שצריך שכל העשרה יהיו במקום אחד

  שצריך שכל העשרה יהיו במקום אחד

צריך שיהיו כולם במקום אחד ושליח ציבור נמצא עמהם, והעומד תוך הפתח מן המשקוף ולפני כלפנים, ממנו ולחוץ כלחוץ. בגמ' פסחים (פה:) תנן מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ ופירש"י אגף קרוי כל מקום הגפת הדלת שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרו דהיינו משפה הפנימית של עובי הפתח עד מקום הנקישה, מן האגף ולפני דהיינו תוך העיר ממש כלפנים ואוכלים שם קדשים קלים, מן האגף ולחוץ כלחוץ דהיינו מקום הנקישה. ובגמ' שם אמר רב יהודה וכן לתפילה, דמי שעומד מן האגף ולפנים מצטרף לעשרה,ואגף עצמו לא ידעינן השתא אי כלפנים אי כלחוץ. וחולק על ר' יהושע בן לוי שאומר שאפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, ונפסק הלכה כרב יהודה, דאף שבסוטה (לח:) משמע דנפסק כריב"ל, מ"מ לעניין צירוף לעשרה נפסק בעירובין (צב.) כרב יהודה וכן כתבו התוס' (פסחים שם ד"ה וכן).

ועוד הקשתה שם הגמ' סתירה דמרישא משמע דאגף עצמו כלפנים ומסיפא משמע דאגף עצמו כלחוץ. ותירצה דשערי עזרה נתקדשו, ושערי ירושלים לא נתקדשו מפני המצורעים. ונחלקו הראשונים בהבנת העניין, דלרש"י להלכה אף שהאגף של שערי ירושלים לא נתקדש לעניין קדשים, מ"מ לעניין צירוף לדבר שבקדושה נתקדש, דאי לאו דבעלמא הוי כלפנים לא היו קדשים את שערי העזרה, ע"כ שלעניין צירוף לעשרה הוי צירוף. נמצא שלשיטת רש"י הנמצאים בתוך איסקופת בית הכנסת מצטרפים למניין. אמנם שיטת רי"ו (נתיב ג' ח"ז כז ע"ד) דאגף עצמו נחשב לכבחוץ לכן הנמצאים תחת איסקופת בית הכנסת אינם מצטרפים למניין, וכן משמע דעת הרמב"ם (פ"ט מהלכות קרבן פסח ה"א) לעניין קרבן פסח, וה"ה לתפילה. ומרן פסק כרי"ו והרמב"ם.

היוצא:

1. אם נמצאים ברשות אחת, אפי' אינם רואים אלו את אלו, מצטרפים. כ"כ המשנ"ב (סקמ"ח) בשם האחרונים.
2. ואם חלקם נמצאים בעובי הפתח, בחלק שאחרי הדלת לכיוון חוץ, נחשבים כבחוץ ובחלק העובי שאחרי הדלת מצד פנים נחשבים כלפנים. שו"ע וכ"פ בשו"ת איש מצליח (ח"א חאו"ח סי' יב יג). וכתב באבן העוזר דמ"מ דהיכא שהמיעוט עומדים במקום זה מצטרפים לעשרה דלא גרע מחצר קטנה שנפרצה לגדולה, המבואר בסי' נ"ה סעי' טז.
3. ואם מקצתם בחדר זה ומקצתם בחדר אחר, אינם מצטרפים אע"פ שהפתח פתוח ביניהם ורואים אלו את אלו, ואפי' כשאין דלת ביניהם, אינם מצטרפים כיון שזה נחשב כב' חדרים ואין פרצה גמורה, א"כ הפתח חשוב כמחיצה ואינם מצטרפין. כן פסק כה"ח (סק"ע) ובמשנ"ב (שם) נקט בסתמא דאינם מצטרפין רק כאשר אינם רואים אלו את אלו והביא יש אומרים שאפי' ברואים אינם מצטרפין.
4. היו תשעה במקום אחד ואחד בסוכה, אם רואים אלו את אלו מצטרפין ואם לא אין מצטרפין. המהריק"ש בהגהות ערך לחם כאן פסק שהסוכה מצטרפת לבית, מפני שהיא חשובה כפינת הבית, וכ"פ הפמ"ג (א"א סוסקי"ב), אולם הפר"ח (סקי"ג) כתב לדחות דברי המהריק"ש, וכן כתבו היד אהרן (הגה"ט) א"ר (סי' רעג סק"ב) וכ"פ כה"ח (סקמ"ח), ומ"מ לעניין הלכה פסק בהלכה ברורה (סי' נה אות לח) דנראה שבמקום שרואים אלו את אלו, יש לצרף את שיטת הפוסקים שסוברים דמהני צירוף כשרואים אלו את אלו, אפי' כשעומדים בחדר אחר, ושמא כשיטת רש"י דס"ל כריב"ל דמהני צירוף בחדר אחר אפי' כאשר אינם רואים אלו את אלו.
5. ואם יש וילון המפסיק באמצע החדר, +אם נפרס לשם צניעות ואחד עומד אחרי הוילון, מצטרף, אך אם נעשה כי רצו לעשותו מחיצה בפני הספרים וכדו' ועומד אחד שם אינו מצטרף. המשנ"ב (סקמ"ט) הביא מחלוקת בזה דלהפר"ח אינו מצטרף בכה"ג, ולהפמ"ג מצטרף, וכה"ח (סקס"ט) פסק כהפר"ח להחמיר בזה, וכ"פ בהלכה ברורה (שם).