על תעשה אותו סוחר! | הרב דוד ביטון

על תעשה אותו סוחר!

לאחר שדברנו על התניות חיוביות ולא חיוביות, וראינו שהן גורם משפיע (בעיקר בלא מודע) על הבחירה שלנו לחיוב או לשלילה, לכאורה יש בידנו את הכוח המשפיע לבחירה בין הטוב לבין הרע. האם זו הדרך בה כדאי להשפיע על ילדינו לבחור בטוב?

כמו בעוד דברים בחיים, התשובה היא לא טוטלית ולא חד משמעית. המקום של ההתניות בחינוך הילדים הוא חלק קטן מאוד, וכתוספת הוא ממש טוב - אך אינו העיקר.

נאמר במשנה (אבות פ'א מ'ג) בשם אנטיגנוס איש סוכו: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". המשמש את הרב על מנת לקבל פרס אינו עובר באיסור, אך מה שמניע אותו לשמש את הרב הוא - מה אני ארוויח? והאם שווה לי או לא שווה לי?

באותה מידה זה קיים גם בעונש. מה אפסיד? והאם שווה לי או לא שווה לי?

לצורך ההמחשה, אם אנו אומרים לילד "תתפלל / תלמד, ותקבל נקודה טובה. כשיצטברו לך X נקודות, וואי וואי וואי... תכנס להגרלה על X ובנוסף תקבל X" כעת עומדת בפני הילד האפשרות להתפלל / ללמוד, ומנגד האפשרות שלא לעשות זאת. השיקולים שלו הם "האם שווה לי או לא שווה לי". אם הצלחנו לעורר היטב את הגירוי שלו, על ידי תמונות ותיאורים נוצצים - סביר להניח שהוא ישקיע. אך אם המודעה של המבצע הייתה מודפסת בשחור לבן, והתיאורים לא היו כל כך משכנעים - אולי הוא יעדיף להמתין למבצע יותר שווה, ובצדק - כל עוד אלו השיקולים הבלעדיים העומדים בכף המאזניים שלו.

גם בענישה - השיקול העומד בפני הילד הוא "האם המחיר שאני אשלם עבור המעשה האסור שווה לי או לא שווה לי? יתפסו אותי, או שאצליח להסתיר את המעשה?" כל עוד אלו השיקולים של הילד, הדחף שלו לבחור בטוב ולהימנע מרע הינו ברובד מאוד חיצוני, שאיננו מגיע מנקודה פנימית ולא מבחירה ומרצון. אם אין ערכי-אמת בסט השיקולים של הילד, גם כל קיום המצוות שלו נעשה מצוות אנשים מלומדה לאורך חייו, כיון שלא נוצר חיבור פנימי לתורה ולמצוות. התורה והמצוות ממשיכים לקבל את המקום של "שווה לי, אני ארוויח", או מאידך בעבירות "לא כדאי, ה' יעניש אותי", ואין לו חיבור וקשר לה'.

אך אם נשלב את ההתניות כתוספת לחינוך אמיתי, אם נקנה ערכים לילדינו כשאנו ממוקדים במהות ובערך האמיתי של התורה והמצוות, אז יווצר חיבור פנימי ואמיתי לה', לתורתו ולמצוותיו. ואז ההתניה הינה תוספת מצוינת שמסייעת בעבודת ה'. כשנדבר על תפילה / לימוד תורה / צניעות ועוד, מתוך רצון עז לזכות בקשר ודבקות בה' יתברך, ומתוך הבנה שזו התכלית הרצויה והטובה לחיים שלנו כיהודים - על ידי הדיבור הכֵּנֶה ועל ידי דוגמא אישית אמיתית, יגיע חיבור פנימי שמגיע מנקודה פנימית בנפש. יגיעו הרצון והשאיפה לרדוף אחר קיום התורה והמצוות, כי זה מה שאני מאוד רוצה. באורח חיים כזה המצוות נעשות חוויה, המניע להתפלל הוא הרצון לקשר עם ה', והמניע ללימוד תורה הוא ההשתוקקות לעסוק במתנה הנפלאה שה' נתן לנו כיהודים ולהרוויח את הזמן בחיים בעשיית רצונו של מקום. המניע להיות צנועה הוא ההבנה וההרגשה שזהו הכבוד הראוי לבת מלכים, זהו רצון הבורא לטובתי, ולא הפחד שאיענש על חוסר צניעות.

בפעם הבאה נרחיב על הקניית ערכים של חינוך אמיתי