המלאכות המותרות והאסורות בחול המועד - הרב דוד שלום נקי

המלאכות המותרות והאסורות בחול המועד

מַטְּרַת חֹל הַמּוֹעֵד - אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מָמָל: אִלּוּ הָיָה מִי שֶׁיִּצְטָרֵף עִמִּי, הָיִיתִי מַתִּיר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כִּי כָּל מָה שֶׁאָסְרוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֲבָל הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים. וּמִכָּאן נִרְאֶה, שֶׁאִסּוּר שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בַּמּוֹעֵד, חָמוּר יוֹתֵר מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁכָּל מַטְּרַת הַתּוֹרָה בַּמּוֹעֲדוֹת לְהִדָּבֵק בַּה' יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ. (חזו"ע יו"ט קעב)

דָּבָר הָאָבֵד - אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֲבָל 'דָּבָר הָאָבֵד' שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה אֶת אוֹתָהּ מְלָאכָה, יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְהֶפְסֵד, מֻתָּר, וּכְדִלְהַלָּן.(קעג)

אֹכֶל נֶפֶשׁ - כָּל מְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אָמָּן, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בָּהּ טֹרַח גָּדוֹל. וְלָכֵן מֻתָּר לְתַקֵּן בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְקָרֵר חַשְׁמַלִּי, כִּירַיִם שֶׁל גַּז, תַּנּוּר אֲפִיָּה, בֶּרֶז מַיִם שֶׁבַּמִּטְבָּח, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וּמֻתָּר לַפּוֹעֵל לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם עֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ זֹאת, אִם אֵין אָמָּנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ מְלָאכוֹת אֵלּוּ בְּחִנָּם. (קפו)

כְּבוּשִׁים - אָסוּר לִכְבֹּשׁ חֲמוּצִים, אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לֶאֱכֹל מֵהֶם בַּמּוֹעֵד. אֲבָל אִם לֹא יִהְיוּ רְאוּיִים לַאֲכִילָה בַּמּוֹעֵד, אָסוּר. וּמַאֲכָל שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָצוּי לְאַחַר הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לִקְנוֹתוֹ וּלְכָבְשׁוֹ. וְכֵן אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיַּתְלִיעַ אוֹ יִתְקַלְקֵל אִם לֹא יִכְבְּשֶׁנּוּ בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְכָבְשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי זֶה 'דָּבָר הָאָבֵד'. (קפו)

גִּלּוּחַ וְתִסְפֹּרֶת - אֲסוּרִים בַּמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ הָיָה אָנוּס וְלֹא הִסְפִּיק בְּעֶרֶב הֶחָג, אוֹ שֶׁהוּא אֲבִי הַבֵּן אוֹ מוֹהֵל אוֹ סַנְדָּק, אָסוּר. אֲבָל לְסַדֵּר אֶת הַשָּׂפָם, מֻתָּר לְכָל אָדָם. (קצ)

אֲפִלּוּ הִתְגַּלַּח בְּעֶרֶב הֶחָג, אָסוּר לְהִתְגַּלֵּחַ בַּמּוֹעֵד, וַאֲפִלּוּ רָגִיל לְהִתְגַּלֵּחַ בְּכָל יוֹם. (קצ)

הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַסֹּהַר בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר וּלְהִתְגַּלֵּחַ, וַאֲפִלּוּ הָיָה יָכוֹל לְהִסְתַּפֵּר בְּעֶרֶב הֶחָג, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַצַּב רוּחַ לְהִסְתַּפֵּר בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר. (קצב)

מֻתָּר לְסַפֵּר יֶלֶד קָטָן בַּמּוֹעֵד. עַל כֵּן, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת לְחֹל הַמּוֹעֵד אֶת שִׂמְחַת הַתִּסְפֹּרֶת [חֲלָקֶה] בִּמְלאוֹת לַיֶּלֶד 3 שָׁנִים, שֶׁאָז מְחַנְּכִים אוֹתוֹ בְּמִצְוַת פֵּאוֹת הָרֹאשׁ. (קצג)

אָבֵל עַל אָבִיו אוֹ עַל אִמּוֹ, שֶׁהִסְתַּיְּמוּ הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם בַּמּוֹעֵד, וְגָעֲרוּ בּוֹ שֶׁיִּסְתַּפֵּר, מֻתָּר לוֹ לְהִסְתַּפֵּר. וְרַשַּׁאי לוֹמַר לְאַחֵר שֶׁיִּגְעַר בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּפֵּר. (קצג)

