זכר למחצית השקל א'
במסכת סופרים (פכ"א ה"ד) איתא "ואסור לומר עליהם לשם כופר אלא לשם נדבה" ובשו"ת הגאונים (תשובות גאוני מזרח סי' מ') כתב "מה שמכריזים על השקלים במקומכם, לא יפה הם עושים שקוראים אותם שקלים ונאסרו איסור הנאה". ולכן טוב שיאמר שנותן "זכר" למחצית השקל, ובפרט שכוונת הגבאים לתת למוסדות תורה, וכך כוונת התורם עצמו לתת למוסדות תורה ולא לבדק הבית, וכשנותן ליד הגבאי על דעתו נותנם, ומכ"ש כשנותן שטרות ולא כסף ממש שניכר הדבר שאינו נותן לשם מחצית השקל. ומהר"י שווארץ (שו"ת דברי יוסף סי' נב) נקט שאפי' "זכר למחצית השקל" אין לומר, והוא איסור גמור, דהא מצינו בסי' תעז (סעי' ד') דנהגו לצלות בשר זרוע זכר לפסח על גבי גחלים, "ואסור לאוכלו", וכתב החק יעקב שכיון שהפרישו זכר לקרבן פסח דינו כפסח, ולפיכך אין לאוכלו עד למחר, ולכן אסר לומר נמי זכר למחצית השקל אלא שיאמרו שזה לצדקה. והגרע"י בחזו"ע (עמ' קב בהערות) דחה את דבריו, והביא כמה פוסקים שמתירים לאכול את הזרוע אף בליל פסח, ובודאי שאין כוונתו שיהיה זה כקדשים, ולכן צולהו ואוכלו מחוץ לירושלים, ובנדרים קיי"ל דבעינן פיו וליבו שוין, ולכן נקט שאין איסור לומר זכר למחצית השקל.
ויש נוהגים לגבות את מעות זכר למחצית השקל בליל פורים לפני מקרא מגילה, וכל מי שלא הספיק לתת המעות לפני פורים, יתנם אז לפני המגילה, וכמו שאמרו (מגילה יג:) גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. במסכת סופרים (שם) איתא "שצריכים ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור" אמנם מנהגינו לעורר את הציבור לתת זכר למחצית השקל בליל פורים קודם מקרא מגילה, וכ"כ מהרי"ל והרמ"א בהג"ה (סי' תרצד סעי' א') שיש ליתנו בליל פורים, וכ"כ המג"א שם שבמדינתו נהגו ליתנו קודם מקרא מגילה, וכ"פ הגרע"י (עמ' קא הערה ו'). והמשנ"ב (סק"ד) כתב דהאידנא נהגו ליתן קודם מנחה, וכ"כ כה"ח (סקכ"ה) וכתב הטעם כדי שיהיה צדקה עם התענית לכפרה, ומ"מ מרן הגרע"י דחה דבריהם דמנהגינו אינו כן אלא יתן בלילה קודם קריאת מגילה, אמנם משמע מדבריו דאין בזה הכרח ליתן דווקא בליל פורים ואפשר ליתן לפני כן, דהא במסכת סופרים איתא ליתן קודם שבת זכור, רק המנהג להזכיר על מחצית השקל קודם קריאת מגילה כדי שמי שלא הספיק יתן קודם קריאת מגילה.
כשחל פורים במוצאי שבת והתענית מוקדמת ליום ה', ולא הספיק ליתן קודם לכן, יתן בליל פורים. וכן בני ירושלים שחוגגים הפורים ביום ט"ו, טוב שיתנו המחצית השקל בליל פורים ולא בתענית אסתר. כה"ח (שם) כתב דנותנים ביום התענית כדי לצרפו עם התענית לכפרה. אמנם כל זה לפום שיטתיה דכה"ח שנותנים המחצית השקל לכפרה, אבל לפי מה שנתבאר לעיל דעיקר המצוה להקדים שקלינו לשקליו של המן, א"כ יתן בליל פורים, וכ"מ מדברי מרן הגרע"י דאין נותנים המח"ש במנחה אלא בלילה קודם מקרא מגילה משמע שעיקר המצוה כדי להקדים שקלינו לשקליו של המן. וכן לבני ירושלים שחוגגים פורים ביום ט"ו דהגרי"מ טיקוצ'ינסקי (לוח ארץ ישראל) כתב שנהגו ליתן המחצה"ש אחר מנחה של תענית אסתר, אמנם מנהג הגרש"ז אויערבך זצ"ל (הליכות שלמה פורים פי"ח סעי' ט') היה ליתן מחצית השקל בליל ט"ו, וכן הביא בספר אשרי האיש (ח"ג פמ"ב אות ב') בשם הגרי"ש אלישיב דנהגו ליתן המחצה"ש בליל ט''ו קודם ערבית.
