דיני ומנהגי חנוכה - הרב דוד יעקב

דיני ומנהגי חנוכה

סגולת ימי החנוכה

בעת הדלקת הנרות נפתחים כל שערי שמים לתפילתנו. בשם רבי ישראל מטשורקוב מובא כי "בחכמה פותח שערים" מתייחס לנר חנוכה שמודלק בשמן זית הרומז לחכמה. שמן זה פותח שערים, וכך נשפע שפע רב מן השמים.

בשם רבי חיים פלאג'י מובא כי שעת הדלקת נרות זוהי עת רצון במרומים, מידת הדין מתבטלת ומתעוררת מדת הרחמים.

בימי החנוכה ניתן להתפלל בין על גשמיות ובין על רוחניות, בין על הטבע ובין על ניסים, והקדוש ברוך הוא שומע תפילת כל פה וממלא כל הבקשות לטובה ולברכה. בעל ה'תפארת שלמה' מציין כי על האדם לכוון בעיקר בתפילתו שיתגדל ויתקדש שמו הגדול, ואחר כך יבקש כל צרכיו בענייני העולם הזה, בגשמיות, בבריאות ובפרנסה כיוון שההכרח לא יגונה.

זהירות בנר חנוכה

צריך להיזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה כי היא מצוה חביבה מאד שיש בה משום פרסום הנס בהודאה לה' יתברך על הניסים שעשה לנו, והעושה כן זוכה לבנים תלמידי חכמים (שבת כג:).

שעת ההדלקה היא עת רצון

עת רצון בשעת הדלקת הנרות לתת צדקה, ולהתפלל באותה שעה שיזכו לבנים תלמידי חכמים. כמו שאמרו חז"ל (ב"ב י.) שעל ידי אור הנר של שבת וחנוכה בא אור התורה, והצדקה מסוגלת לקבלת התפילה (ילקו"י עמ' צ). וכן סגולה לפקידת עקרות לקרוא את תפילת חנה בעת ההדלקה (כי בא מועד עמ' תפח).

לפני ההדלקה

אכילה

אין להתחיל לאכול לחם/ מזונות (כגון עוגה) יותר משיעור כביצה (54 גרם) בפרק הזמן של חצי שעה קודם ההדלקה, שמא יימשך אחר סעודתו וישכח להדליק את הנרות (חזו"ע עמ' סד) .

אולם שאר מאכלים כגון אורז או בשר, ירקות ופירות וכן משקים – מותרים אף בחצי השעה הקודמת להדלקה (חזו"ע שם).

שינה

אין לישון אפילו מעט בפרק הזמן של חצי שעה קודם ההדלקה, שמא יימשך בשנתו וישכח להדליק את הנרות.

מינוי שומר לאכילה/ שינה

אדם שרוצה לאכול יותר מכביצה (54 גרם) לחם או מזונות בחצי השעה שקודם ההדלקה, וכן מי שרוצה לישון בפרק זמן זה, יכול לעשות זאת בתנאי שימנה שומר שיזכיר לו כאשר מגיע זמן ההדלקה.

לימוד תורה

מותר להתחיל ללמוד בחצי השעה שקודם ההדלקה, וכל מה שאסרו הוא להתחיל ללמוד דווקא כשהגיע זמן ההדלקה עצמו (כל עוד לא הדליק) (חזו"ע שם).

דין שאר בני הבית

כל מה שאסרו רבותינו בחצי השעה הסמוכה להדלקה תקף רק לגבי המדליק עצמו, אך בני הבית שיוצאים ידי חובה בהדלקתו יכולים במקום צורך להקל ולהתחיל במלאכה או לישון ולאכול אף בפרק זמן זה (חזו"ע שם).

מקום ההדלקה

נפסק בהלכה שהדלקה עושה מצווה, ולכן אם הדליק את החנוכייה כדת, ולאחר מכן נשבה רוח וכיבתה את החנוכייה, אינו צריך לחזור ולהדליקה. ואם רוצה לחזור ולהדליקה שוב – אינו מברך על הדלקה זו (חזו"ע עמ' קו).

גובה הנחת החנוכיה

מצוות הנחת נרות חנוכה היא בתוך עשרה טפחים (80 ס"מ) מקרקע הדירה, ואם עבר והניחם למעלה מעשרה טפחים יצא ידי חובה. ויש להניחה למעלה משלושה טפחים (24 ס"מ). אולם אם הניחה למעלה מעשרים אמה (9.6 מטר) מקרקע הדירה לא יצא ידי חובה (חזו"ע לג).

