינו אכלתם בשר וחלב, שנאמר "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", ולעומת זאת בעם ישראל אפי' תינוק אינו אוכל בשר וחלב ביחד, מיד הלכו להם בפחי נפש. ולכן נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום מתן תורה.
הרב ירון אשכנזי
מנהג הספרדים לברך כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידים ואשר יצר. ואם הוצרך לנקביו מברך אשר יצר. (אבל לא ברכת על נטילת ידים). [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תמא].
הרב ירון אשכנזי
לא חייבים לעשות דווקא סעודה, אלא אפשר בבוקר כשחוזרים מהלימוד בלילה לעשות קידוש ולאכול חלבי, ואחר כך לאכול סעודה בשרית. ומי שמעוניין לעשות ממש סעודה חלבית עדיף שיעשה את הסעודה החלבית בלילה ואת הסעודה הבשרית ביום, כי עיקר מצוות "ושמחת בחגך" מתקיימת באכילת בשר ויין, ומשמע בדברי הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו' הלכה י"ט) שצריך לעשות את הסעודה דווקא ביום. הליכות מועד (עמ' תמ"ז).
הרב ירון אשכנזי
אין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדוקא תורה זו מן השמים ולא השאר חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה, וכן משמע בגמרא ברכות (י"ב), שבטלו לומר קריאת עשרת הדברות בצבור בכל יום, מפני תרעומת המינים, ופירש רש"י שלא יאמרו עמי הארץ שאין שאר התורה אמת חס ושלום. [ילקוט יוסף מועדים שם. חזון עובדיה על הלכות יום טוב הלכות שבועות].
הרב ירון אשכנזי
מקור הדין מופיע ברמ"א (סימן תצ"ד סעיף ג') וכמה טעמים נאמרו בפוסקים לכך:
הרב ירון אשכנזי
אף לבני ספרד יש להתיר לאכול ג'לטין דגים בתערובת עם חלב. וכן הורה בזה מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל וכמו שהביא בנו הגאון הרב אברהם יוסף שליט"א בשמו והודפס בקובץ הלכתי היוצא ע"י רבני מחלבת "תנובה" הנקרא בשם 'בנתיב החלב' (ח"ה עמ' 46) וע"ש שכן דעת הגרי"ש אלישיב שבני ספרד המחמירים בדגים וחלב יכולים לאכול מעדן המעורב עם ג'לטין דגים, ע"ש. ושאלוני האם לפי זה יהיה מותר לערב רוטב שעשוי עם ג'לטין דגים בתוך בשר. והשבתי להם דלפי מה שכתבנו לעיל דנעשה כעפרא בעלמא וכן פנים חדשות באו לכאן יהיה שרי לערב ג'לטין דגים גם עם בשר.
הרב אושרי אזולאי
מכיון שיש ספק על השומעים מפי השליח ציבור את הברכה, שישנם פוסקים הסוברים שיצא ידי חובה ואינו יכול לברך, לכן טוב לעשות תנאי בתחילת הספירה ביום הראשון ויאמר "אני מכוין שבכל לילה מן הלילות של ספירת העומר בשנה זו, שלא לצאת ידי חובת הברכה והספירה של העומר בשמיעתי אותם מפי הש"ץ או אדם אחר, אלא רק כשאברך ואספור העומר בעצמי". חזון עובדיה (עמוד רל"א בהערות).
הרב ירון אשכנזי
נאמרו כמה טעמים מדוע אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר:
והלבוש כתב הטעם משום שהספירה באה להודיע לנו אימתי יחול חג השבועות, נמצא שספירת העומר היא צורך יום טוב, ולכן יוצאים אנו ידי חובה בשהחיינו שאנו מברכים בחג השבועות. הביאו כף החיים (סימן תפ"ט סק"ג).
הרב ירון אשכנזי
יספור מיד הספירה של אמש בלי ברכה, ואחר צאת הכוכבים יספור העומר בברכה. (חזון עובדיה יו"ט עמ' רלח) ומכל מקום במקרה כזה יזהר שלא יספור העומר בכל יתר הלילות אלא לאחר צאת הכוכבים, שלא יהיה כתרתי דסתרי. וזמן בין השמשות לעניין זה הוא שלש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה ולא לאחר מכן. חזון עובדיה שם, ועיין אור לציון (חלק ג' פרק ט"ז הלכה ו'.