צריך לתת סכום השוה לערך שלשה דרהם כסף, שהם תשעה גרם כסף מזוקק, לפי מחיר הכסף הגולמי מידי שנה בשנה. כן כתב כה"ח (סי' תרצד סק"כ) שצריך ליתן ג' דרהם כסף, ושיעור כל דרהם הוא שלשה גרם, כמ"ש בחזו"ע (שם עמ' קב). וסכום זה נקבע כפי מחיר הכסף הגולמי בר"ח אדר. כך אמר מרן הגרע"י בשיעורו הקבוע בבית הכנסת היזדים בשנת תשס"ח.
טוב שיתן שלשה מטבעות ממטבע היוצאת באותו מקום, לזכר על מה שנאמר בפרשת מחצית השקל ג' פעמים תרומת ה'. כמ"ש הרמ"א (שם) ואף שמהר"י עייאש במטה יהודה כתב עליו שאין לזה טעם, שהרי תרומת המשכן לא היתה מחצית השקל אלא כל איש אשר נדבו ליבו וכו', וכן דעת הגר"א במעשה רב דסגי במטבע אחד, ומ"מ הגרע"י נקט (שם עמ' קג) דמהיות טוב נכון לעשות כדעת הרמ"א, ושכן כתב במועד לכל חי (סי' לא אות נא). ומ"מ גם שוה כסף יספיק לקיום זכר למחצית השקל. דשוה כסף הרי הוא ככסף וכמ"ש הגרע"י (שם). ויסוד הדברים שנחלקו האם ניתן לפדות בנו בשטרות כסף דדעת החת"ס (חיו"ד סי' קלד) דכיון שאין גופם שוה כלום אלא רק משום דינא דמלכותא דינא, יש לצדד שאינו יוצא ידי חובת הפדיון, ומאידך בשו"ת חסד לאברהם תאומים (ח"א סי' צה) העלה להקל, וכ"כ הג"ר יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק (חיו"ד סי' ל'). ומ"מ כתב הגרע"י דאף לדעת המחמירים בפדיון הבן, מ"מ לעניין זכר למחצית השקל אין להחמיר כלל, שהרי הראשונים לא הביאו דין זה דזכר למחצית השקל, ואין זה אלא מנהג.
מי שמצבו הכלכלי קשה די שיתן מטבע של חצי שקל לזכר מחצית השקל. כן כתב המטה יהודה (סי' תרצד) והביאו כה"ח (שם אות כג) וכן דעת הגר"א כיו"ב, וכ"כ בשו"ת גאוני מזרח ומערב (סי' מ') שאין קצבה לזה שאינו אלא צדקה בעלמא. ועי' עוד בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ג סי' עב) וכ"פ בחזו"ע (עמ' קד).
לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב
הנצפים ביותר באתר
מכירת חמץ באתר "קו ההלכה"
י"ג ניסן התשפ"ד | 21/04/24
זמני כניסת ויציאת חג הפסח תשפ"ד - מעודכן
י"ד ניסן התשפ"ד | 22/04/24
מה מברכים על מצה מטוגנת בשמן? שאלות ותשובות בענייני פסח
י"ז ניסן התשפ"ד | 25/04/24
המלאכות המותרות והאסורות בחול המועד - הרב דוד שלום נקי
ט"ו ניסן התשפ"ד | 23/04/24
תגובות
הוספת תגובה