שצריך להשתדל להתפלל בבית הכנסת עם הציבור

1. ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים. בגמ' ברכות (ז:) "אמר ר' יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אימתי עת רצון? בשעה שהצבור מתפללים". ונחלקו הטור ורבינו יונה בביאור הגמ', דלהטור המצוה היא להתפלל עם הציבור בבית הכנסת, אבל תפילת יחיד אין צורך לעשותה בבית הכנסת, ודעת הרבינו יונה דאף תפילת יחיד יש לאדם להתפלל בבית הכנסת, מפני שהוא קבוע ומיוחד לתפילת ציבור. ומשמע בב"י שפוסק כשיטת רבינו יונה. והנה היה מקום להביא ראיה לשיטת רבינו יונה מהגמ' (שם ו.) אבא בנימין אומר אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר לשמוע אל הרינה ואל התפילה, במקום רינה שם תהא תפילה, אלא שכתב כה"ח (סקנ"א) שאין זו ראיה גמורה משום שיכול הטור לבאר דהיינו בשעה שהציבור מתפללים, ולהלכה קיי"ל דאף תפילת יחיד טוב לעשותה בבית הכנסת. ועוד איתא (שם ו.) מניין שהקב"ה נמצא בבית הכנסת, שנאמר "אלהים ניצב בעדת אל" ועי' עוד בירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) "כל מי שאינו נכנס לבית הכנסת בעולם הזה אינו נכנס לבית הכנסת לעתיד לבא שנאמר סביב רשעים יתהלכון כרום זלות לבני אדם".
2. ואמרו עוד חז"ל (ברכות ח.) שכל המשכים ומעריב לבית הכנסת מאריך ימים, שנאמר "אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי" ונסמך לזה "כי מוצאי מצא חיים" וכל ההולך בוקר וערב לבית הכנסת בעולם הזה, זוכה לעשות כן בבית המקדש ולעתיד לבוא. עי' בספר שמירת הלשון (למרן החפץ חיים חלק שני חתימת הספר פ"א) שהאריך לבאר את גודל העניין והמעלה של תפילה בציבור, ומנה שם כמה מעלות: א) יש לו שכר פסיעות במה שהולך לבית הכנסת. ב) זוכה לקבל פני שכינה על ידי שבבית המדרש עוסקים בתורה. ג) מרגיל את האחרים לעשות כמוהו, ונעשה בגדר מזכה הרבים ומקבל שכר עבורם. ד) כשמקיים את המצוות יחד עם הציבור, מתעלות המצוות של כולם לדרגה גבוהה יותר. ה) אוכל פירותיהן בעולם הזה. ו) זוכה לאריכות ימים. ז) בשעת התפילה עם הציבור זוהי עת רצון גדולה בשמים. ח) מפני מיעוט הכוונה בזמנינו, כשמתפלל עם הציבור מתעלה תפילתו אפי' שאינה בכוונה כל כך. ט) על ידי אמירת הקדושה מקיים מצוות "ונקדשתי בתוך בני ישראל". ועוד כמה מצוות עיי"ש.
3. יקפיד להתפלל בבית כנסת במניין ואפי' אם יש שם אנשים חוטאים. ז"ל הרמב"ם (פ"ח מהלכות תפילה) "תפילת הציבור נשמעת תמיד ואפי' היו בהן חוטאין, אין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, לפיכך צריך כל אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור". וכ"פ המשנ"ב (סקכ"ח). ומ"מ לכתחילה לא יתפלל עם אדם רשע באותו המניין. כן כתב בספר חסידים (סי' תשע) "לא יעמוד ולא ישב האדם בתפילה אצל אדם רשע, מפני שכשעומד אצל אדם רשע בתפילה יהרהר הרהורים רעים ושכינה מתרחקת ממנו" והביאו כנה"ג (בהגה"ט) וקשר גודל (סי' יב אות ו'), והשל"ה (דף רמט) כתב שאם הצדיק מתפלל בכוונה, אין תפילתו נמאסת מחמת הרשע, ומ"מ כתב כה"ח (סקנ"ג) דלכתחילה יש להיזהר היכא דאפשר.
4. אפי' אם יש לו עשרה בביתו בכל זאת ישתדל להתפלל בבית הכנסת, אמנם אם רואה שמחמת ה"ברוב עם" שיש בבית הכנסת, יש בלבול בתפילה ואין אדם שומע לא קריאת התורה ולא תפילה, עדיף להתפלל בביתו בעשרה, ולא יתפלל בבית הכנסת. כן פסקו כה"ח (סקנ"ד) ומשנ"ב (שם) בשם פמ"ג (א"א אות יט) ואליה רבה. וכמו"כ אם נכשל בבית הכנסת בדיבורים בטילים וליצנות וכיוצא בו מוטב שיתפלל בביתו בעשרה. כה"ח (שם) בשם החיי אדם (כלל יז אות ה').
5. ואם יכול להתפלל בבית הכנסת ביחיד, ובביתו יכול להשיג מניין, עדיף להתפלל במניין בביתו. והטעם משום שתפילת ציבור עדיפה, ולכן אפי' אם יכול לשמוע קדושה וברכו, בכל אופן עדיף להתפלל בציבור. (פמ"ג) וכ"פ המשנ"ב (שם) וכה"ח (שם) משום שעיקר תפילה בציבור הוא תפילת שמו"ע בעשרה אנשים, ולא כמו שחושבים ההמון שעיקר להתפלל בעשרה הוא רק לשמוע קדיש וקדושה וברכו, ולכן אינם מקפידין רק שיהיו עשרה בבית הכנסת, וזו טעות. כן הביא במשנ"ב בשם החיי אדם. וכ"כ המשנ"ב (סי' סו סקל"ה) שצריכים הציבור והש"ץ להתחיל שמו"ע בשווה, אמנם אם התחיל 'ה' שפתי תפתח' קודם הקהל, אין קפידא, ובבאה"ל (סי' קט סעי' א' ד"ה הנכנס) כתב שיתכן שכשאינו מתחיל עם הציבור בשווה אינה נקראת תפילת ציבור גמורה. אמנם בספר ארחות רבינו (ח"ג עמ' רח) כתב שדעת החזו"א היא שגם מי שמתחיל שמו"ע אחר הציבור, כל זמן שאפי' אחד מהציבור או הש"ץ עדיין לא סיימו שמו"ע נחשבת תפילה בציבור, ואפי' אם יתחיל בסוף תפילתו של אחר וכן הלאה אפי' מאה, נחשבת לכולם תפילה בציבור, אלא שמ"מ עדיף להתחיל להתפלל יחד עם הציבור.
6. זקן שקשה עליו היציאה מביתו לבית הכנסת בזמן הקור והגשמים, מותר מן הדין להתפלל בביתו ביחיד. פתח הדביר (אות ד') ועי' באה"ט (סי' נא סק"ח) בשם ר"י החסיד דמי שאינו מלובש היטב יתפלל בביתו בחורף בנחת, ועדיף מלומר את הזמירות בבית הכנסת במרוצה.