הרב ירון אשכנזי
אם נזכר במשך הלילה או היום למחרת, ימנה מיד בלא ברכה, ואם נזכר רק בלילה שאחריו, יכול למנות בשאר הימים בברכה. חזון עובדיה (יום טוב עמוד רנא).
הרב ירון אשכנזי
יכול לחזור ולספור בברכה. כן כתב הט"ז (סימן תפ"ט סעיף קטן ז') וחזון עובדיה (שם עמ' רמו). וכן אם בשעה שאמר היום כך וכך, נתכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובה, חוזר וסופר בברכה. כן כתב הרשב"א בתשובה שהובאה בבית יוסף (סימן תפ"ט) וחזון עובדיה (שם).
הרב ירון אשכנזי
אם ספר בראשי תיבות כגון שאמר היום ב' לעומר או ג' לעומר, יחזור לכתחילה וימנה בלא ברכה, ואם לא מנה עד למחרת בערב, יכול להמשיך בשאר הלילות למנות בברכה. עולת שבת (אות א'), ומשנה ברורה (סעיף קטן ל"ח).
הרב ירון אשכנזי
בבן איש חי (שנה ראשונה פרשת נשא סעיף ח') כתב שהיה מנהג בזמנו לאכול אבטיח יחד עם פת וגבינה, ועל כן אין צריך לברך כשאוכל אחר הסעודה, כפי שנפסק שכל מיני פירות שבאים בתוך הסעודה, אם אוכלם עם הפת אין צריך ברכה כלל, כיון שאוכלם עם הפת נחשבים לדבר הטפל לפת ואין מברכים עליהם, אבל אם אוכל את האבטיח בסוף הסעודה בפני עצמו ולא מלפת אותו עם הפת, כיון שאינם מעיקר הסעודה יש לברך עליהם ברכה ראשונה, ומכל מקום יוצאים בברכה אחרונה בברכת המזון ואין צריך לברך בורא נפשות על אכילת הפירות. (שלחן ערוך סימן קע"ז סעי' ב')
הרב ירון אשכנזי
יש לברך על משקה זה שהכל נהיה בדברו, אף לשיטת הסוברים שבפירות טחונים צריך לברך בורא פרי העץ, מכל מקום במשקה זה יש לברך שהכל מכמה טעמים. עי' בזה אור לציון (חלק ב' פרק י"ד אות ו' בהערות) וילקוט יוסף (סי' ר"ב אות ה'). ובמקרה זה יש סיבה נוספת לברך שהכל כי גם הבננה ברכתה אדמה, וגם חלב וקרח ברכתם שהכל, וייתכן שהחלב והקרח הם הרוב יחד עם הבננה המרוסקת, ולכן יש לברך שהכל נהיה בדברו.
הרב ירון אשכנזי
משחת שיניים מעיקר הדין אינה צריכה כשרות לפסח, והמחמיר תבוא עליו הברכה. וכן מי שצריך ליטול משחה רפואית לשיניים או הדבקה לשיניים תותבות, מותר להמשיך ולהשתמש בהן בפסח ואין צריך כשרות.
אודם ושפתון ללא טעמים, מותר להשתמש בהם בפסח ואין צריך כשרות, ואם יש להם טעם, ישנו חשש חמץ וצריך כשרות לפסח. כנ"ל לגבי חוט דנטלי וקסמי שיניים שאם אין בהם טעם כלל, מותר להשתמש בהם ללא כשרות לפסח, ואם יש בהם טעמים, חייב כשרות מיוחדת לפסח.
הרב ירון אשכנזי
מבירור מול מומחי כשרות התברר שהשמועות אינן נכונות ומותר להשתמש בשום יבש בפסח. ומכל מקום יש עדות שנהגו שלא להשתמש בשום כלל בפסח.
