הרב ירון אשכנזי - סדר הברכות ושצריך להתחיל ולסיים בדבר טוב

סדר הברכות ושצריך להתחיל ולסיים בדבר טוב

• הקורא צריך להביט במקום הקריאה ויכסה את ספר התורה במטפחת ויברך ברכת התורה, ולא נכון להפוך את פניו מהספר תורה ולברך, רק מי שצריך להסתכל בלוח כדי לברך. בברייתא (מגילה לב.) איתא וז"ל "ת"ר פותח ורואה גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר פותח ורואה ומברך וקורא, מ"ט דר"מ כדעולא, דאמר עולא מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן, כדי שלא יאמרו כתוב בתורה, ה"נ כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, ורבי יהודה? תרגום איכא למיטעי ברכות ליכא למיטעי, א"ר זירא א"ר מתנה: הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא". וכתב הריטב"א (בחידושים שם) שהלכה כר' יהודה, וכ"פ הרי"ף והרא"ש. וברמב"ם (פי"ב מהלכות תפילה ה"ה) כתב "כל אחד ואחד מן הקורים פותח ספר תורה ומביט למקום שהוא קורא בו, ואח"כ אומר ברכו את ה' המבורך וכל העם עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד וחוזר ומברך וכו', ואח"כ קורא עד שישלים לקרות ויגלול הספר ומברך". ומרן הב"י (סי' קלט) הביא את תמיהת הר"ן (מגילה שם) ע"ד הרמב"ם שבברכה האחרונה פסק כר"מ, ותירץ הב"י "ולי נראה דעד כאן לא פליג ר"י אלא בתחילה דלר"מ צריך לגלול ולברך ואח"כ לפתוח ולקרות וטריחא מילתא, הלכך לא צריך לר"י אבל בסוף שאין טורח יותר גולל ואח"כ מברך". ועי' בכלבו (סי' כ') שכתב "ועומד הקורא ופותח הספר לראות מה יקרא בו וגוללו ומברך, י"א שלא יגלול אותו אלא פותח ורואה ומברך, וכ"ד הר"מ. וי"א שיש לו להפך פניו שלא יראה כאילו הברכות כתובות בתוכה". וכ"כ התוס' (מגילה לב. ד"ה גוללו) דלכתחילה גוללו וסותמו קודם שיברך שלא יאמרו המון העם שהברכות כתובות בו. והט"ז (סי' קלט סק"ד) תמה מפני מה חששו התוס' לדברי ר"מ והא לית הלכתא כוותיה, ותי' דלכתחילה חשו שמא יש עמי הארץ שיטעו לומר שברכות כתובות בספר תורה, לכן לכתחילה יגללנו בשעת ברכה, אבל בדיעבד היינו שכבר הורה לברך כשהוא פותח אין לחוש לבטל הוראתו כיון דלא שכיחי עמי ארצות כל כך. והנה כתב הרמ"א (שם בהגה) שיהפוך פניו מהספר  תורה שלא ייראה שהברכות כתובות בספר, ועי' בדרכי משה שהוסיף שיהפוך פניו לצד שמאל שהוא ימין של הקב"ה וכ"כ המשנ"ב (שם סקי"ט) אמנם דעת הב"ח שאין להפוך את פניו כיון שלא נזכר זה בדברי הפוסקים וכתב שהוא נוהג לברך כאשר ספר התורה פתוח לגמרי, וכך הסכים גם הט"ז שם, וטעמו שכאשר הופך פניו, נראה כאילו מברך על דבר אחר, והרב חיד"א בשיורי ברכה (קונטרס אחרון סי' קלט אות ג') כתב שיברך כאשר פניו מול ספר התורה, ורק עיניו יביטו לחוץ, ועי' בשעה"כ (דמ"ט ע"ב) שכתב בשם רבינו האריז"ל שיכסה את הכתיבה במפה, וכ"כ הבן איש חי (שנה שניה פרשת תולדות אות יח).
• הקורא בתורה ישגיח להתחיל בדבר טוב ולסיים בדבר טוב. בירושלמי (מגילה פ"ג ה"ז) איתא "א"ר יוסה בר בון זה שהוא עומד לקרות בתורה צריך שיהא פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב". וכתב בקרבן העדה "כמו שמצינו בנביאים שסיימו דבריהם בטובה". ולפי"ז פסק הרמב"ם (הלכות תפילה פי"ג ה"ח) וז"ל כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב, אבל פרשת האזינו קורא הראשון עד זכור ימות עולם" עכ"ד. וכעין זה כתב בפירוש המשניות (ידים ד' משנה ח' בסיומה) והתוס' (נידה עג. ד"ה תנא) ומחזור ויטרי ( סי' תקכה). ועפי"ז כתב הרמ"א בהגה (או"ח קלח סעי' א') "שהקורא בתורה יכוין שיתחיל תמיד לקרוא בדבר טוב ולסיים בדבר טוב" וכן מצינו להרמ"א שסיים את ההגהה על שו"ע (או"ח סו"ס תרצ"ז) "וטוב לב משתה תמיד". ובשו"ת תורה לשמה (סי' שעו) כתב דרובא דעלמא מקפידים בקריאת התורה יותר לסיים בדבר טוב מאשר להתחיל בדבר טוב, וזה אינו נכון אלא אדרבא יש להקפיד על ההתחלה יותר מהסיום להתחיל בדבר טוב, כמו שמצינו בגמ' (גיטין עה:) "שיקדים בתנאי אם לא מת דלא ליקדים פורענותא לנפשיה".
• נוסח ברכה אחרונה הוא אשר נתן לנו תורתו תורת אמת, ויש נוהגים לומר את תורתו תורת אמת ויש להם על מה שיסמוכו, אבל לא יאמר נתן לנו תורת אמת. במסכת סופרים (פי"ג ה"ו) איתא הנוסח אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם וכו', וכ"כ במחזור ויטרי (סי' צג) , אלא שנהגו כדברי הרמב"ם (פי"ב מהלכות תפילה ה"ה) שכתב הנוסח אשר נתן לנו תורתו תורת אמת. ועי' בשו"ת טוב עין למרן החיד"א (סי' ז') שנשאל אם אין בזה משום משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, שהרי הרבה מקומות אומרים נתן לנו תורת אמת, והוא אומר תורתו תורת אמת, והשיב דמעשים בכל יום שמשנים תיבה או שתים, אם עפ"י החכמה או הדקדוק ואם עפ"י הקבלה ואין פוצה פה ומצפצף, ונוסחה זו היא מדוקדקת יותר, כי היא שבח לתורה שהיא תורתו של הקב"ה, וכיון שיש טעם לדבר יש לכתחילה לומר תורתו תורת אמת. אמנם אין בידינו הכרע אם לומר "את תורתו" או לומר "תורתו" משום שהרב חיד"א פעם כתב בנוסח "את תורתו" ופעם כתב "תורתו" בלי "את" ולכן נהרא נהרא ופשטיה.
• מנהג טוב לנשק הספר תורה בסיום הקריאה, ועל פי הקבלה טוב שינשק את יריעת הס"ת על גבה כנגד האותיות, ויזהר לא לאחוז בידו ביריעה. בספר חסידים (סי' רנה) כתב וז"ל "לאחר שקרא בתורה מנשק הספר תור על שם ישקני מנשיקות פיהו, ואם נזדמן לו רוק ירוק ואח"כ יש לו לנשק" עכ"ל. והביאו דבריו הכנה"ג (הגה"ט סי' קלט) ומג"א (שם סקי"ד). ועי' בשיבת ציון (שער ח' אות לא) שמנהג מו"ר אביו זצ"ל שהיה נזהר לנשק הספר תורה בפיו על גבי היריעה מאחורי הכתב כמ"ש המקובלים, וכ"כ בספרו אורח צדיקים (עמ' כח) וכ"כ בספר לשון חכמים שינשק הספר תורה ז' נשיקות מאחורי הכתב למי שנכשל באיסור נישוק ערוה ועי' עוד בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' כא).

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א