ברכת סלח לנו, וראה נא בעניינו

1. יכוין מאד בברכת סלח לנו, כי איך יסלח לו הבורא אם לא יכוין האדם בבקשה זו, ושואל תחילה על החטאים הם השגגות עבירות הקלות, ואחר כן על הפשעים הם החמורות, ומזכיר אבינו מצד ימין ומלכנו מצד שמאל, והם מדרגת בן ומדרגת עבד, ויכוין להצדיק עליו דינו יתברך על אשר ייסרהו. כן כתב באורחות ציון (ח"ב פ"ז סעי' לז) והביא להיסוד ושורש העבודה (שער ה' פ"ד) שכתב "בברכת סלח לנו יכניס בלבו שמחה עצומה ויחשוב כאב את בן ירצה יסלח לנו על חטאתינו ופשעינו ויחשוב גם כן כל נגעי לבבו מחטאים ופשעים שיודע בעצמו, ויקבל על עצמו במחשבתו עזיבת פשעיו והחרטה הגמורה לבל ישוב לכסלה עוד, ויתן גם כן הודאה עצומה במחשבתו על חסדו הגדול שמרבה לסלוח ולא כמידת בשר ודם" ע"כ. ועוד שם (שער ב' פ"ג) "צריך להתאמץ בכוונה כי אם התפלל ברכה זו ולא ידע כלל שביקש בקשה זו בהיותו טרוד במחשבותיו איך ימחול לו הקב"ה על עוונותיו כשהוא עצמו לא ידע מבקשה זו". ועי' באורחות חיים להרא"ש (יום שני אות לו) שכתב שצריך לומר סלח לנו על אמרינו סלח לנו בלא כוונה. ובסדר היום (תפילת העמידה) כתב "אחר שאלת תשובה צריך לשאול מחילה וסליחה, כי כן דרך השב תחילה שואל שיתקן דרך ישר לפניו יחזירהו מן הדר הרעה אשר בחר, ואחר שחוזר בו ממה שעשה ושב והתחרט מכל מעשיו הרעים ומפעליו המכוערים והמקולקלים, שואל מחילה וסליחה עליהם שלא יזכרו ולא יפקדו ולא יעלו על לב לעולם. ושואלים אנו תחילה על החטאים שהם השגגות עבירות הקלות ואח"כ על הפשעים שהם החמורות וכדי שתהיה תפילתו מכוונת ומקובלת צריך שבזמן שיזכור החטאים או המרדים צריך שיעלו על ליבו החטאים או הפשעים בעצמם ויכוין יותר בתפילתו כי בלא כוונה אינה מועלת דבר אדרבא מזכיר יותר עוונותיו. ואנו מזכירים בה אבינו מצד הימין ומלכנו מצד השמאל ואומרים כי אל טוב וסלח אתה לומר שיגבר הימין על השמאל, לומר שיגבר הימין על השמאל וימחל לנו מצד החסד הגמור כי אינו חפץ בהשחתת עולם כי רחמיו על כל מעשיו, ויסיים חנון המרבה לסלוח כי הוא מרבה עמנו מחילה וסליחה בכל יום ולא היה מן הראוי אחר ששאלנו מחילה ושנינו בו פעמיים שלש ועם כל זה מרבה לנו מחילה וסליחה פעם אחר פעם מטובו הגדול". עכ"ד. וכזאת כתב ביערות דבש (ח"א דרוש א') והוסיף וכתב "יכוין להצדין הדין לה' על כל אשר יסרהו כי אין אדם שאין לו ייסורים רק שאינו נותן על לבו שיסורים באים לעונש, רק תולה הכל במקרה, ולהצדיק הדין ולומר כי צדקה עשית איתי  שיסרתני בזה העולם של שוא והבל במקום עונש חמור הראוי לעולם הבא בבושה הנצחית, היש צדקה יותר מזה, ויתחרט מאוד מאוד על חטאיו, ולא באמירה בעלמא, ובעוונותינו הרבים כשאדם חוטא פעם או פעמיים עדיין הוא בן להקב"ה, אבל כשהרבה לחטוא אם הוא בחינת בן הרי הוא בן סורר ומורה שבפעם שלישית נסקל, ובחמלת השם מוריד אותנו למדרגת עבד שאינו שומע בקול אדוניו, אוסרים אותו בשלשלאות וכן קרה לנו, וזה כוונת אמרינו סלח לנו אבינו כי חטאנו כי היינו במדריגת בן, ואחר כן מחול לנו מלכנו כי פשענו כי אז אנו יורדים למדריגת עבד כי פושע הוא החוזר על עוונו שלש פעמים ולכן הוא מלכינו ולא אבינו. וההבדל בין סליחה למחילה, כי סליחה לגמרי אבל מחילה עדיין צריך יסורים ועל הרוב להתגלגל (יל"ש ישעיה תל"א) גלגול מחילות והבן, ולכן בברכה זו צריך להוריד כנחל דמעה להשם שירבה לסלוח וימרק עוונות ולא על ידי יסורים קשים כדי שלא יהיה בהם ביטול תורה ותפילה. עכ"ד.
