שאין לאכול ולשתות קודם התפילה

1. הנשאר ער כל הלילה יכול לאכול ולשתות כאשר יחפוץ עד זמן עלות השחר שהוא זמן תפילה, אבל אם ישן בלילה על מטתו, הזוהר הקדוש החמיר בזה מאד שאין לו לאכול כלל גם קודם זמן תפילה כיון שרוח טומאה שרתה עליו ונמצאת בדמו ואינה מסתלקת ממנו לגמרי רק אחר שיתפלל שחרית ונכון להיזהר בזה כמה שאפשר. בגמ' (ברכות י:) "ואמר ר' יוסי בר' חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב מאי דכתיב לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, איכא דאמרי אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן ... כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל, עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גוך, אל תקרי גויך, אלא גאיך, אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה קיבל עליו עול מלכות שמים". ע"כ. וכ"פ הרמב"ם (פ"ו מהלכות תפילה ה"ד) אסור לו לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה עמוד השחר עד שיתפלל תפילת שחרית. וכ"פ השו"ע (סי' פט סעי' ג').

ובזוה"ק (ויקהל רטו:) החמיר בזה מאד במי שישן בלילה על מטתו שאין לו לאכול גם קודם עלות השחר שכן כתב שם בשם ר' שמעון בר יוחאי על הפסוק לא תאכלו על הדם, לא תנחשו ולא תעוננו, ופירש שבלילה בשעת השינה עולה הנשמה למרום לראות בגנזי האורות העליונים ונשארת הנפש לבדה ומתפשטת תוך דמו לקיים גופו וטועם טעם מיתה והסטרא אחרא שולטת בגוף כשהנשמה מסתלקת ממנו וכשמתעורר איננו טהור, וגם כשנוטל ידיו בקומו ואפי' שיעסוק בתורה עדיין לא תתפשט הנשמה בדמו רק הנפש, וכשיעמוד להתפלל תתפשט בדמו ואז נעשה שלם בנפשו למטה ונשמתו למעלה, ולכן האוכל קודם שיתפלל ויטהר דמו בנשמתו הרי הוא כמנחש וכמעונן, כי דרך המנחש להגביר כח הסט"א ולהכניע כח הקדושה, ומגביר כח הנחש והרי הוא כעובד ע"ז, מפני שבאכילתו עבד את דמו ולא את הקב"ה, ונקרא מעונן שהתעסק בחובה ולא בזכות". ע"כ. ופירש הרמ"ק באור החמה (ח"ב דקס"ח ע"א) כי מעונן לשון עוון, והאות נ' היא סוכת דוד הנופלת שהחיצונים אחוזים בה ומשתמשים בה, ונודע היות ד' כוחות הקליפה משחית אף עוון חימה הרמוזים בפסוק והוא רחום, וכל עוון אפי' כחוט השערה מחזק אותם, ועונן אותיות עוון נ', וכשאוכל קודם תפילה נותן להם אחיזה, ומבאר שם שאין הנשמה חוזרת להתחבר עם הגוף אלא כאשר האדם עונה ברוך ה' המבורך, והנותן מזון ופרנסה לגוף קודם שמתחברת הנשמה, הוא ניזון מהקליפות והחיצונים ומגביר כח הדם והחומר. וכן כתב שם המהרח"ו (בביאורו שם על אור החמה).

