שאסור לשאול בשלום חבירו קודם התפילה

1. כיון שהגיע זמן תפילה, אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום, משום ששמו של הקב"ה שלום, ואסור להקדים כבוד האדם לכבוד המקום. ואיסור זה מתחיל מעלות השחר. כ"כ כה"ח (סי' פט סקי"ב) אף שצריך להמתין עד הנץ כדי להתפלל, מ"מ כבר מעלות השחר נחשב ליום, דהא אם התפלל, יצא בדיעבד, והוסיף ,,ומה טוב ונעים ליזהר מלדבר דיבור חול משייקץ משנתו עד אחר התפילה.
2. ואף שאסור לומר לחבירו שלום,  מ"מ מותר לומר לו 'בוקר טוב'. אלא שיש חלוקה בדינים אלו כדלהלן:

1. כל האיסור הוא דווקא כאשר משכים  לפתחו של חבירו, אבל אם פוגש אותו בדרך, מותר לומר לו שלום מן הדין, וטוב יותר שגם במקרה זה יאמר לו 'בוקר טוב'. בגמ' ברכות (יד.) "אמר רב כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל, כאילו עשאו במה". והגמ' מעמידה דמיירי במשכים לפתחו וכתבו תלמידי ה"ר יונה (ח. ד"ה ודוקא) בשם רבני פרובינציא דאפילו במשכים לפתחו אינו אסור אלא כשמזכיר לו שלום, משום דשמו של הקדוש ברוך הוא שלום, אבל מותר לומר לו 'צפרא דמרי טב' כיון שאינו מזכיר לו שלום. ורי"ו (נ"ג ח"ג כד ע"ג) כתב שהאיסור בשאילת שלום היינו לכרוע בפניו, אבל לומר לחבירו שלום מותר, כשם שמותר לומר 'בוקר טוב', וגם כריעה אינה אסורה אלא במשכים לפתחו, אבל אם פגע בו בשום מקום או בבית הכנסת מותר. וכתב הרשב"א (יד. ד"ה אמר) שאסור לומר לחבירו שלום, אפילו מצא חבירו בשוק, והטעם כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל. וכתב הראב"ד שנוהגים לומר 'צפרא דמרי טב' כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל, ומפני שהוא משנה בלשון, יזכור. וכן כתב בארחות חיים (תפלה סי' יד).
2. איסור זה שייך אף אם היו הוא וחבירו בבית הכנסת, שאסור לו ללכת ממקומו למקום חבירו כדי לומר לו 'שלום', מפני שנחשב כמקדים לפתח ביתו שאסור. כן כתבו הפמ"ג (א"א סק"ז), והדרך החיים (הלכות הדברים האסורים קודם התפילה אות א'), ועו"ת (סק,,ח) ומשנ"ב (סי' פ"ט סק"ט) וכה"ח (סקט"ו).
3. כל מה שאמרו שמותר לומר לחבירו בוקר טוב, אינו אלא רק כאשר שהוצרך ללכת לראות לעסק מעסקיו או לשום ענין, (דהיינו דווקא לראות שמא צריך איזה דבר שיזמין לו תיכף אחר התפילה, אבל לא עושה עסק קודם התפילה), ודרך אגב מצא את חבירו, אבל הולך להקביל פני חבירו קודם התפילה, אפילו 'בוקר טוב' אסור לומר. כן כתבו תלמידי רבינו יונה (שם). ולכן ההולכים ללוות את החתן לבית הכנסת בשבת בבוקר, יתכן ואסור להם לומר אפי' 'בוקר טוב'. כך כותב בספר חסד לאלפים (סעי' ג').
4. אם הלך לראות איזה שהוא עסק, ודרך אגב סר לבית חבירו יכול לומר לו 'בוקר טוב', ויש אומרים שאף שלום מותר לומר לו. בכה,,ח (סקט"ו) כתב בשם המג"א (סק"ז) והגר"ז דמותר לומר גם 'שלום' משום שנחשב כאילו פגש בו בדרך, ומ"מ סיים כה,,ח שכל זה דווקא לפי הסברא הראשונה בשו,,ע שכאשר פוגש חבירו בשוק, מותר לומר שלום, אבל ליש אומרים בשו"ע שאסור לומר שלום, ורק 'בוקר טוב' מותר לומר, ה"ה הכא יהיה אסור לומר אלא בוקר טוב.
5. אם פגש את חבירו והקדים החבר ואמר 'שלום', מותר להשיב לו 'שלום' אף לכתחילה, ואין צריך להחמיר בזה כלל. וכל שכן שאם התפלל, מותר להשכים לפתחו של חבירו שלא התפלל כדי ליתן לו שלום, אע"פ שיצטרך להשיבו. (משנ"ב סקט"ז).
6. אם התחיל את הברכות ופגש את חבירו, במקרה זה מותר לומר לחבירו שלום, כיון שהתחיל כבר בברכות והזכרת שמו יתברך. (משנ"ב שם). ודווקא אם מצאו באקראי אבל אסור להשכים לפתח חבירו אפי' אם אמר את ברכות השחר. כן איתא בכה"ח (סקי"ח) בשם ב,,ח ושכנה"ג (אות ה') ופר,,ח (סק"ב) ודלא כהלבוש וא"ר (סק"ז) שמחלק דאם אמר את הברכות מותר להשכים לפתחו של חבירו כדי לכרוע בפניו, ואסור לומר לו שלום. וכ,,פ בהלכה ברורה (אות יח) שבמשכים לפתחו, אסור לכרוע, ואסור לשאול בשלומו, עד אחר שמו"ע.
7. אם פגש באדם אלים, הקילו יותר, שאם יכול ללחוץ ידו בלא לומר לו שלום, שפיר, ואם אינו יכול אלא אם כן יאמר לו שלום, מותר. (משנ"ב סק"י).

