כמה ענינים מהלכות ראש השנה

האם מותר לאכול דברים חריפים בראש השנה?

עיקר המנהג הוא לאסור דברים חמוצים בלבד, כגון לאכול לימון בפני עצמו ושאר פירות חמוצים או מרים, אבל לא לגבי חריף, ומותר לאכול חריף בראש השנה, ומכל מקום יש אף המחמירים שלא לאכול חריף בראש השנה. פסקי תשובות (סימן תקפ"ג).

האם יש איסור לאכול ענבים בראש השנה, ומה מקור האיסור?

יש נוהגים שלא לאכל ענבים בראש השנה, משום שמבואר בגמרא (ברכות נ"ו) שענבים שחורים זה סימן רע, ובפרט שיש אומרים שעץ הדעת שממנו אכל אדם הראשון היה של ענבים, אמנם כל עניין זה הוא דווקא בענבים שחורים, אבל ענבים ירוקים מותר לאכול, ואדרבא מעלה היא לאוכלם. כף החיים ( סימן תקפ"ג סעיף קטן כ"א).

מדוע לא אוכלים אגוזים בראש השנה, ומה הדין בעוגות שיש בהם אגוזים?

נמנעים שלא לאכול אגוזים בראש השנה, משום שזה מרבה כיחה וניעה, ועוד שאגוז הוא גימטריא חט"א. אמנם אם הניח אגוזים בעוגה וכדומה, אין איסור משום שהאפיה או הבישול מבטלים את הכיחה וניעה. (באר משה חלק ג' סימן צ"ז).

האם מותר להתקלח במים חמים בראש השנה?

בבית המרחץ (מקוה) אסור להתקלח במים חמים כלל. (שלחן ערוך סימן תקי"א סעיף ב'). ואם מתקלח בביתו לבני עדות המזרח מותר להתקלח אפילו כל גופו במים חמים שהוחמו בדוד שמש (אור לציון חלק ג' פרק כ"א תשובה א') או אפילו על ידי בוילר חשמלי שמכוון על ידי שעון שבת שנדלק ונכבה באופן אוטומטי. (חזון עובדיה שבת חלק ו' עמוד פ"ז בסוף ההערה). ולבני עדות אשכנז אסור להתקלח כל גופו במים חמים רק ירחוץ אבר אבר בנפרד (שער הציון שם אות כ"א בשם האליה רבה), וגזרו לאסור רחיצת כל גופו בבת אחת. (הרמ"א שם ומשנה ברורה סעיף קטן י"ח).

לקראת ערב קודם השקיעה ביום הראשון של ראש השנה, אני רוצה להוציא דברים מן ההקפאה, האם מותר לעשות כן, או שנחשב ל"מכין מיום טוב לחבירו"?

מותר להוציא דברים מההקפאה לצורך הפשרה ללילה השני. מהרש"ג (חלק א' סימן ס"א) ובשו"ת יביע אומר (חלק י' סימן כ"ו).

פתיל צף – האם מותר לחבר את הפתילה ל"צף" ביום ראש השנה, או שחייב להכין מראש?

מותר ליקח פתיל צף ולהכניסו בתוך הצף ביו"ט ואין לחוש משום מתקן כלי, והמחמיר תבא עליו ברכה. שבט הלוי (חלק ט' סימן קכ"ח אות א'). 

תקיעות

אדם שהוצרך לנקביו באמצע תפילת מוסף, בין תקיעות שבישיבה לתקיעות שבעמידה, והלך לבית הכיסא, האם יברך בשובו "אשר יצר" או שנחשב להפסק באמצע התקיעות?

מותר לברך אשר יצר ואינו נקרא הפסק. ציץ אליעזר (חלק י"א סימן מ"ה), ושבט הלוי (חלק ה' סוף סימן מ"ו).

בתפילת מוסף בדרך כלל אני מסיים לפני השליח ציבור את תפילת שמונה עשרה, האם מותר לי ליטול ספר בינתיים וללמוד בהרהור הלב, או שנחשב להפסק באמצע התקיעות?

בזה יש לחלק: בהפסקות שבאמצע התפילה, אסור לעשות כלום וצריך להמתין לשליח ציבור, אבל לאחר שסיים תפילתו וממתין לחזרת הש"ץ יכול ללמוד מתוך ספר, בהרהור הלב בלי להוציא בפיו. יביע אומר (חלק ב' סימן ד' אות י"ג).

 

כתב וערך:

הרב ירון אשכנזי שליט"א

כל מה שמעניין ישירות לדואר האלקטרוני שלכם

Please enable the javascript to submit this form

לא מצאתם תשובה לשאלה? שאל את הרב


תגובות