אולם אין להדליק נר חנוכה המונח למעלה מעשרים אמה מקרקע הדירה (9.6 מטר), ואם עבר והדליק במקום זה – לא יצא אף בדיעבד, ולכן יכבה את החנוכיה ויחזור וידליקנה ללא ברכה. וטוב להניח את החנוכיה בתוך בית מנורה של זכוכית ולהעמידה במרפסת או בחלון הבית כדי שיראו העוברים ושבים. ואם הוא גר בקומה שהמרפסת גבוהה מקרקע רשות הרבים עשרים אמה (9.60 מטר) יניח את הנרות בפתח הדירה מבפנים, הואיל ואין בזה היכר כל כך לבני רשות הרבים. ואם יש בניינים ממול דירתו והשכנים בבניין ממול רואים את הנרות שבחלון, ידליק בחלון כדי לפרסם את הנס (חזו"ע עמ' לט).

זמן ההדלקה

זמן הדלקת נרות חנוכה לספרדים הוא בצאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר שקיעת החמה, ולא מאחרים ולא מקדימים. ומכל מקום אם לא הדליק בשעה זו, יכול להדליק כל הלילה בברכה, כל זמן שלא עלה עמוד השחר (שו"ע סימן תרעב).

אולם מי שהוא טרוד ביותר, ואינו יכול להדליק בצאת הכוכבים ואף לא אחר כך, יכול להקדים ההדלקה מפלג המנחה שהוא שעה ורבע זמנית לפני צאת הכוכבים (השנה בערך בשעה 15:40). וייזהר לתת שמן בשיעור שידלקו הנרות לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים. אבל בלא שעת הדחק אין להדליק נר חנוכה קודם צאת הכוכבים  (שו"ע שם ילקו"י עמ' רמז).

אולם קודם זמן פלג המנחה אין להדליק כלל, ואם הדליק יכבה את החנוכיה ויחזור וידליקנה בזמן בברכה.

מי שלא שוהה בביתו בשעת ההדלקה

כל מי שהדליקו עליו בביתו, אפילו אינו נוכח בשעת ההדלקה, יוצא ידי חובתו. ולכן בחורי ישיבות – אפילו אם לנים בחדרי הפנימיה של הישיבה, אינם צריכים להדליק בישיבה וכן אינם צריכים להשתתף בפרוטה. ואף אם ירצו להחמיר על עצמם ולהדליק בחדרם אין להם לברך על הדלקה זו משום איסור ברכה לבטלה (ילקו"י עמ' תעז).

וכן בן נשוי הסמוך על שולחן אביו ויש לו חדר מיוחד שישן שם, אינו חייב להדליק נר חנוכה וכן אינו צריך להשתתף בפרוטה כי הוא יוצא ידי חובה בנר חנוכה שמדליק אביו. ואם רצה להדליק בעצמו לא יברך על ההדלקה שזו ברכה לבטלה (ילקו"י עמ' תקג).

וכן חתן או בן שבא להתארח אצל אביו מספר ימים, ואוכל ושותה ולן אצלו, יוצא ידי חובה בהדלקת נרות של בעל הבית, ואינו רשאי להדליק נר חנוכה בחדרו. ואף אם יתכוונו שלא לצאת ידי חובה אינם רשאים לברך בחדרם שבמלון (ילקו"י שם).

המתארח בשבת וחוזר במוצ"ש

זוג נשוי המתארח בשבת אצל הוריו וחוזר לביתו במוצאי שבת, צריך להדליק כשחוזר לביתו. ואם יש חשש שיתעכבו שם ולבסוף יישנו שם, ישתתפו עמם בפרוטות ואחר כך כשיגיעו לביתם ידליקו בלא ברכה. אבל הדבר הנכון והטוב ביותר הוא שיהיה בדעתם ליסוע לביתם ויסעו לביתם וידליקו שם בברכה (ילקו"י עמ' תקד).

  מי שלא יכול להגיע בזמן להדלקה

בעל חנות שאינו יכול לסגור את חנותו מוקדם או כל אדם אחר שאנוס לאחר לביתו:  אם יכול להגיע לביתו תוך 50 דקות מהשקיעה – עדיף שידליק בעצמו. אך אם מאחר יותר מכך – ימנה שליח להדליק במקומו את אשתו או בנו וכד' (יחו"ד ח"ג סימן נא, ילקו"י עמ' רעד).

 מתארחים בליל שבת וחוזרים לישון בביתם

בן נשוי המתארח אצל אביו בסעודת ליל שבת חנוכה, ויוצא מביתו ביום שישי אחר פלג המנחה כדי ללכת לאביו וחוזר לביתו לאחר הסעודה, ידליק בביתו את החנוכיה באופן שהנרות ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים (ילקו"י עמ' רעה). ואם יוצאים קודם פלג המנחה ימנו שליח להדליק בביתם בזמן ההדלקה  כיון שחוזרים לישון בביתם (ילקו"י עמ' תקד).