הרב ירון אשכנזי
צריך לתת כפי יכולתו ביד רחבה ובדרך כבוד שיהיה לעניים כל צרכם לכל ימי הפסח, והארגונים המחלקים את הכספים לעניים צריכים לבדוק לפי גודל עניותו של העני וכן לפי גודל משפחתו, וכיום המנהג לעשות סל מוצרי יסוד והטוב ביותר לתת לעני תלושים שיוכל לקנות מה שבאמת הוא זקוק וצריך כפי שעושים בארגון הידברות. (כך משמעות המשנה ברורה סימן תכ"ט סק"ד שצריך לתת לעני את צרכו בשלימות).
הרב ירון אשכנזי
אכן צריך כשרות, אף שלנס קפה רגיל אין צריך כשרות מיוחדת לפסח, מכל מקום לנס קפה נטול קפאין יש להקפיד על כשרות, משום שהקפה נטול קופאין עובר שטיפה באלכוהול שעלול להיות מופק מחמץ ולכן צריך לשים לב שיש כשרות לפסח על המוצר. (מידידי הרה"ג עזרא פרידמן סמנכ"ל ou ישראל).
הרב ירון אשכנזי
המנהג שנותנים לעניים "קמחא דפסחא" לפני חג הפסח מופיע בגמרא ירושלמי (בבא בתרא פרק א' הלכה ד') ופסק כן הרמ"א (סימן תכ"ט) להלכה שמנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך הפסח.
והטעם שתיקנו דווקא בפסח לתת מעות קמחא דפסחא ולא בשאר רגלים כתב בשער הציון (שם סעיף קטן י') שני טעמים:
הרב ירון אשכנזי
במדרש (תנא דבי אליהו רבה פרק כ"ג) מובא "לא נגאלו אבותינו ממצרים עד שכרתו ברית ביניהם לגמול חסד איש לרעהו, וכמו שנאמר נחית בחסדך עם זו גאלת" ומכיוון שזו היתה סיבת הגאולה ממצרים לכן נוהגים לתת מידי שנה בשנה מעות לעניים שגם סיבת הגאולה של לעתיד לבא תלויה במצוות החסד כמו שממשיך שם המדרש "וכן לעתיד לבא כמו שנאמר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להיגלות".
ועי' בספר אור המועד (להגר"א זאדה עמ' תקפח) שכתב שהנותן מעות קמחא דפסחא ברווח זו סגולה נפלאה לפרנסה על פי המבואר בגמרא ראש השנה (טז.) שבפסח נידונים על התבואה שהיא סמל הפרנסה ושאנו מחלקים קמחא דפסחא לעניים מתעורר עלינו מידת הרחמים לזכות לפרנסה ברווח. (בשם ספר להורות נתן).
הרב ירון אשכנזי
נאמר בתורה (דברים ח' ח') "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". ובגמרא (ברכות מ"א) מבואר שכל הקודם למילה "ארץ" קודם לברכה, ולפי זה נפסק בשלחן ערוך (סימן רי"א סעיף ד') שאחרי ברכת מזונות על החיטה או השעורה, יש לברך על הזיתים, ואם אין לו יברך על התמרים, ואם אין לו יברך על ענבים, ואחר כך יברך תאנים ואם אין לו גם תאנים יברך על הרימון.
ושמעתי סימן יפה לדבר שהזית יש בו גרעין אחד לומר שהוא הראשון לברכה, התמר הינו גרעין אחד אבל יש בו חיתוך באמצעו כמו שניים לכן הוא השני, הענבים יש בהם שלשה או ארבעה גרעינים, התאנים יש בהם הרבה, והרימון יש בו הכי הרבה גרעינים לכן הוא האחרון לברכה.
הרב ירון אשכנזי
יכול לברך על כל מין ומין, אף שדומים זה לזה במראם החיצוני, מכיון שיש שינוי בשם, במראה, ובטעם, יכול לברך על כל אחד בפני עצמו. הליכות עולם (חלק ב' פרשת ראה אות ב') ואור לציון (חלק ב' פרק י"ד אות מ"ו בהערות).
הרב ירון אשכנזי
אינו חוזר לברך מדין ספק ברכות להקל. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' רלד).
הרב ירון אשכנזי
בכל אופן יקדים את העץ ויכוון שלא לפטור את הבננה. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' רעז).
