מרן הרב עובדיה (שם) פוסק שהדבר פשוט שחנויות מכולת שמוכרים כל מיני מאכל ומשקה, נחשבים לצרכי שבת, ומותר להם למכור עד סמוך לכניסת השבת, ומכל מקום עליהם להקפיד שהעובדים לא יחללו שבת מחמת כן, אלא יסגרו את החנות כשעתיים או שלש קודם השבת, בזמן שהעובדים יספיקו לשוב לביתם ולהתארגן קודם השבת, ולהגיע לבית הכנסת בזמן.
יש איסור להתענות בשבת עד לאחר חצות היום. שלחן ערוך (סימן רפ"ח סעיף א'). אמנם אם טועם משהו קודם חצות, כגון ששותה כוס תה בבוקר, או שיעשה קידוש לאחר התפילה ויטעם משהו, ולאחר מכן יכול לאכול גם לאחר חצות היום.
הרב ירון אשכנזי
אסור לערבב את החמין כאשר הוא על הפלאטה אף אם הוא מבושל כל צרכו משום איסור מגיס. שלחן ערוך (סימן שי"ח סעיף י"ח)
ואף להוציא מהתבשיל בכף אפי' אם התבשיל מבושל כל צרכו האשכנזים מחמירים לאסור אם התבשיל נמצא על הפלאטה. משנה ברורה (סימן שי"ח סעיף קטן קי"ז). ולספרדים מותר להוציא בכף אם התבשיל מבושל כל צרכו אפי' נמצא על הפלאטה. ילקוט יוסף (סימן שי"ח סעיף מ"ג) ודעת הבן איש חי שגם להוציא בכף אסור. (שו"ת רב פעלים חלק ג' סימן מ"ד) ומכל מקום דעת מרן הגרע"י זצוק"ל לאסור לערבב את החמין מדין מגיס ולהתיר להוציא בכף מה שרוצה כמ"ש בילקוט יוסף הנ"ל.
הרב ירון אשכנזי
נחלקו בזה פוסקי זמנינו, יש אוסרים בזה, ורק אם ילד קטן משחק בזה אין למחות בידו. שמירת שבת כהלכתה (פרק ט"ז סעיף כ"ד) ומנוחת אהבה (חלק ג' אות כב). ולהלכה נראה שמותר להרכיב אותיות זו לצד זו ואין לזה דמיון לכתיבה ואין דרך כתיבה בכך, אמנם במקום שבו קושרים את האותיות עם חוט וכדומה יש לאסור מדין עובדין דחול. אחי מורי הגר"מ אשכנזי (אשמרה שבת חלק א' סימן י"ב אות א', ג').
הרב ירון אשכנזי
את הנר הראשון חייב בעל הבית להדליק, אבל אחר שהדליק את הנר הראשון, מותר לתת לאחד מבניו הקטנים שהגיעו לגיל 6 ומעלה להדליק נרות ההידור, כדי לחנכו במצוות. ונר השמש יכול לתת לבנו הקטן מגיל 6. (חזון עובדיה עמוד כא בהערות).
הרב ירון אשכנזי
מי שמצבו הכלכלי קשה, יכול להדליק את הנר הראשון בשמן זית, ואת שאר נרות ההידור בשמן זול יותר (כף החיים סימן תרע"ג סעיף קטן י"ד). אבל לא ידליק חלק הנרות בשמן וחלק בשעווה שו"ת שער אפרים (סי' טל) ומשנה ברורה (סימן תרע"ג). ואם יש בידו הברירה או שידליק נר אחד משמן כל יום, או שידליק בנרות שעווה וכך יוכל להדליק גם את נרות ההידור, עדיף שידליק בנרות שעווה ויקיים את ההידור להוסיף כל יום נר חדש. (משנה ברורה סימן תרע"א סעיף קטן ז').
הרב ירון אשכנזי
אינו צריך לשוב ולהדליק, משום ספק דרבנן לקולא. (חזון עובדיה עמוד כ' בהערות).
הרב ירון אשכנזי
יברך שתי ברכות: על הברק יברך "עושה מעשה בראשית", ועל הרעם "שכוחו וגבורתו מלא עולם". חזון עובדיה (ט"ו בשבט עמ' תסד).
הרב ירון אשכנזי
עיקר המצווה היא להדליק בחדר האוכל, כפי שמבואר בזוהר הקדוש. (פרשת עקב דף רע"ב עמוד ב'). אמנם נערות או בחורים הנמצאים בפנימיות וצריכים להדליק, ידליקו בחדר השינה. ילקוט יוסף (סימן רס"ג סעיף ט"ו) ואם הנהלת המוסד מקפידה שלא להדליק נרות בחדרים כלל כמו שנהוג בהרבה מקומות, אסור להדליק נרות במקום זה כלל, ומי שמדליק עובר על איסור גזל שעובר על התנאים שהתנו עימו, ולכן במקרה כזה אפשר להסתפק בהדלקת מנורת לילה סמוך למיטה. ילקוט יוסף (שם אות ט')
הספרדים נוהגים לומר "ברך עלינו", והאשכנזים שאומרים כל השנה "ברך עלינו" משנים בתוך הברכה במקום "ותן ברכה" לומר "ותן טל ומטר לברכה" ניתן תקציר ההלכות הנחוצות למי ששכח או מסופק אם אמר ברך עלינו כיצד עליו לנהוג.
חז"ל תקנו לומר את שאלת הגשמים בברכת השנים, משום שכידוע הגשמים מסמלים את השפע הברכה והפרנסה, כמו שמבואר בגמ' בתענית (דף ז') כמה וכמה מעלות ליום הגשמים.
מתחילים לשאול בארץ ישראל מליל ז' במרחשון בתפילת ערבית, (ובחו"ל מתחילים לשאול הגשמים ששים יום אחר שמחת תורה) ואם שכח ולא הזכיר, צריך לחזור שוב ולהתפלל מחדש שמונה עשרה, ואין זה דומה לראש חודש שהשוכח בתפילת ערבית אין מחזירין אותו, והטעם משום שאין מקדשין את החודש בלילה ולכן אם שכח יעלה ויבא אין חוזר, מה שאין כן לגבי בקשת הגשמים שאם שכח לומר ברך עלינו צריך לחזור. כן כתב הברכי יוסף, והביאו משנה ברורה (סימן קי"ז סעיף קטן ו').
ואם שכח לומר ברך עלינו ונזכר ישנם כמה חילוקי דינים:
הרב ירון אשכנזי
