ערכים לא מלמדים,מעבירים. | הרב אסף זכריה
ערכים לא מלמדים,מעבירים.

"אני לא מבין מה קרה לילד שלי", אמר לי אבא באחת השיחות. "כשהוא היה קטן הוא היה בא איתי לבית הכנסת בשמחה. היום אני צריך להזכיר לו שוב ושוב לקום לתפילה. גם בשבת אני מרגיש שאני כל הזמן צריך להעיר לו.
אז איך גורמים לילד להתחבר לדברים שאנחנו כל כך מאמינים בהם?"
אני חושב שהשאלה הזאת מעסיקה הרבה הורים.
הרי כולנו רוצים לגדל ילדים שאוהבים ללמוד תורה, שיהיו מחוברים לתפילה. אנחנו משקיעים בחינוך שלהם, שולחים אותם למוסדות טובים ומלמדים אותם מה חשוב ומה נכון.
ובכל זאת, לפעמים דווקא בדברים שהכי יקרים לנו הם הופכים למוקד של ויכוחים בבית.
אני רוצה לשתף אתכם במחשבה שלדעתי יכולה לשנות הרבה מהאווירה בבית.
ילדים לא לומדים לאהוב ערכים רק ממה שאנחנו אומרים להם. הם לומדים לאהוב אותם בעיקר ממה שהם חווים סביבם.
תחשבו על ילד שרואה את אבא שלו חוזר מבית הכנסת בשבת בבוקר, נכנס הביתה עם חיוך, מספר בהתלהבות על דבר תורה ששמע ויושב לסעודה בנחת ובשמחה.
בלי שאבא אמר לו מילה על חשיבות השבת, הילד מרגיש ששבת היא דבר טוב. משהו שמחכים לו, משהו שנעים להיות חלק ממנו.
ועכשיו בואו נחשוב על מצב אחר.
כל השבת מלאה בהערות. למה לא התפללת, למה אתה לא שר, למה אתה לא יושב יפה ליד השולחן.
הכוונה של ההורים טובה. הם רוצים לחנך.
אבל מה הילד עלול לקחת איתו מהשבת הזאת? לא תמיד את היופי של השבת. לפעמים דווקא את תחושת הלחץ שסביבה.
וזה נכון גם לגבי לימוד התורה.
כשילד רואה את אבא שלו או אפילו שומע אותו מספר בהתלהבות על קושיה יפה או על חידוש יפה ששמע, הוא לא רק שומע שחשוב ללמוד תורה. הוא חווה ומרגיש כמה הלימוד יקר לאבא שלו.
ואותו הדבר בתפילה.
לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בשאלה אם הילד התפלל, שאנחנו שוכחים לשאול איזו תחושה אנחנו רוצים שתהיה לו כלפי התפילה.
האם התפילה היא עוד חובה שצריך לסיים, או חיבור והתקשרות לבורא עולם.
כולנו רוצים שהילד שלנו יגדל ויבחר בערכים האלה גם כשאנחנו לא עומדים לידו.
שהשבת תהיה יקרה לו, שהתפילה תהיה משמעותית עבורו ושהתורה תהיה חלק מהחיים שלו.
ולפעמים ילד לא מתחבר לערך מסוים בדיוק בדרך שבה אנחנו מתחברים אליו.
יש ילד שאוהב לשיר זמירות שבת, ויש ילד שנהנה דווקא מהשיחה המשפחתית. יש ילד שמתחבר ללימוד ארוך, ויש ילד שדווקא כמה דקות של לימוד משותף עם אבא פותחות לו את הלב.
לא תמיד צריך להתעקש שהילד יתחבר בדיוק בדרך שלנו. אפשר לחפש את הדרך שבה הוא עצמו ירגיש את הטוב שבדברים.
ואולי בשבת הקרובה, במקום לשאול רק איך גורמים לילדים להתנהג כמו שאנחנו רוצים, נשאל את עצמנו שאלה אחרת:
מה הילדים שלנו מרגישים כשהם פוגשים את הערכים שכל כך חשובים לנו?
כי בסופו של דבר, אנחנו לא רוצים רק ילדים שיודעים כמה חשובה השבת. אנחנו רוצים ילדים שאוהבים את השבת.
ואולי הדרך הטובה ביותר להנחיל לילדים שלנו את מה שאנחנו מאמינים בו, היא קודם כול לתת להם לראות כמה טוב לנו לחיות עם הערכים האלה.
מוקד ההורים "עוצרים בזמן"
בהכוונת הרב אסף זכריה
מטפל רגשי ומדריך הורים
ימים א׳–ד׳ | 23:00–00:00
054-8420996