כִּבּוּס - אָסוּר לְכַבֵּס בְּגָדִים אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְאוּלָם, מַגְּבוֹת יָדַיִם וְרַחְצָה שֶׁמִּתְלַכְלְכִים תָּמִיד, מֻתָּר לְכַבֵּסָם. וְכֵן בִּגְדֵי יְלָדִים קְטַנִּים שֶׁדַּרְכָּם לְהִתְלַכְלֵךְ תָּמִיד בֶּעָפָר, מֻתָּר לְכַבֵּסָם. וְאֵין לְצָרֵף עִמָהֶם בִּגְדֵי גְּדוֹלִים לִמְכוֹנַת הַכְּבִיסָה. (קצח)

גַּרְבַּיִם וּלְבָנִים [וְחוּלְצוֹת] שֶׁמַּחֲלִיפִים מִדֵּי יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְלַכְלְכִים תָּמִיד בְּזֵעָה - אִם אֵין לוֹ אֲחֵרִים לְהַחֲלִיף, מֻתָּר לְכַבְּסָם בִּמְכוֹנַת כְּבִיסָה. וּבֶּגֶד שֶׁהִתְלַכְלֵךְ בְּכֶתֶם, מֻתָּר לְנַקּוֹתוֹ בְּחָמְרֵי נִקּוּי, שֶׁאֵין זֶה בִּכְלָל כִּבּוּס שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים. (קצח, ר)

צִחְצוּחַ נַעֲלַיִם וּשְׁטִיפַת הָרִצְפָּה - מֻתָּרים בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵינָם בִּכְלַל כִּבּוּס. (קצד, קצה)

צִפָּרְנַיִם - מֻתָּר לִגְזֹז צִפָּרְנַיִם בַּמּוֹעֵד, וּמִנְהַג בְּנֵי אַשְׁכְּנַז לְהַחְמִיר בָּזֶה. (קצד)

מִשְׁקָפַיִם - שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בַּמּוֹעֵד, מֻתָּר לְתַקְּנָם אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה אָמָּן. (קצה)

תְּפִירָה. גִּהוּץ. צִלּוּם - אִם הֻצְרַךְ לִתְפֹּר בִּגְדּוֹ בַּמּוֹעֵד, וְאֵינוֹ אָמָּן בִּמְלֶאכֶת הַתְּפִירָה, רַשַּׁאי לִתְפֹּר. וְמֻתָּר לְגַהֵץ בְּגָדִים. וְכֵן מֻתָּר לְצַלֵּם בְּמַצְלֵמָה בַּמּוֹעֵד. (קצז. רו)

רֶכֶב - אֵין לְתַקֵּן רֶכֶב בְּמַעֲשֶׂה אָמָּן, אֲפִלּוּ כְּדֵי לְהַעֲבִיר בּוֹ מַאֲכָלים, כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אֲבָל תִּקּוּן שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אָמָּן, כְּגוֹן לְהַחֲלִיף גַּלְגַּל, מֻתָּר. (קעה)

צָרְכֵי רַבִּים - מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָם אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אָמָּן בְּשָׂכָר לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְלָכֵן מוֹנִיוֹת וְאוֹטוֹבּוּסִים אוֹ מַשָּׂאִיוֹת הָעוֹמְדוֹת לְשֵׁרוּת הַצִּבּוּר לְהַעֲבִיר מַאֲכָלִים, מֻתָּר לְתַקְּנָם. וְאוּלָם לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא צָרְכֵי רַבִּים הַנִּצְרָכִים לְגוּף הָאָדָם, אֲבָל לֹא צָרְכֵי מִצְוָה, וְלָכֵן אֵין לִבְנוֹת אוֹ לְסַיֵּד בֵּית הַכְּנֶסֶת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מֻתָּר לְהָכִין סַפְסָלִים כְּדֵי לִישֵׁב בָּהֶם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהֵם בִּכְלַל צָרְכֵי גּוּף הָאָדָם. וְאוּלָם אִם יֶשְׁנָם רְשָׁעִים שֶׁעֵינֵיהֶם צָרָה בְּבְּנִיָּתבֵּית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר הָאָבֵד גָּדוֹל מִזֶּה. וּמִקְוֶה טָהֳרָה פָּשׁוּט שֶׁמֻּתָּר לִבְנוֹתוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל רַבִּים מֵעָווֹן, שֶׁזֶּה חָשׁוּב יוֹתֵר מִצָּרְכֵי גּוּף הָאָדָם. (תקמד ס"א. קעה, רא)