1. מותר לשתות קפה או תה, ואפי' עם סוכר קודם התפילה, וכן המנהג פשוט בימי הסליחות ששותים תה או קפה קודם התפילה ואין פוצה פה, ויש להם על מה שיסמוכו, ואדם חלש שרגיל לשתות בכל בוקר תה או קפה מזוגים במעט חלב, אם רצה לשתותו קודם התפילה ישלו על מה שיסמוך, ורק כאשר שותה חלב לבד, בלא תערובת מים צריך להחמיר, ומ"מ ראוי שיקדים לומר כל ברכות השחר, וברכות התורה, ויאמר פרשת העקידה, וקצת מסדר הקרבנות, ואח"כ ישתה קפה או תה המזוגים בחלב. הרב חיד"א (בברכ"י סי' פט סק"ב) כתב שאין לשתות אפי' קפה עם סוכר וכל שכן שאין לאכול פירות אם ישן בלילה, וכתב וז"ל "ולא תשגיח במה שכתבו קצת משם מהרח"ו זצ"ל דבאשמורת היה אוכל מיני תרגימא דאין לסמוך על זה, ופשוט דמהרח"ו לא עשה כזאת דאיסור גמור הוא לדברי הזוהר, ואולי שהיה הרב חולה וגברא דלאו שפיר חזי, העד העיד לפני חכמים וכתוב בספר". עכ"ל. ופסק כן בשיורי ברכה (שם סק"א) שרק קפה בלי סוכר מותר לשתות. והנה בשו"ת שב יעקב (ח"א סי' ח') העלה בתשובה שכל דברי הזוה"ק באיסור אכילה מיירי בחצי שעה קודם עלות השחר, וכן כשעושה כן דרך שחץ וגאוה בזדון ובמרד בשביל הנאה יתירה ואינו צריך לכך, אבל העושה כן לחיזוק גופו או כדי שיתחזק להתפלל בכוונה או שיש לו שום חולי או חולשא מותר, והביא ראיה מסידור האריז"ל. ובספר ארחות ציון (ח"א פ"א אות סו) דחה דבריו דסידור האריז"ל לא יצא מפי האר"י, ואין לסמוך אלא על דברי המהרח"ו בשמונה שערים ועץ חיים ומבוא שערים כמו שהובא באורך בכתבי המקובלים. אמנם גם הוא הסכים שם (עמ' קב) שאין האיסור אלא לגבי אכילה בלבד, או שתיית דבר שיש בו אלכוהול, כמ"ש הראבי"ה (ח"א סי' ל') דאין איסור אלא במידי דמשכר, דהא הזוהר אומר "מאן דאכיל בלא צלותא" ומשמע שהקפידא היא על אכילה בלבד. אמנם בספר חסד לאלפים (סי' פט סעי' ח') אסר מחמת הזוהר, לשתות אפי' מים, וכ"כ הרב שלמי ציבור (דכ"א ע"ג) ואליה רבה (סקי"א) ובכה"ח (פלאג'י סי' יא סעי' ד') ופר"ח (שם) ועוד. ולהלכה נוקט מרן הגרע"י בהליכות עולם (ח"א פרשת יתרו סעיף ו') שמותר לשתות מים או קפה ותה ואפי' עם סוכר, ולאדם חלש שרגיל לשתות בבוקר קפה עם מעט חלב מותר יש לו על מה שיסמוך, עפ"י המבואר בשו"ת יבי"א ח"ד (חאו"ח סי' יב אות יד).
2. יש להיזהר שלא לשתות קפה או תה קודם התפילה בחבורה של כמה אנשים יחדיו, כדי שלא יבואו לידי שיחה ומשא ומתן קודם התפילה. כן כתב המשנ"ב (סקכ"ב) בשם ספר פתחי תשובה החדש, וכ"כ בכה"ח (סוף סקל"א).
3. מותר לתת לילדים קטנים לאכול ולשתות קודם תפילת שחרית, ואפי' הגיע לחינוך, ומ"מ משהגיעו לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד ראוי לחנכם שלא יאכלו וישתו קודם תפילת שחרית. כ"כ המג"א (סי' קו סק"ג) על פסק השו"ע שם, דקטנים שהגיעו לחינוך חייבים לחנכם בתפילה, דמ"מ רשאי ליתן להם לאכול לפני התפילה, ואף למ"ד שאסור למיספי ליה בידיים איסורא דרבנן, ביאר המחצית השקל (שם) דשאני הכא דהמאכל היתר והזמן אוסרו, ובכה"ג לא החמירו. וכ"פ הגרע"י ביבי"א ח"ד (חאו"ח סי' יב אות טו), והביאו בהלכה ברורה (אות כד).
4. מי שהוא שליח ציבור רשאי לגמוע ביצה חיה קודם תפילת שחרית כדי שיהיה קולו צלול יותר בשעת תפילתו, ומ"מ יברך תחילה ברכות השחר, ויתחיל קצת באמירת הזמירות, ויאמר פסוק ראשון של קריאת שמע ופסוק בשכמל"ו, ואח"כ יגמע הביצה. כ"פ הגרע"י ביבי"א (שם אות טז) והביאו הלכ"ב (אות כה).