משולחנו של מרן - בחור המתקרב לדת ובצום ט' באב צם חלקית, האם יברך על האוכל?

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

לכבוד היקרים והחשובים, כש"ת ה"ה ישראל נחום וה"ה ציון צרור נ"י,

שלום רב,

לשאלתכם בדבר בחור שמתקרב לדת, ובצום ט' באב צם רק חלק מהיום, ושואלים כשאוכל במהלך הצום האם יברך על המאכל שאוכל, ועוד שואלים אם אוכל שיעור פת מחוץ לסוכה האם יברך על המאכל, ומה הדין אם אוכל אוכל שנתבשל בשבת במזיד האם יברך.

בספר ילקוט יוסף הלכות ימים נוראים (סי' תרי"ב סעיף ב') מובא, דמי ששכח ובירך על איזה מאכל או משקה ביום הכפורים, אין לו לטעום מעט, אלא יאמר ברוך שם כבוד וכו', אבל בשאר ימי התעניות אם שכח ובירך על איזה מאכל או משקה יטעם מעט, כדי שלא תהא ברכתו לבטלה.

וע' בהערה שהבאנו דברי הרא"ה והריטב"א, ופירשנו שדוקא באכילה ביום הכפורים שהוא איסור חפצא אין מברכין, אבל בשאר התעניות שהוא איסור גברא, שפיר טועם. וז"ל האוהל מועד אין מזמנין על מי שאכל דברים האסורים ואע"פ שאינם אסורים אלא מד"ס, אבל מברכין עליהם, ועל דברים האסורים מהת' אין מברכין כלל, ועל דבר האסור מד"ס אם אוכל אותם בהיתר כגון מעשה שבת ע"י גוי בחולה שאין בו סכנה הרי זה מברך, ודעת אהר"א שאפי' האוכל באיסור הואיל ונהנה מברך תחילה וסוף. ובספר ילקוט יוסף הלכות תפלה (סי' פ"ט סעיף מ"ד) הבאנו י"א דוגמאות שיש לדון בכיוצא בזה, ומסקנת הדברים גבי דבר שאינו איסור בעצם יטעם כל שהוא כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה, אך בדבר שהוא אסור בעצם וכמו מאכל איסור וכדומה לא יטעם, וכן ביום הכפורים אם טעה ובירך על מאכל לא יטעם כלל.

ולכן האוכל בשאר צומות יורו לו לברך, שאם עושה עבירה אחת איך יעשה עוד עבירה לאכול בלי ברכה. ומי שאכל שום וריחו נודף האם יאכל עוד שום. ואפילו אם מברך על מאכל בלי כובע יש להניחו, ולא לגעור בו, כד לא להרחיקו, ורק אחר כך בדרך אגב להסביר לו בנעימות את הדין, ואם לא ישמע לשתוק עד שיתקרב יותר לדת ויבין את חומר הענין. לא להתיר בפירוש בשום אופן, כי אנחנו לא בעלים על התורה, אבל לשתוק כדי לקרבו לאט לאט מותר.

.

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול