נעילת נעלי עור רפואיות ביום הכיפורים

 

הסובל באחת מרגליו או משניהם מאיזו סיבה רפואית, וזקוק לשם כך לנעלי עור המתאימים לרגליו, כגון נעלים אורטפדיות, מותר לנעול את נעלי העור, ויכול אף לילך עימהם לבית הכנסת.

 

הנה כתב השלחן ערוך (סימן תריד סעיף ג) החיה, כל שלשים יום מותרת לנעול את הסנדל; והחולה כיוצא בה, אף ע"פ שאין בו סכנה; וכן מי שיש לו מכה ברגליו. ומבואר דמי שיש לו מכה ברגלו מותר ללבוש נעלי עור. ומ"ש המשנ"ב (שם סק"י) לתלות היתר הלבישה משום צינה. צ"ע.

והנה כתב ערוך השלחן (בסימן תריד סעיף ו) מי שיש לו מכה ברגל אחת וזקוק לנעל של עור בשביל הרגל הכואבת אסור לנעול ברגל הבריאה נעל של עור. ע"ש. ברם נלע"ד מאחר שיש בזה כבוד הבריות יש להתיר לו מחמת שגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת שבתורה וכמו שמצינו כיו"ב בכמה מקומות בהלכה. וע"ע במ"ש הרמ"א בהגה (לסי' תריד) סעיף ד'.

ומ"ש שיכול ללכת עם הנעלי עור לבית הכנסת, כן מוכח ממ"ש הרמ"א שם בס"ד בדין איסטניס, שאם ירדו גשמים ורוצה לילך לביתו מבית הכנסת או להיפך, והוא איסטניס, מותר לנעול מנעליו עד שמגיע למקומו.

ושו"ר שכ"כ הגרשז"א זצ"ל בהליכות שלמה (פ"ה אות טו ע"ש במקורות) חולה המותר לנעול נעלי עור, רשאי בכך אף אם אין חוליו ניכר, ואין בזה משום מראית העין, אולם ימעט בהילוך שלא לצורך משום לזות שפתים. וכשמגיע לבית הכנסת אם יכול להוציא את מנעליו יוציא וכמ"ש כיו"ב המשנ"ב (בס"ק טו), אך באופן שאינו יכול להוציא את מנעליו, כגון שאינו יכול לעמוד על גבי הקרקע בלי נעלים אלו, או שמתבייש להשאר בבית הכנסת כך יש להקל. עיין שלחן ערוך (סימן יג ס"ג). וע"ע בספר חזון עובדיה (ימים נוראים עמ' שכ סכ"ב) ובספר מקראי קודש הררי (עמ' ס"ה-ו) ובספר שבת שבתון (עמ' שיג). וראה עוד בשו"ת יחווה דעת ח"א (סימן ס).

 

כתב וערך:

הרב אשר שקאני שליט"א

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות