כל הלכות פורים בקצרה | הרב דוד יעקב

כל הלכות פורים בקצרה | הרב דוד יעקב

תענית אסתר

בי"ג באדר מתענים תענית זכר לתענית מרדכי ואסתר (חזו"ע עמ' לז). השנה, מכיוון שפורים חל במוצאי השבת, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי י"א באדר.

מנהגי צער

אין צריך לנהוג בתענית אסתר במנהג צער ואבלות, ולכן מותר להתרחץ ולשמוע שירים בליל התענית וכד'. והמקל לשמוע שירים אף ביום התענית יש לו על מי שיסמוך (כי בא מועד קיצשו"ע עמ' תקכה).

שטיפת הפה וצחצוח שיניים

אדם שיש לו צער אם לא ישטוף את פיו ויצחצח שיניו, יכול לעשות זאת בתענית אסתר, ובלבד שייזהר לפלוט את כל המים שמכניס לפיו ויקפיד לכופף את ראשו בזמן הצחצוח כדי שלא יבלע את המים (חזו"ע תעניות עמ' כח).

בליעת כדורים

אדם שצריך לבלוע כדור בתענית, יבלענו ללא מים. ואם אינו יכול – ניתן לבלוע את הכדור עם מעט מים (חזו"ע ארבע תעניות עמ' ל).

אכילה ושתייה קודם עלות השחר ביום הצום

בתענית אסתר (וכן בצום גדליה, עשרה בטבת וי"ז בתמוז) הצום מתחיל מעלות השחר ולא מהלילה,  ולכן יכול לאכול ולשתות בלילה עד עלות השחר.

אולם אם ישן בלילה וקם משנתו לפני עלות השחר – אסור לו לאכול ולשתות, וכן אדם שרוצה לקום לפני עלות השחר כדי לאכול או לשתות אינו יכול לעשות זאת אלא אם כן הוא מתנה בפיו ואומר במפורש לפני שהולך לישון שהוא אינו מקבל עליו את התענית עד עלות השחר. ואם אמר במפורש, יכול לאכול ולשתות עד עלות השחר (חזו"ע ארבע תעניות עמ' ט).

פורים שחל במוצאי שבת

השנה, פורים דפרזים חל במוצאי שבת, ועל כן יש להקפיד על מספר דינים:

אין להביא את המגילה לבית הכנסת בעיצומו של יום השבת לצורך קריאתה בלילה, שהרי הוא כמכין משבת לחול. ובמקום הצורך מותר להביאה אחר שקיעת החמה של יום השבת, ואם אפשר יעשה זאת על ידי קטן.

אם חל פורים במוצאי שבת, גם הנשים חייבות בברכת מאורי האש.

כשחל פורים במוצאי שבת, יאמרו אחר העמידה חצי קדיש, שובה ה' עד מתי, ויהי נועם וכו', יושב בסתר וכו', עד ואתה קדוש, ואחר כך יקראו המגילה. ונכון לברך לפני מקרא מגילה בורא מאורי האש, כדי שלא יהנו מהנר במוצאי שבת קודם שיברכו עליו. וכן פשט המנהג להקדים קריאת המגילה לפני ההבדלה. ובהבדלה שבסוף התפלה ישמיטו בורא מאורי האש. וכשחוזר האיש להבדיל בביתו להוציא את הנשים ידי חובת ההבדלה, נכון שהנשים יברכו בעצמן ברכת מאורי האש. ואם אינן יודעות רשאי האיש לחזור ולברך ברכת בורא מאורי האש כדי להוציאן ידי חובה.

קריאת המגילה

מספר הפעמים

חייב אדם לקרות את המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה ביום. קריאת המגילה בלילה – זמנה כל הלילה עד עלות השחר, והקריאה של היום – זמנה כל היום מנץ החמה ועד השקיעה (חזו"ע עמ' מח).

החייבים בקריאת המגילה

הכל חייבים בקריאת המגילה – אנשים ונשים.

נשים שאינן יכולות לבוא לבית הכנסת לקריאת המגילה מהש"ץ, או שלא מצליחות לשמוע את הקריאה בבית הכנסת בגלל ההפרעות – חייבות לשמוע את המגילה מאדם הבקי בקריאתה בבית וכד'. וכן אמרו חז"ל: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס (חזו"ע עמ' נא).

ברכות הקורא לאדם המוציא ידי חובה את הנשים

אדם הקורא את המגילה פעמים נוספות כדי להוציא את הנשים ידי חובה, צריך לברך להן שוב את ברכות המגילה, ואף מברך להם את ברכת שהחיינו.

אולם את הברכות שלאחר המגילה אינו מברך, משום שתקנו חז"ל לאומרן דווקא בציבור. ואם יש בשומעות עשר נשים או יותר – רשאי הקורא לברך אף את הברכה שלאחר הקריאה.

גם קטנים וקטנות שהגיעו לחינוך ושמעו את המגילה – מצטרפים לעשרה לעניין זה, וניתן להחשיבם כדי לברך את הברכה האחרונה (חזו"ע עמ' נג, פט).

שמיעת קריאת המגילה דרך הרדיו / הטלפון

השומע מגילה דרך הרדיו או הטלפון אינו יוצא ידי חובה, ואפילו אם שמע את הקריאה בשידור חי (חזו"ע עמ' נו).

עמידה בשעת הברכות

יש נוהגים שהקהל הנמצא בבית הכנסת עומד על רגליו בשעת הברכות של המגילה ואחר כך מתיישבים לקריאה עצמה, ויש נוהגים שהקהל יושב בין באמירת הברכות ובין בשעת הקריאה. וכל מקום יעשה כמנהגו (חזו"ע עמ' סח).

 ברכת המגילה ליחיד

אדם שיש בידו מגילה כשרה וקוראה יחד עם הש"ץ – יכול אף לברך את ברכות המגילה יחד עם הש"ץ. ומכל מקום עדיף יותר לשמוע את הברכות מהש"ץ משום שברוב עם הדרת מלך (חזו"ע עמ' ע).

פתיחת המגילה לפני הקריאה

טוב שהש"ץ יפשוט את המגילה כולה לפניו כאיגרת קודם הקריאה, ואז יברך ויקרא. אך אם רוצה לקרוא עמוד ולפתוח עמוד הרשות בידו (חזו"ע עמ' עה).

גלילת המגילה בסוף הקריאה

כשמסיים לקרוא  את המגילה לא יברך את הברכה האחרונה עד שיגלול את המגילה מסופה לתחילתה, שגנאי למגילה שתהיה פתוחה שלא לצורך. וימתין גם הש"ץ לציבור שיגלול את המגילה (חזו"ע עמ' עו).

מגילה שאינה כשרה

מי שאוחז מגילה שאינה כשרה (כגון מגילה המודפסת וכד') ייזהר שלא לקרוא בקול רם עם הש"ץ, אלא ישמע ממנו בשתיקה ויצא ידי חובה.

המאחר לבית הכנסת

אדם שהגיע באיחור לבית הכנסת וכבר התחילו לקרוא כמה פסוקים מהמגילה, אם יש לו מגילה כשרה בידו –  יברך מיד את ברכות המגילה ויתחיל לקרוא מתוך מגילתו עד שיגיע לקצב של שליח הציבור.

וגם אם אין בידו מגילה כשרה, אלא שקורא מתוך החומש וכד', יברך מיד את ברכות המגילה ויתחיל לקרוא מהמגילה (שבתוך החומש וכד') עד שיגיע לקצב של שליח הציבור, ולאחר שיגיע להיכן שקורא הש"ץ יעצור וישמע ממנו את שאר המגילה. אך כאן ישנה הגבלה מסוימת – כיוון שאין בידו מגילה כשרה צריך את רוב המגילה לשמוע מהש"ץ הקורא ממגילה כשרה  (שו"ע סימן תרצ ס"ג).

זכר למחצית השקל

נוהגים לתת לפני מקרא המגילה מעות "זכר למחצית השקל", ויש ליתנם במנחה של צום תענית אסתר, ומי שלא הספיק לתת מעות אלו לפני פורים ייתנם לפני קריאת המגילה (חזו"ע עמ' קא).

סכום הכסף

יש לתת סכום כסף השווה לערך שלושה דרהם כסף שהם תשעה גרם כסף מזוקק לפי מחיר הכסף הגולמי באותו זמן. השנה תשפ"ד הסכום הינו 29 ₪ .

אדם הדחוק בכסף

מי שמצבו הכלכלי קשה, די שייתן מטבע של חצי שקל זכר למחצית השקל.

גיל החייבים בנתינה

כל מי שהוא למעלה מגיל עשרים שנה צריך לתת מעות זכר למחצית השקל. וטוב להחמיר לתת מגיל 13 ומעלה (חזו"ע עמ' קד).

נשים וילדים

נשים צריכות לתת מעות זכר למחצית השקל, וטוב לתת גם בעבור ילדיו הקטנים. ולכן מי שיש בידו יכולת – ייתן בעד אשתו ובניו הקטנים את הסך הנ"ל לכל אחד. ואם אין ידו משגת כל כך, ייתן בעדו ובעד אשתו את הסך הנ"ל ובעד שאר בני ביתו ייתן מטבע קטן יותר לפי יכולתו (חזו"ע עמ' קה).

למי לתת

את מעות זכר למחצית השקל יש לתת לטובת מוסדות תורה וישיבות שמגדלים בהם תלמידי חכמים, שמיום שחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה. וכל המשתדל להרים קרן התורה ולומדיה יזכה לראות בהקמת קרן ישראל (חזו"ע שם).

מתנות לאביונים מכסף מחצית השקל

אין לקיים מצוות מתנות לאביונים ממעות מחצית השקל, שזו מצווה בפני עצמה וזו מצווה בפני עצמה (כי בא מועד קצשו"ע עמ' תקפו).

מתנות לאביונים

להרבות במתנות לאביונים

כתב הרמב"ם וז"ל: "ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לה האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים".

ולכן כל אדם יתן אל נפשו שלא ישכח ביום הקדוש הזה מצווה יקרה וחשובה זו של מתנות לאביונים שבזה הוא דומה לשכינה.

מצווה לתת שתי מתנות לשני אביונים ביום הפורים, מתנה אחת לכל אביון.

ויוצאים ידי חובת מתנות לאביונים – בין בנתינת מעות, בין בתבשיל או בדבר מאכל אחר (חזו"ע עמ' קסה).

שיעור מתנות לאביונים

מעיקר הדין די בנתינת מטבע של 10 אג' לכל אביון, אך יש לתת שיעור מתנה שבזה יכול לקנות שיעור סעודה וכיום זהו סך של כ-15 ₪ (מנת פלאפל עם שתייה) לכל אביון. וירא שמיים ייתן בעין יפה ובסבר פנים יפות (חזו"ע  קסז).

הגדרת "אביון"

אביון שמצווה לתת לו מתנות לאביונים הוא אדם שאין לו לצרכים ההכרחיים לפרנסת ביתו, וכן מי שאינו גומר את החודש ע"י משכורתו ואין לו כסף בצד להשלמת המשכורת לשנה שלמה למזון ובגדים (פוסקי זמנינו).

עצה טובה לנתינת מתנות לאביונים

פעמים שלא מוצאים אביון בפורים ומחמת הטרדה של משלוחי המנות והכנת סעודת פורים עלולים לפספס מצווה חשובה ויקרה זאת, ולכן אפשר לכתחילה לתת מעות לאביון קודם פורים ולהתנות עימו שיהיו בידו כפיקדון עד פורים ובפורים יזכה בהם, או שיתן לשליח (גבאי צדקה) קודם פורים והשליח נותן לעני ביום פורים (חזו"ע עמ' קסב).