1. מי שבא לנשק ידיו ועדיין לא התפלל, לא יתן לו את ידיו, ולא יברכו. עי' זוה"ק (פרשת בלק דף קצ ע"ב) "ובגין כך אסור לברכא לבר נש עד לא יצלי בר נש צלותיה וימשיך על ראשיה להאי את, ואי יקדים ויברך לבר נש בקדמיתא הא אמשיך לההוא בר נש בה על ראשיה באתר דהאי את". והביאו כה"ח (סקי"ג) והוסיף על פי זה, דאין לעשות השכבה למת קודם תפילה, דחשיב כמו ברכה לחיים, וגם לא ינשק לבניו קודם תפילה.
2. דווקא קודם תפילת שחרית אסור להקדים לשאור בשלום חבירו, אך קודם מנחה וערבית, מותר לשאול בשלומו. בכה"ח (סקי"ג) בשם פסקי התוספות כתב דיש לחוש כל אלו גם בשעה שהגיע זמן תפילת ערבית, אבל קודם מוסף ומנחה מותר, ובספר האורח נאמן (סק"ז) בשם השטמ,,ק (ברכות י"ד עמ' א') שאין האיסור אלא בשחרית. וכ"פ בהלכה ברורה (שם אות יד).
3. ולומר 'מזל טוב' לחבירו, אין זו שאילת שלום, ומותרת קודם התפילה. (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' טו אות א'), ובפרט אם יש בזה דרכי שלום שמותר. אמנם אסור לשגר לחבירו דורון קודם התפילה דזהו בכלל שאילת שלום. (כה"ח סק"כ)
4. אדם שרגיל לומר כל הזמן בבקרים 'בוקר טוב', צריך לשנות מלשונו, ויאמר בבוקר צפרא דמרי טב וכדו', כדי שתהיה לו התזכורת שצריך להתפלל. (שו"ת שלמת חיים סי' פא-פב). ובשבת יש לשנות את השפה של החול ויאמר ,,שבתא טבא,, לקיים מצוות 'זכור את יום השבת'. כ"כ א"ר (סי' שז סק"ג) בשם של"ה, והביאו באה"ט (שם סק"ב), וכה"ח (סי' פט סקכ"א).