הלכה יומית - נשיאת כפים - חלק ג'

נשיאת כפים - חלק ג'

• כל יחיד ויחיד יאמר פרטי הוידוי בלחש דהיינו אשמנו בגדנו וכו' עד ותעתענו, והשליח ציבור יכול לומר הוידוי בקול רם, ויש שכתבו שגם השליח ציבור יאמרנו בלחש, אך כשאומרים סליחות המנהג שהשליח ציבור אומר כל הוידוי בקול רם. בגמ' סוטה (לב:) "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי מפני מה תיקנו תפילה בלחש כדי שלא לבייש את עוברי עבירה". ופירש"י המתוודים בתפילתם על עבירות שבידם. וכבר פשט המנהג שבוידוי הן של יום הכיפורים הן בסליחות והן בתפילות החול כל יחיד אומרו בלחש ויש בזה הוראת הכנעה, ואמנם כתבו הראבי"ה (ח"ב סי' תקכט) והמרדכי (יומא תשכה) כי בזמן הזה שכולם אומרים וידוי אחד לכולם מתוודים בקול רם, וכתב בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' קב אות ג') כי השליח ציבור צריך להשמיע קולו ברבים ולא יקרא בלחש. וכ"כ הכנה"ג (סי' תרז הגב"י) ומג"א (שם סק"ג). והרב זכור לאברהם (ח"א דף כ"ז ע"ב) כתב שכל יחיד יאמר הוידוי בלחש, אמנם השליח ציבור כשאומר בעד כולם צריך להשמיע קולו ברבים ולא יוסיף פרטים משלו. ובחסד לאלפים (סי' קלא סעי' ו') כתב שנוסח הוידוי הקצר והקבוע בסידורים יאמר השליח ציבור בקול רם, אך כשמפרט חטאים בוידוי ארוך לעצמו משתקים אותו כי נקרא חצוף שמפרט חטאיו (עי' ברכות לד:) ובפשטות אם ביום הכפורים מוסיף בוידוי ענייני עוונות הרי מבלבל דעת הקהל ולכן אם מתוודה לעצמו יתוודה בלחש. אמנם ודאי הוא שאף לדעת החסד לאלפים אם קורא את נוסח הוידוי הכתוב בסידורים ואינו מוסיף עליו, יכול לאומרו בקול רם, שכתב רק לאסור את ההוספות שמוסיף בעצמו שעוונות אלו עליו להזכיר בלחש, ולא דיבר ממה שכתוב בסידורים.
• עיקר הוידוי שיאמר "חטאנו עוינו פשענו" והמנהג פשט לומר אחרי כן כל סדר הוידוי על פי אלפא ביתא מפני שכל העולמות נבראו על ידי כ"ב אותיות התורה וכשחוטא האדם הוא פוגם בכל העולמות ולכן מתוודים באלפא ביתא. בגמ' יומא (פז:) איתא "וידוי אדרבא כולה שתא ודרב המנונא זוטא ביומא דכיפורי, אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו, אבל אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך". וכ"פ הבה"ג (סי' יג הלכות יום הכיפורים עמ' קצא) וספר חסידים (סי' כא) והרמב"ם (בתשובה סי' ב' אות ח'). אמנם הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"א ה"א) כתב וז"ל "וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודה? אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך". וכתב הלחם משנה (שם פ"ב ה"ח) שמה שכתבו בגמ' אבל חטאנו אין הכוונה שיאמר חטאנו לבד אלא חטאנו עוינו פשענו שזהו עיקר הוידוי, ומאי דכתב חטאנו, רצונו לומר חטאנו וכו', שהוא חטאנו עוינו פשענו". אמנם המקור לומר אבל חטאנו ותו לא איתא במדרש תנחומא (חקת סי' מו) מהפסוק ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו "ולהודיעך כח התשובה, כיון שאמרו חטאנו מיד נתרצה להם ללמדך שאין המוחל נעשה אכזרי, וכל מי שחטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך ליגע בו". והנה במשנה (יומא מא:) הנוסח המובא הוא "עויתי פשעתי חטאתי" וכן איתא בתוספתא (יומא פ"ב ה"א), והנה דבר זה תלוי במחלוקת התנאים דלדברי רבי מאיר עוונות תחילה ואח"כ פשעים ואח"כ חטאים, וכן במשה הוא אומר נושא עוון ופשע וחטאה, אבל חכמים אומרים עוונות אלו הזדונות פשעים אלו המרדים חטאים אלו השגגות, ומאחר שהתוודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתוודה על השגגות? אם הזדונות נמחלו לו אין צריך לבקש שוב על השגגות אלא כך היה מתודה אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך, כפי המבואר במסכת יומא (לו:) וכך נפסק בשו"ע (סי' תרכא סעי' ו'). וכך נראה מדברי הזוהר הקדוש שהסדר הוא "חטאתי עויתי פשעתי" שהביא את עניין הוידוי מהפסוק "חטאתי אודיעך ועווני לא כיסיתי" וביאר שקודם הזכיר את החטא ולאחריו את העוון, ולאחר מכן אומר דוד המע"ה את הפסוק "אמרתי אודה עלי פשעי" דהיינו פשעתי, ומוכח שזהו הסדר הראוי להיות בוידוי, וכ"כ בשעה"כ (דף לז ע"א). ועי' בספר ראשית חכמה (שער התשובה פ"ה אות כז) שביאר את עניין הוידוי שאנו נוהגים באלפא ביתא וז"ל "וסדר הוידוי הוא חטאתי עויתי פשעתי, וסודם נתבאר בזוהר פרשת ויקרא בפסוק לך לבדך חטאתי, ונהגו להתוודות באלפא ביתא מפני שעל ידי כ"ב אותיות נבראו כל העולמות כדפירשו בספר יצירה ועל ידי העוון כל העולמות נפגמים ולכן ראוי להתוודות באלפא ביתא" וכן מובא במועד לכל חי (סי' יט אות לה) "שביום הכיפורים אומרים מחילה על החטאים, כפרה על העוונות וסליחה על הפשעים".
• סדר הוידוי הוא על פי א' ב' אשמנו בגדנו וכו', עד תעינו ותעתענו כפי מה שתיקנו הגאונים, ועל פי האר"י והקבלה יש לכפול אותיות מנצפ"ך כמו כזבנו כעסנו, מרדנו מרינו דבריך וכו', ואין להוסיף ואין לגרוע מסדר זה. עי' בחסד לאלפים (סי' קלא סעי' ב') שכתב בן המחבר "ופה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן בקהל חסידים במדרש בית אל אומרים בוידוי כ"ב אותיות ומנצפ"ך כזה כיזבנו כעסנו, מרדנו מרינו דבריך, ניאצנו ניאפנו, פשענו פגמנו, צררנו ציערנו אב ואם" והמקובלים מקפידים בזה שלא להוסיף ולא לגרוע שום אות מא' ב' ומנצפ"ך וכ"כ הבא"ח (ש"א כי תשא אות ב').

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א