נשים : גם נשים חייבות ליתן מתנות לאביונים.

עני: אפילו עני המתפרנס מהצדקה חייב במתנות לאביונים, ועני שקשה לו יכול להחליף עם עני אחר מתנתו ויוצא בזה ידי חובתו (חזו"ע שם).

מעשר: אין לתת מתנות לאביונים ממעות מעשר שאדם מפריש כל חודש. אולם אם אמר בפירוש בעת שהתחיל לתת מעשר "בלי נדר" והשעה דחוקה לו – רשאי ליתן ממעות מעשר. מכל מקום, הפתרון הוא שאם רוצה לתת ממעות מעשר – ייתן מתנות לאביונים כדת בסכום מועט שאינו ממעות מעשר ואת התוספת יכול לתת ממעות מעשר (חזו"ע עמ' קע).

משלוח מנות

חייב אדם לשלוח ביום הפורים שתי מנות של שני מיני מאכלים לאיש אחד, כמו שכתוב במגילת אסתר "ומשלוח מנות איש לרעהו".

מאכלים: צריך לשלוח בדווקא מנות של מאכל ומשתה ולא יוצאים ידי חובה בשליחת כסף, בגדים, סיגריות וכיו"ב (חזו"ע עמ' קכ).

אישה: אף אישה חייבת במשלוח מנות, ותשלח לחברתה. ואינה יוצאת ידי חובה במשלוח מנות של בעלה. וישלחו איש לאיש ואישה לאישה (חזו"ע עמ' קמ).

ילדים: מגיל מצוות (בן מגיל 13 ובת מגיל 12) חייבים במצווה זו, ואף ילדים קטנים שהגיעו לחינוך טוב לחנכם במצווה זו (חזו"ע עמ' קמב).

אבל: האבל, אפילו בתוך שבעה, חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים שהרי האבל חייב בכל המצוות שבתורה. וטוב שישלח משלוח מנות של מיני מאכל, כגון בשר ודגים, וכן טוב שלא ירבה במשלוח מנות.

שליחת מנות לאבל: אבל בתוך שנים עשר חודש על אביו ואמו או בתוך שלושים יום על שאר קרובים – למנהג הספרדים שולחים לו משלוח מנות כרגיל. אולם לא ישלחו לו תפנוקים ומיני מתיקה אלא בשר, דגים ופירות  (חזו"ע אבלות ב עמ' רנג).

סעודת פורים

אכילת בשר: יש לאכול בשר, וטוב להדר אחר בשר בהמה ולא בשר עוף.

אכילת פת: ישנה מחלוקת בפוסקים לגבי חיוב אכילת פת בסעודת פורים: דעת הברכי יוסף שאם עשה סעודת פורים ללא פת יצא ידי חובה. אולם  יש  חולקים

(מור וקציעה תרצ"ה וערוך השולחן ס"ז) וסוברים  שחייב  לאכול  פת   בסעודת

פורים, ואם לא אכל פת לא יצא ידי חובת סעודת פורים. להלכה, יש להדר ולאכול סעודת פורים עם פת ואם אכל ללא פת יצא ידי חובה (חזו"ע  קעג).

זמן סעודת פורים

סעודת פורים צריך לעשותה ביום, ואם עשאה בלילה לא יצא ידי חובה. וכן מתנות לאביונים ומשלוח מנות אם נתן בלילה לא יצא ידי חובה, אולם גם בלילה יש לשמוח ולהרבות קצת בסעודה (שו"ע ורמ"א סימן תרצה ס"א).