הרב ירון אשכנזי
מקור הדין מופיע בשלחן ערוך (סימן מ"ו סעיף ג') ורמז לתקנת מאה ברכות מתוך הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך" ודורשת הגמרא "אל תיקרי מה אלא מאה" ונאמרו כמה רמזים בעניין זה:
הרב ירון אשכנזי
אף שמיץ ענבים אינו משכר, פוטר את שאר המשקין ואין צריך לשוב ולברך עליהם. חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמוד ע"ד) ויש מבני אשכנז שנוהגים לברך שהכל על סוכר ולפטור את שאר המשקים. וזאת הברכה (פרק י"א אות ז').
הרב ירון אשכנזי
את הנר הראשון חייב בעל הבית להדליק, אבל אחר שהדליק את הנר הראשון, מותר לתת לאחד מבניו הקטנים שהגיעו לגיל 6 ומעלה להדליק נרות ההידור, כדי לחנכו במצוות. ונר השמש יכול לתת לבנו הקטן מגיל 6. (חזון עובדיה עמוד כא בהערות).
הרב ירון אשכנזי
מי שמצבו הכלכלי קשה, יכול להדליק את הנר הראשון בשמן זית, ואת שאר נרות ההידור בשמן זול יותר (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן י"ד). אבל לא ידליק חלק הנרות בשמן וחלק בשעווה שו"ת שער אפרים (סי' טל) ומשנה ברורה (סימן תרע"ג). ואם יש בידו הברירה או שידליק נר אחד משמן כל יום, או שידליק בנרות שעווה וכך יוכל להדליק גם את נרות ההידור, עדיף שידליק בנרות שעווה ויקיים את ההידור להוסיף כל יום נר חדש. (משנה ברורה סימן תרע"א סעיף קטן ז').
הרב ירון אשכנזי
אינו צריך לשוב ולהדליק, משום ספק דרבנן לקולא. (חזון עובדיה עמוד כ' בהערות).
הרב ירון אשכנזי
אם יכול להעיר אחד או שניים מבני הבית שישמעו ממנו ברכת להדליק נר חנוכה, הנה מה טוב, ואם לאו, יברך וידליק נר חנוכה אפי' שאין עוד מבני הבית ששומעים הברכה. (חזון עובדיה עמוד ס"ד).
הרב ירון אשכנזי
הספרדים נוהגים לומר "ברך עלינו", והאשכנזים שאומרים כל השנה "ברך עלינו" משנים בתוך הברכה במקום "ותן ברכה" לומר "ותן טל ומטר לברכה" ניתן תקציר ההלכות הנחוצות למי ששכח או מסופק אם אמר ברך עלינו כיצד עליו לנהוג.
חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמו שמבואר בגמ' בתענית (דף ז') כמה וכמה מעלות ליום הגשמים.
מתחילים לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון בתפילת ערבית, (ובחו"ל מתחילים לשאול הגשמים ששים יום אחר שמחת תורה) ואם שכח ולא הזכיר, צריך לחזור שוב ולהתפלל מחדש שמונה עשרה, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, והטעם משום שאין מקדשין את החודש בלילה ולכן אם שכח יעלה ויבא אין חוזר, מה שאין כן לגבי בקשת הגשמים שאם שכח לומר ברך עלינו צריך לחזור. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנה ברורה (סימן קי"ז סעיף קטן ו').
ואם שכח לומר ברך עלינו ונזכר ישנם כמה חילוקי דינים:
הרב ירון אשכנזי
לבחירת לולב כשר יש להקפיד:
לבחירת לולב מהודר יש להקפיד:
בבחירת אתרוג כדי שיהיה כשר יש להקפיד על כמה דברים:
לבחירת אתרוג מהודר יש להקפיד:
יש להתייעץ עם רב במקרה שנמצאו כמה נקודות שחורות (קטנות) באתרוג, פעמים שזה לכלוך שנדבק ופעמים שזה שינוי מראה הפוסל, כמו כן יש להתייעץ עם רב לגבי נקודות חומות הנמצאות על האתרוג.
נוהגים לעשות התרת נדרים ביום כ' באב שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ובראש חודש אלול שהוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים, ובערב ראש השנה ובערב יום כיפור. על פי הזוהר הקדוש (פקודי דף רמט עמ' ב') וכף החיים (סימן תקפ"א סעיף קטן י"ב – י"ט).