2. בברכת ראה נא בעניינו, יש אומרים "ראה בעניינו" בלא תיבת "נא" אולם מנהג הספרדים ועדות המזרח וכן מנהג רוב קהילות האשכנזים לומר "ראה נא בעניינו". כך מובא בתנא דבי אליהו (תחילת פרק יט) וברמב"ם (סדר תפילות כל השנה) ובאבודרהם (סדר שחרית של חול) וספר חסידים (סי' תקנג), וכן איתא בשעה"כ (דרוש ו' דתפילת העמידה) וכ"פ המשנ"ב (סי' קטז סק"א) וכה"ח (סק"ו).
3. בברכה זו יבקש על הגאולה למען קדושת שמו יתברך לבל יתחלל בין האומות, ויתפלל שגם אם אין אנחנו ראוים לגאולה יעשה עמנו חסד מעל הטבע, ותיקנו ברכה זו אחר בקשת הסליחה לומר כי בסיבת הגלות המרה אנחנו טובעים בחטאינו ואין בנו כח ללמוד תורה. עי' בסדר היום (תפילת עמידה) שכתב "גאולה אחר סליחה, כי אין לנו כח ואפשרות ללמוד התורה ולקיים המצוות כראוי בהיותינו מוטבעים בבוץ רגלנו בתוך הגלות המר והנמהר הזה, ואין אנו יכולים לעשות את כל אשר איותה נפשנו מכובד המשא ועל הכובד אשר הכבידו עלינו ובסיבת זה החוטאים מתרבים כי לא עם הארץ חסיד ועל זה אנחנו מתחננים ומתפללים אל אל בשמים יראה בעניינו ויגאלנו בקרוב מן הגלות הזאת ובכן יהיה ארכא לשלוותינו ונוכל עמוד לעסוק בתורה ובמצוות כראוי". ועי' ביסוד ושורש העבודה (שער ה' פ"ד) "כשיאמר וגאלינו מהרה למען שמך, ראוי לאדם לידע כלל אחד בכל התפילות שנזכר תיבת "שמך" מרמז על השכינה הקדושה שהיא עתה בגלות בשביל עוונינו (כמ"ש בזוהר ח"א לז. וח"ג ערה:) ויחשוב במחשבתו בכוונה עצומה בזה הלשון גאל אותנו מצרותינו מהרה בשביל צער השכינה הקדושה שנקראת שמך". וביערות דבש (ח"א דרוש א') כתב "ברכת ראה נא יתפלל על גאולת ישראל ולא תהיה כוונתו לגאולה כדי שנהיה שרים בארץ ויהיה כל טוב ארץ לנו כאשר באמת יהיה כן, כי מה הוה לאדם בכל טוב הזמנים הלא בין לילה היה ובין לילה אבד, רק כל כוונתו תהיה להשגת שלימות אבל העיקר בשביל קדושת שמו הגדול הנקרא עלינו לבל יתחלל בגויים, וזהו עיקר שמחתינו בגאולה אם ירצה השם אשר ידעו הגויים כי שקר נחלו, וכי השם לבדו מלך על כל הארץ ואלהי ישראל אמת לעד, וזהו וגאלינו מהרה למען שמך דייקא, ויתפלל אף שאין אנחנו כדאים לגאולה, הלא הקב"ה בידו לעשות חוץ לדרך הטבע הנמשך מהדין כי אלהים גימטריא הטבע, ולכך בים (ים סוף) נדמה כגיבור מלחמה, כי ישראל לא היו כדאים לנס זה כי היתה אתם מסיכה (עבודה זרה) רק עשה למען שמו הגדול גם חוץ לשורת הדין והיינו חוץ לטבע, כי זה בזה תליא, ולכך אנחנו מתפללים שיעשה אתנו בגבורתו וידו החזקה גם חוץ לטבע ושורת הדין כי בעוונותינו הרבים אין אנו כדאים לגאולה, וזהו מאמרינו כי אל גואל חזק אתה, חזק לעשות חוץ לטבע, ויתן ללבו כי בכל יום נעשית גאולה והקב"ה שומע תפילות ישראל, בכל יום עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם והיא הגאולה הנעשית בכל יום ורגע ויש לאדם לשים על לב כי הוא עת צרה ליעקב ורבים לוחמים לנו מרום לכלות ולאבד שארית יעקב חס ושלום, ואם הוא עת צרה גדולה כזו איך לא יתפלל על הפדות והגאולה בתום לבב ובדמעות שליש ויתן אל לבו להתפלל על נדחי ישראל הנדחים שירחם ה' עליהם". עכ"ל. והביאו בארחות ציון (שם סעי' לט).