בית מלון

השוהה בבית מלון מעיקר הדין צריך להדליק בחדר השינה שקיבל שהוא מקומו המושאל לו. אבל כיון שבעלי המלון אינם מסכימים שידליקו נרות בחדרים מפני חשש שריפה, לכן האורחים ישתתפו ביניהם בפרוטה וידליקו בפתח המלון להוציא את כולם ידי חובה (ילקו"י עמ' תקה). 

כיבוי הנרות

לאחר חצי שעה מהדלקת נרות חנוכה, מותר לבני ספרד לכבות את החנוכייה או ליהנות מאורה. לכן מי שרוצה לצאת מביתו לאחר ההדלקה, ימתין חצי שעה מזמן הדלקת הנרות ולאחר מכן רשאי לכבות את החנוכייה (על פי המבואר מהשו"ע סימן תרעב ס"ב).

בכיבוי הנרות יש להקפיד שלא לכבות את הנרות בפיו, שהעושה כן – נכפה. אלא יכבם ע"י רוח שינשב בידו, או שישפוך עליהם מים.

נשים

נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה שאף הן היו באותו הנס, ולכן האישה יכולה להוציא את בעלה ידי חובת הדלקת נר חנוכה. ולפיכך כשהבעל נאלץ להיעדר מביתו בזמן ההדלקה עד שעת לילה מאוחרת, ראוי ונכון שימנה את אשתו להדליק נרות חנוכה ובזה יוצא גם הוא ידי חובה, שהרי שלוחו של אדם  כמותו. וכן מברכת כרגיל את הברכות (ילקו"י עמ' שפב).

סדר ההדלקה

בלילה הראשון לפני שמדליק מברך 3 ברכות:

• ‏"להדליק נר חנוכה".
• ‏"שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
• ‏"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

בשאר הלילות מברכים רק 2 ברכות, ללא ברכת "שהחיינו".

ראשית יש לברך את הברכות ואז להדליק, כדי שיהיו הברכות "עובר לעשייתן". יש להתחיל להדליק מהנר הימני ביותר בלילה הראשון, ובכל לילה יש להתחיל מהנר החדש שנמצא לשמאל הנרות הקודמים וכך לפנות לימין (שו"ע סימן תרעו סעיפים א-ה).

אם לא ברך שהחיינו ביום הראשון

אם לא ברך שהחיינו בלילה הראשון רשאי לברך שהחיינו בליל שני בשעה שמברך ומדליק את נרות החנוכה, והוא הדין לשאר הלילות  (חזו"ע עמ קלו).

ברך והדליק בבית הכנסת

מי שהדליק וברך בלילה הראשון את כל הברכות בבית הכנסת, חוזר ומברך בביתו את כל שלוש הברכות כדי להוציא את בני ביתו ידי חובה.

ואם גר לבדו חוזר ומדליק בביתו אך מברך רק ברכת להדליק נר חנוכה (חזו"ע עמ נג).

חיילים במניין בקווי החזית

במקום שמתפללים חיילים במניין, אפילו אם הם בקווי החזית בצריפים או באוהלים, מדליקים נרות חנוכה בין מנחה לערבית כדין בית כנסת (יחו"ד ח"ז סימן קו).

"הנרות הללו"

בכל שמונת הלילות, מיד לאחר הדלקת הנר הראשון שהוא עיקר המצווה, אומרים "הנרות הללו". ויש לסיים להדליק את שאר הנרות תוך כדי אמירת "הנרות הללו" (משנ"ב ס' תרעו).

סגולה לשמירה

לומר כל לילה לאחר הדלקת הנרות ז' פעמים ויהי נועם, ומזמור "יושב בסתר" (פרק צא בתהילים).

רוב הפתילה

כשמדליק נרות חנוכה צריך להדליק את רוב היוצא מן הפתילה, עד שתהא השלהבת עולה מאליה (חזו"ע עמ' קכט).

הדלקת נר חנוכה בערב שבת ובמוצ"ש

בערב שבת נכון להדליק נר חנוכה תחילה ואחר כך נר שבת (שו"ע סימן תרעט), וכן יש בזה טעם על פי הסוד (שער הכוונות דרושי חג החנוכה דרוש א). ואם הקדימו והדליקו נר של שבת יכולים להדליק נר של חנוכה, שהרי לדעת מרן לא מקבלים שבת בהדלקה. אולם אם קיבל שבת בהדלקתו אינו יכול להדליק נר חנוכה וימנה שליח כדי שידליק את נר החנוכה. וכמובן כל זה כל עוד לא נכנסה השבת (ילקו"י עמ' תקמב).