גּוֹי - מְלָאכָה שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד, אָסוּר גַּם לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹתָהּ. [וְאִם עָבַר וְאָמַר לו לַעֲשׂוֹתָהּ, מֻתָּר לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה.] וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה כִּבְנִיַּת בֵּית הַכְּנֶסֶת, מֻתָּר לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹתָהּ [כְּפִי שֶׁנָּהוּג לַעֲבֹד בְּקַבְּלָנוּת, וְהַגּוֹי עוֹבֵד עַל דַּעַת עַצְמוֹ לִגְמֹר מַהֵר יוֹתֵר].

הַטַּעַם לָזֶה, כִּי הִנֵּה לְגַבֵּי שַׁבָּת נֶחֶלְקוּ הַפּוֹסְקִים, הַאִם מֻתָּר לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הָאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה לְצֹרֶךְ מִצְוָה אוֹ לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, וְלַהֲלָכָה פָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן שז ס"ה) לֶאֱסֹר. אוּלָם מְלָאכָה הָאֲסוּרָה מִדְרַבָּנָן, מֻתָּר לוֹמַר לְגוֹי לַעֲשׂוֹתָהּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן חֲזַ"ל: "שְׁבוּת [אִסּוּר דְּרַבָּנַן בְּעֶצֶם הָאֲמִירָה לְגוֹי]דִּשְׁבוּת [בְּצֵרוּף הַמְּלָאכָה שֶׁהִיא עוֹד אִסּוּר דְּרַבָּנַן] בְּמָקוֹם [שֶׁל] מִצְוָה". וּבְחוֹל הַמּוֹעֵד שֶׁאֵין אִסּוּר הַמְּלָאכָה בּוֹ חָמוּר כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, כָּתְבוּ הַפּוֹסְקִים לְהַתִּיר לְצֹרֶךְ מִצְוָה, אֲפִלּוּ בִּשְׁבוּת אַחַת דְּהַיְנוּ עֶצֶם הָאֲמִירָה לְגוֹי (מגן אברהם ועוד רבים. ר, רא). וְכָל שֶׁכֵּן לְפִי הַהֲלָכָה שֶׁאִסּוּר מְלָאכָה בְּחוֹל הַמּוֹעֵד הוּא מִדְרַבָּנָן, וּכְשֶׁאוֹמֵר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתָהּ, הֲרֵי שׁוּב הִגַּעְנוּ לִ"שְׁבוּת דִשְׁבוּת בִּמְקוֹם מִצְוָה" כַּנַּ"ל.

פּוֹעֵל - שֶׁאִם יִתְחַמֵּק מִלַּעֲבֹד יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיְּפַטְּרוּהוּ, רַשַּׁאי לְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד, כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל חֻפְשָׁה עַל חֶשְׁבּוֹן חֹפֶשׁ שְׁנָתִי הַמַּגִּיעַ לוֹ, שֶׁוַּדַּאי נֶחְשָׁב דָּבָר הָאָבֵד. (קפג)

בַּעַל עֵסֶק - הַמַּעֲבִיד פּוֹעֲלִים קְבוּעִים, וְאִם לֹא יַעֲסִיק אוֹתָם יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לָהֶם מַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה - רַשַּׁאי לְהַעֲסִיק אוֹתָם. וְיִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲבֹד בְּצִנְעָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר. (קפב)

חֲנוּת - בַּעֲלֵי מַכֹּלֶת וּמוֹכְרֵי יְרָקוֹת רַשָּׁאִים לִפְתֹּחַ אֶת חֲנוּתָם, כֵּיוָן שֶׁיָּדוּעַ שֶׁקּוֹנִים לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, שֶׁהֲרֵי מוּצְרֵי הֶחָלָב וְהַיְרָקוֹת אֵינָם מִתְקַיְּמִים זְמַן רַב. אֲבָל מוֹכְרֵי פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, אֹרֶז וְכַדּוֹמֶה שֶׁמִּתְקַיְּמִים זְמַן רַב, יִמְכְּרוּ בְּצִנְעָה, שֶׁאִם הָיְתָה הַחֲנוּת פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים - פּוֹתֵחַ דֶּלֶת אַחַת וְנוֹעֵל אַחַת, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁמּוֹכֵר לַחֹל. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּעֶרֶב שִׂמְחַת תּוֹרָה מֻתָּר לִמְכֹּר בְּפַרְהֶסְיָא, מִפְּנֵי כְּבוֹד יוֹם טוֹב. (תקלט סעי' י, יא. קצ)