לדעת רבותינו המקובלים יש לעשות את סעודת פורים דווקא בשחרית, אולם לפי הפוסקים הפשטנים נוהגים לעשות את הסעודה דווקא אחר תפילת מנחה לפי שטרודים במשלוח מנות ונמשכים עד זמן מנחה. ואסור להתחיל בסעודה קודם המנחה. ולכן מי שיכול לאכול לחם בסעודת הבוקר ולכוון לצאת ידי חובת סעודת פורים אם אכן עיקר זמנה אז, ואחר הצהריים יאכל את הסעודה העיקרית וכך יוצא ידי חובת כל השיטות (רמ"א שם).

חיוב שתיית יין בפורים

מרן בשו"ע (סימן תרצה ס"ב) פוסק: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". וכתב המאירי (מגילה ז): "ומכל מקום אין אנו מצווים לשתות כל כך ולהשתכר ולהפחית מכבודינו, כי לא נצטוינו על שמחת הוללות ושטות אלא בשמחת תענוג שנגיע מתוכה לאהבת ה'". וכן כתב החיי אדם (כלל קנה סי' ל) שהיודע בעצמו שבשתייתו יזלזל במצווה מן המצוות או שלא יתפלל מנחה או ערבית או שינהג בשחוק וקלות ראש, מוטב שלא ישתה כל כך וכל מעשיהו יהיו לשם שמים. ולכן אדם שיודע שעל ידי השתייה יכול להגיע לידי דברים רעים וכד', לא ישתכר אלא ישתה עד שיתבשם וילך לישון מתוך זה, ויקיים בזה את המצווה עד דלא ידע  (עיין באורך בחזו"ע עמ' קעג ואילך).

דיני שתוי ושיכור בתפילה ובברכת המזון

ולכן בפורים לא ישתה לפני תפילת מנחה, כי שתוי ברמה מסוימת לא יוכל להתפלל (ולכן עדיף להתפלל מנחה מוקדם ולא לדחות את התפילה עד סמוך לסעודה שאז שותה ואינו יכול להתפלל) ולאחר מנחה ישתה יין בשיעור שיפוג היין עד שעת הערב כדי שיוכל להתפלל ערבית  (שו"ע סימן צט).

לגבי ברכת המזון ושאר ברכות, ישתדל לכתחילה לא להגיע למצב שלא יכול לדבר לפני המלך. אך אם הגיע למצב זה יכול לברך (משנ"ב סימן צט ס"ק יא).

 מעלת יום הפורים

בספר סגולת ישראל מובא: "מקובל מגדולי עולם, כי סגולה גדולה בפורים להשכים בבוקר ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני ה' יתברך על כל דבר: בריאות, פרנסה, גאולה וכו', וכל אחד יכול לפעול אצל השם יתברך שימלא כל משאלות ליבו שכן כתב הזוהר הקדוש שיום הפורים גדול מיום כיפור".

 החתם סופר, בשם ה'שב יעקב' זצ"ל, אמר: "כל העוסק בתורה, בין קריאת המגילה של לילה לקריאה של יום – מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (עבודת יום הפורים). ויש לדעת שכל הלומד תורה בזמנים הללו אשר רוב הציבור פנוי בהם מן הלימוד, נוטל שכר כולם, וכן על ידי לימוד התורה מבטלים כוחו של עמלק, ועל ידי מחיית עמלק באה פקידה לעקרים שבישראל, וגדול יום פורים כיום שניתנה בו תורה. מרן פאר הדור רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב (חזו"ע עמ' קפא) שמספרים שהאדמו"ר ר' מנדל מקוצק אמר פעם לחסידיו, על חתנו בעל ה"אבני נזר" שהיה גאון עולם, שביום פורים אחד כולם היו עסוקים בסעודת פורים ושאר מצוות היום ובדיוק באותו שעה ישב אביו של ה"אבני נזר" ועסק בתורה, ונעשה רעש גדול בשמים כי הוא היחיד שעסק בתורה באותה שעה. לכן נתנו לו מן השמים נשמה גדולה את בנו בעל ה"אבני נזר" שהאיר את העולם כולו בתורתו הקדושה.