משולחנו של מרן - האם ניתן לקיים לחם משנה בלחם שברכתו שהכל?

הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א ככתבם וכלשונם

בס"ד, ‏י"ג חשון תש"פ, 139-2/פ'

לכבוד

היקר והנעלה, כש"ת ה"ה יעקב משה בריסק נ"י

שלום רב,

לשאלתו אודות חולה צילייאק שאסור לו לאכול גלוטן, ואוכל לחם שברכתו שהכל בסעודה שלישית, ושקעה החמה, האם מותר לו להמשיך בסעודתו, או שמא דינו כאוכל פירות שעליו להפסיק, וכן מה דינו לגבי לחם משנה האם בענין ב' לחמים שברכתם שהכל, או שדין לחם משנה רק בפת.

הנה בספר חשוקי חמד על מס' יבמות (מ"ג:) דן בשאלה חתן שהוא חולה וסובל מקראן, והכלה חולת צילייאק, האם יברכו ז' ברכות, שכל מאכלם הם דברים שמברכים עליהם נפשות, והביא שיטת היעב"ץ (פסחים קי"ד.) שכתב אם אין לו פת, ויש לו שאר מאכלים מקדש עליהם, שהסעודה קרויה לחם בכל מקום, וכל דבר שסועד לחמו הוא, היכא דלא אפשר בפת, וה"ה לחולה. וכן פסק הגרי"ש אלישיב זצ"ל (פניני ז' ברכות עמ' כ') שחתן שאסור לו לאכול פת יאכל מה שמותר לו, ואפשר לברך ז' ברכות. וכן פסק בספר הליכות שלמה הלכות סוכה (פ"ט בדבר הלכה סקט"ו) לגבי ברכת ליישב בסוכה, שמי שכל ימות השנה אינו אוכל ממיני דגן כלל, מה שאוכל נחשב כאכילת קבע ומברך ליישב בסוכה, וה"ה בסעודה שלישית מה שאוכל הוי סעודת קבע ומותר לו להמשיך לאכול גם אחר השקיעה.

ומה ששאל במי ששלח לחולה ציליאק דבר מאכל, ונתברר לו בטעות ששלח אוכל עם גלוטן, האם מותר להודיע לו בטלפון בשבת על מנת שיזהר.

חולה צילייאק הוי בגדר ספק חולה שיש בו סכנת נפשות וכמו שמבואר בספר ילקוט יוסף הלכות פסח (סי' תע"ה סעיף כ"ט), ועל כן מותר להתקשר אליו ולהודיעו, וישתדל לעשות זאת בשינוי. ואם לא יכול להשיגו בטלפון וחייב לנסוע אליו ולהודיעו, אם יש גוי שיוכל לעשות את זה על ידו שיודיעו מהר ישלח גוי, ואם אין גוי או שחושש שלא יודיעו מהר, מותר אף לנסוע אליו ולהודיעו שלא יאכל אותו מאכל כל שיש סכנה אם יאכל. והוא בגדר ספק נפשות שדוחה שבת.

בברכת התורה, 

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול