הפטורים מקריאת שמע חלק א

1. נשים פטורות מקריאת שמע, משום דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא, שכל מצוות עשה שיש לה זמן קבוע, נשים פטורות, ומ"מ ראוי להן להחמיר ולקרוא קריאת שמע, כדי לקבל על עצמן עול מלכות שמים ועול מצוות. בגמ' ברכות (כ.) "נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע" וביארה הגמ' דכיון שתלתה התורה חיוב קריאת שמע בזמן שכיבה וקימה, הוי מצוות עשה שהזמן גרמא ופטורות. וכ"פ השו"ע (סי' ע' סעי' א'). ונשים פטורות אף מדרבנן שלא מצינו שחכמים חייבו אותן לקרוא קריאת שמע, וכ"כ הב"ח והלחם משנה וביאור הגר"א ומשנ"ב (סק"א). ומ"מ כתב הב"י בשם ספר אוהל מועד שראוי לנשים להחמיר על עצמן ולקרוא קריאת שמע, ואף שהב"ח למד שחייבות מעיקר הדין לנשים לקבל על עצמן עול מלכות שמים לכל הפחות בפסוק ראשון, מ"מ הרבה אחרונים חולקים עליו וכן עיקר לדינא, וכ"פ במשנ"ב (סק"ד).
2. כמו"כ נשים פטורות מברכות קריאת שמע, ולכן אינן מברכות הברכה בשם ומלכות, ואם רוצה לברך בשם ומלכות, לספרדים ההולכים בשיטת מרן אסור לברך כלל, ולאשכנזים ההולכים בשיטת הרמ"א יכולות לברך בשם ומלכות. כן כתבו האחרונים והטעם כיון שיש להן זמן קבוע, וכמבואר בסימן נח (סעיף ו'). וכן כתב במשנה ברורה (סי' ע' סק"ב) דפטורות גם מברכות קריאת שמע אחר שיש להם זמן קבוע. אלא שלדעתו רשאות לברך, כיעו"ש. והיינו מפני שתופס לדינא כדעת ר"ת והרמ"א דנשים יכולות לברך מצות עשה שהזמן גרמא, אבל לדידן דנקטינן כדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך שאין הנשים רשאות לברך על מצוה שהן פטורות ממנה, ממילא גם בברכות קריאת שמע אין להן לברך. וכ"פ בילק"י (סי' ע' סעי' א') וראה עוד בענין זה בשו"ת יביע אומר חלק ב' (סימן ו'), ובחלק ג' (סימן ו'), ובשו"ת ברית אברהם (סעליב, סימן ריז).
3. וה"ה לעניין ברכת אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה בערבית, שלספרדים אין לנשים לברך ברכה זו בשם ומלכות, ולאשכנזים יכולות לברך בשם ומלכות. המשנ"ב (סק"ב) כתב דהמג"א נקט דברכת אמת ויציב שנתקן על עניין של זכירת יציאת מצרים, חייבות הנשים לאומרה בברכה אם מתפללות בתוך ד' שעות מהיום, מכיון שמצוות זכירת יציאת מצרים נוהגת ביום ובלילה, ולשיטתיה זכירת יציאת מצרים בכל יום, הינו חיוב מדאורייתא, אמנם הפמ"ג כתב דלמ"ד שסובר שזכירת יציאת מצרים אינו אלא מדרבנן ורק אסמכוהו אקרא, א"כ ממילא הוא מצות עשה שהזמן גרמא ופטורות מן התורה רק מדרבנן חייבות. אמנם למנהג הספרדים שאין הנשים רשאות לברך ברכות קריאת שמע, נראה שאף לענין ברכת אמת ויציב יש לחוש לדעת החולקים על המג"א וסוברים שאין הנשים חייבות במצוות הזכרת יציאת מצרים, וכן מבואר בדברי השאגת אריה (סי' יב) שהמנהג כן שאין הנשים מברכות אמת ויציב בשם ומלכות וכ"פ מרן הגרע"י בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חאו"ח סוף סי' כ') והלכ"ב (אות ב').
4. קטן פחות מגיל בר מצוה פטור מן התורה מקריאת שמע, ומעיקר הדין אין אביו חייב לחנכו על כך, כיון שאינו מצוי לידו בשחרית ובערבית, ומ"מ ראוי לאביו לחנכו לקרוא קריאת שמע בברכותיה כאשר הגיע לגיל חינוך דהיינו מגיל שש ומעלה. ולכתחילה יש ללמדו פסוק שמע ישראל מהרגע שיודע לדבר אפי' שלא בזמן קריאת שמע. על פי המבואר במשנה (שם) שקטן פטור מקר"ש וכ"פ הרמב"ם (פ"ד מהלכות קר"ש ה"א) והטשו"ע. ונחלקו מהו גדר קטן הפטור: לדעת רש"י (שם בד"ה קטנים) קטנים פטורים אפילו הגיעו לחינוך, ולא הטילו על אביו לחנכו, מפני שאינו מצוי אצלם לחנכם כשמגיע זמן קריאת שמע של ערב, ובבוקר הוא ישן. וכן פירש הגר"א בשנות אליהו, משום שבבוקר הם ישנים. והיינו, שעונת קריאת שמע היא מגוף המצוה, ותלה הכתוב בזמן שכיבה ובזמן קימה. ולר"ת לאחר שהגיעו לחינוך יש לחנכם בקריאת שמע, ולהלכה פסק מרן השו"ע (סימן ע' סעיף ב') שראוי לנהוג כרבינו תם. ועיין בביאור הלכה שהביא דעת הגר"ז שלדעת רש"י פטורים מלחנכם גם בברכות קריאת שמע. והעיר, דלכאורה יש לעיין, דאפשר דדוקא זמן קריאת שמע שאינו נמשך אלא עד ג' שעות אינו מצוי אצלם לחנכם בזמן זה. אבל אחר כך מצוי אצלם ויהיה חייב לחנכם בברכות קריאת שמע. אך מדברי רש"י לא משמע כן, וגם אינו מסתבר להחמיר יותר בברכות קריאת שמע יותר מקריאת שמע. וע"ש בביאה"ל. ודעת הב"ח שם, דאם הוא מבן י"ב שנה, לכולי עלמא על אביו לחנכו לקרוא קריאת שמע בעונתה. וראה בדין זה בשו"ת יהודה יעלה (סימן פב), ובשו"ת זכות אבות (סימן כו) ובילק"י (סי' ע' אות ב').
5. חתן – אף שבדורות הקדמונים היה החתן פטור מקריאת שמע, מחמת שאינו מיושב בדעתו לכוין, מ"מ בזמנינו שאין מכוונים כל כך חייב החתן בקריאת שמע. במשנה (שם טז) שחתן פטור מקריאת שמע לילה הראשון עד ד' לילות אם לא עשה מעשה, משום שאינו מיושב בדעתו לכוין כראוי, וכ"פ הטשו"ע (סעי' ד') ומ"מ כתב השו"ע אבל עכשיו שגם שאר בני אדם אינם מכוונים כראוי, גם חתן חייב לקרוא את שמע.