כְּתִיבָה - רְגִילָה שֶׁלָּנוּ [שֶׁלֹּא מַקְפִּיד שֶׁתִּהְיֶה מְתֻקֶּנֶת וְיָפָה] או בְּמַחְשֵׁב - מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הִיא, וּמֻתֶּרֶת לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. וְכֵן מֻתָּר לָתֵת לִילָדִים קְטַנִּים לְצַיֵּר וְלִצְבֹּעַ. (מבקשי תורה תקכו)

מֻתָּר וּמִצְוָה לִכְתֹּב חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה בַּמּוֹעֵד, הֵן בִּכְתָב יָד וְהֵן בְּמַחְשֵׁב. (רד)

בְּשׁוּ"ת מִן הַשָּׁמַיִם (סימן לב) כָּתַב שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ עַל דִּין זֶה מִן הַשָּׁמַיִם כָּךְ: "אוֹהֵב ה' שְׁעָרִים הַמְצֻיָּנִים בַּהֲלָכָה, כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁים חִדּוּשׁ בַּהֲלָכָה וּמַעֲמִידִים אוֹתָהּ עַל בֵּרוּר, אוֹתָם שְׁעָרִים נֶאֱהָבִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, יוֹתֵר מִכָּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב הַמְקַיְּמִים בָּהֶם שְׁאָר הַמִּצְווֹת. וְכָל מִי שֶׁמְּחַשֵּׁב מַחְשָׁבוֹת וְסוֹבֵר סְבָרוֹת, בַּהֲלָכוֹת הַחֲמוּרוֹת וּבִפְסָקִים הַחֲמוּרִים, נֶאֱהָב וְנֶחְמָד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְהַדְּבָרִים וְהַמַּחְשָׁבוֹת הָהֵם, הֵם כְּמַרְגָּלִיוֹת הַיְקָרוֹת בְּעֵינָיו. וְאִם עַל אֲבֵדַת מָמוֹנוֹ, הֻתַּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּמּוֹעֵד, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לָחוּס עַל אֲבֵדַת הַמַּרְגָּלִיוֹת הַיְקָרוֹת הָאֵלּוּ, לְכָתְבָם וּלְחָתְמָם לְמַעַן לֹא יֹאבְדוּ, וְהַכּוֹתֵב וְהַחוֹתֵם יְקַבֵּל שָׂכָר עֲלֵיהֶם". וְכָתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סימן תקמה ס"ק מז): אֵין חִלּוּק בֵּין אִם שָׁמַע אֶת הַחִדּוּשׁ מֵאַחֵר אוֹ שֶׁחִדְּשׁוֹ בְּעַצְמוֹ, כִּי מָצוּי שֶׁאָדָם שׁוֹכֵחַ גַּם מָה שֶׁחִידֵשׁ בְּעַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּלֹא טַעַם שִׁכְחָה, כֵּיוָן שֶׁבְּכָל רֶגַע מֻטָּל עַל הָאָדָם לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה וּלְחַדֵּשׁ בָּהּ כְּפִי יְכָלְתוֹ, אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיַּמְתִּין עַד אַחַר הַמּוֹעֵד לִכְתֹּב הַחִדּוּשׁ, כִּי בְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה עָלָיו חִיּוּב אַחֵר לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲחֵרִים. וְאִם יִתְעַכֵּב בִּכְתִיבַת הַחִדּוּשִׁים, יִצְטָרֵךְ לִלְמֹד שֵׁנִית מָה שֶׁלָּמַד כְּבָר, וּלְהַזְכִּיר מָה שֶׁחִדֵּשׁ מִכְּבָר, וְזֶה יְבַטְּלֶנוּ מִלִּמּוּד חִדּוּשִׁים אֲחֵרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר הָאָבֵד גָּדוֹל מִזֶּה.

תַּלְמוּד תּוֹרָה - מֻתָּר לְשַׁפֵּץ הַחֲדָרִים וְלַעֲשׂוֹת סַפְסָלִים לַתַּלְמִידִים, שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים מִיָּד לְאַחַר הֶחָג, וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ מִלִּמּוּד תּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְשַׁב כְּמִצְוָה עוֹבֶרֶת. (קעו. מבקשי תורה תעב)