בערב שבת יש לתת שמן כדי שידלקו הנרות לפחות עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים בליל שבת (שהרי בערב שבת אי אפשר להדליק בצאת הכוכבים שהרי כבר שבת). והמצווה היא חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. בסך הכל צריכים הנרות בכניסת השבת לדלוק כשעה – שהרי מדליקים רבע שעה לפני השקיעה, ורבע שעה של בין השמשות, וחצי שעה של צאת הכוכבים – סה"כ שעה (ילקו"י עמ' תקמה).

תפילת מנחה

נכון להתפלל תפילת מנחה בערב שבת לפני הדלקת נרות, אולם כל זה הוא רק אם מוצא מניין בנקל. אך אם אינו מוצא ידליק ואחר כך ילך ויתפלל, ולא יתפלל תפילת מנחה ביחיד כדי להקדימה להדלקה (ילקו"י שם).

הבדלה ונר חנוכה

בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואחר כך מבדילים על הכוס, ואילו בבית מבדיל על הכוס ומוציא את בני ביתו ידי חובה ואחר כך ידליק נר חנוכה (ילקו"י שם).

רבינו תם

הנוהגים להחמיר כשיטת ר"ת ואינם עושים מלאכה עד שיעור שעה ורבע לאחר השקיעה שלנו, גם במוצאי שבת חנוכה ידליקו נרות חנוכה רק אחר שיגיע זמן רבינו תם (ילקו"י עמ' תקסה).

על הניסים

אומרים על הניסים בכל שמונת ימי החנוכה בתפילה ובברכת המזון.

אם שכח ולא אמר על הניסים בתפילה: אם נזכר באותה ברכה קודם שאמר השם בחתימת הברכה של "הטוב שמך", כגון שאמר רק "ברוך אתה" חוזר לומר על הניסים. ואם לא נזכר עד שהזכיר שם ה' אינו חוזר.  ונכון שמי ששכח שיאמר על הניסים בסוף התפילה אחר "אלוקי נצור", ויאמר "מודים אנחנו לך על הניסים" וכו'.

גם בברכת המזון הדין כן: אם נזכר כל עוד שלא אמר השם בחתימת הברכה חוזר, ואם הזכיר השם אינו חוזר. ומי ששכח וחתם השם טוב שבאמצע הרחמן יאמר "הרחמן הוא יעשה עמנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו בן יוחנן" וכו' (ילקו"י עמ' תר).

השמן והפתילות שנשארו ביום השמיני

הנותר ביום השמיני מן השמן שבחנוכיה דינו שהוקצה למצוותו ואסור להנות ממנו, וצריך לשורפו בפני עצמו. אולם כל זה בשמן שנשאר תוך זמן חיוב ההדלקה, כגון שכבתה החנוכיה תוך חצי שעה. אבל שמן הנשאר לאחר זמן החיוב, כגון חנוכיה שדלקה כבר חצי שעה וכבתה, השמן הנותר אינו מוקצה ויכול לזורקו. אך אם הקצה את השמן למצוותו גם מה שנותר מהשמן לאחר שיעור זה אסור ולכן הטוב ביותר שיתנה שאינו מקצה את מה שנותר מהשמן יותר מהשיעור למצוותו (שו"ע סי' תרעח ס"ד).

וכן לגבי הפתילות טוב שיתנה עליהם שאין בכוונתו להקצות אותם לשם מצווה ואז יוכל לעשות בהם מה שירצה, ואם לא התנה יכול לעטוף אותם בשקית ניילון ולהשלכם לפח.

סופגניות

אכילת סופגניה בתוך הסעודה

אם אוכל סופגניות או ספינז' בתוך הסעודה לקינוח – אינו מברך עליהן כלל. וטוב להניחן עד לאחר ברכת המזון ואז יברכו עליהן לכולי עלמא.

קביעת סעודה

האוכל סופגניה או ספינז' וכד' מברך עליה בורא מיני מזונות ולאחריה ברכת מעין שלוש, אפילו אם אוכל שיעור של קביעות סעודה ולא מתחייב בברכת המזון מפני שאינה אפויה אלא מבושלת או מטוגנת (ילקו"י עמ' סט).

הפרשת חלה

אשה העושה בצק בשביל סופגניה או ספינז' אינה מפרישה חלה בברכה, וטוב שתעשה הפרשת חלה ללא ברכה.

דבר שטיבולו במשקה

האוכל סופגניה או ספינז' אין צריך ליטול ידיו מדין דבר שטיבולו במשקה, מכיון שאין מטגנים את הסופגניות בשמן זית ושמן רגיל אינו בגדר משקה  (ילקו"י עמ' עד).

חימום הסופגניות בשבת

מותר בשבת לחמם סופגניות על הפלטה, ואפילו אם יש בתוך הסופגניה ריבה (חזו"ע עמ' י"ט).