כל דיני מעוברות, ומעוברות בסיכון - האם צריכות לצום ביום הכיפורים - הרב אשר שקאני

כל דיני מעוברות, ומעוברות בסיכון - האם צריכות לצום ביום הכיפורים

הרב אשר שקאני

א. מעוברות ומיניקות מתענות ומשלימות ביום הכיפורים  אף בזמננו, מכיון שעל פי דעת הרופאים כל אשה בריאה שהריונה תקין וגם לא הפילה בפעמים קודמות, אין כל סיבה שהצום עלול לגרום נזק לה או לעוברה. והדין כן בכל חודשי הריונן  גם בחודש התשיעי, כי החשש שהתמעטות הנוזלים והדם עקב הצום ביום הכיפורים עלולים לסכן אותה, על פי הרופאים הוא חשש קטן מאוד.

וטוב שכל אשה הרה תפנה לרופא קודם יום הכיפורים, כדי לעשות בדיקות דם  ובדיקת אולטרא סאונד, כדי לוודות את מצבה הרפואי ואת מצב העובר, ואם יאמר לה רופא שצריכה לאכול ולשתות אסור לה להחמיר על עצמה.

ב. מעוברת שעל פי ציווי הרופא צריכה לאכול ולשתות ביום הכיפורים, יש לה לשאול את הרופא אם מספיק שתאכל ותשתה לשיעורים.

ג. מעוברת שהיא חולת סכרת, ומטופלת על ידי זריקות אינסולין, אסור לה לצום בשום פנים ואופן.

ד. מעוברת הסובלת ממחלת לב, או מלחץ דם גבוה, מחלת כליות, או ריאות, או ממחלת הנפילה, או מדכאון חמור, אסור לה לצום ותתייעץ עם רופא אם מספיק שתאכל ותשתה בשיעורים.

ה. אשה הרה הסובלת מרעלת הריון, מחשש לסכנה לא תצום ביום הכיפורים אלא תאכל ותשתה לשיעורים.

ו. מעוברת שהתחילה לצום ובמהלך הצום ביום הכיפורים החלה להרגיש חולשה כללית קרובה לעלפון, מצב זה עלול להופיע גם בגלל תזונה לקויה הרעלה (GESTOSSIS), והסימנים לכך יתר לחץ דם, חלבונים בשתן GESTOSSIS, ובאופן כזה תתחיל לשתות שתיה ממותקת, ותיסע מיד לבית החולים מחשש פיקוח נפש.

ז. אשה בהריון שהופיע אצלה חום גבוה בסוף ההריון, עקב דלקת ברחם (אלח SEPSIS), חייבת לנסוע מיד לבית החולים כיון שיש בזה חשש פיקוח נפש, וכמובן תתחיל לשתות מיד משקים ממותקים.

ח. מעוברת שהתחילה לצום, ובמהלך הצום החלה להרגיש שלא בטוב, כגון שהחלו לה כאבי בטן, כאבי ראש חזקים, סחרחורת חזקה, בחילות שיכולות לגרום להקאות, הקאות, כתמים של דם, תתחיל מיד לאכול ולשתות לשיעורים.

ט. מי שהפילה את עוברה פעמיים אחרי שצמה בתשעה באב או ביום הכיפורים, והרופאים אומרים שאפשר שההפלה נגרמה על ידי שצמה, וכעת היא בהריון ומזהירים אותה הרופאים שלא תצום, תאכל ותשתה ביום הכיפורים בשיעורים.

י. מעוברת שהרופא אוסר עליה לצום מחשש שמא תפיל את עוברה, אסור לה להחמיר על עצמה כלל, גם אם לא הפילה בפעמים קודמות. ותאכל ותשתה בשיעורים, אלא אם כן הרופא הורה לה לאכול ולשתות כדרכה.

יא. לדעת הרופאים אשה שהרתה באמצעות טיפולים רפואיים, ישנו חשש גבוה להפלה בשבועות הראשונים של ההריון, הילכך צריכה מעוברת כזו לשתות בשיעורים במשך השבועות הראשונים של הריונה, וכמובן גם לא ללכת לבית הכנסת במשך היום.

יב. לדעת הרופאים היריון תאומים נחשב להיריון בסיכון, כיון שישנו חשש גבוה ללידה מוקדמת או חלילה להפלה, הילכך המעוברת בתאומים תאכל ותשתה בשיעורים.

יג. מעוברת שנמצאת בשמירת הריון, מחשש סכנה לה או לעובר, תאכל ותשתה ביום הכיפורים בשיעורים.

יד. אשה הרה שבעקבות שצמה ביום הכיפורים שעבר הוצרכה להתאשפז בבית החולים, וכעת היא מעוברת שוב ושואלת אם צריכה לצום ביום הכיפורים, יש להורות לה לאכול ולשתות ביום הכיפורים בשיעורים, כל זמן שלא נתברר מפי הרופאים אחרת.

טו. אשה בהריון שהפסיקה להרגיש תנועות העובר בבטן, חייבת לנסוע מיד לבית החולים. וכמו כן תתחיל מיד לשתות שתיה ממותקת, בלא הקפדה על השיעורים.

טז. מעוברת שהחלה להרגיש ביום הכיפורים לחץ או כאבים חזקים, חייבת לנסוע מיד לבית החולים, מחשש שמא העובר התהפך ברחם, ופעמים שבמקרים כאלו חייבים לעשות זירוז לידה. וכמו כן אם מרגישה בחילות ובנוסף לזה מרגישה לחץ או צירים, תשתה מיד שתיה ממותקת בלא הקפדה על השיעורים, ותיסע מיד לבית החולים.

יז. ישנן נשים בהריון המרגישות בסוף הריונן לחץ פתאומי כבד כלפי מטה, וחשות כאילו העובר חפץ לצאת, הרגשה כזו עלולה להופיע אף בלא צירים, במצב זה יש לנסוע מיד לבית החולים. וכן תחל מיד לשתות שתיה ממותקת בלא הקפדה על שיעורים.

יח. מעוברת הנמצאת בסיכון היפרדות שליה, תשאל לרופא ומורה הוראה, האיך תנהג ביום הכיפורים.

יט. מעוברת שנתקפה פעמיים בעילפון מחמת ירידה בלחץ דם, והרופא אומר שיכולה לצום, ורק אם תרגיש שלא בטוב אז תשתה, תשתדל שלא להתאמץ ותשהה בחדר בחדר ממוזג, ואמנם אם לא תרגיש טוב תאכל ותשתה בשיעורים.

כ. מעוברת החוששת מהצום יש לייעץ לה שתשכב כל יום הכיפורים מתחלת הלילה בביתה ליד חלון מאוורר או בחדר ממוזג, ויכינו לה אוכל ושתיה בשיעורים של פחות פחות מכשיעור, וכן פתילה נגד סחרחורת והקאות.

כא. מעוברת  שאומרת שהיא רעבה או צמאה, ולא שאלה רופא קודם יום הכיפורים האיך תנהג, יש להורות לה שתאכל ותשתה לשיעורים שספק נפשות להקל.

כב. מעוברת הסובלת מחוסר ברזל ומטופלת על ידי כדורים לתוספת ברזל, והרופא המטפל בה אומר, שצריכה לקחת את כדורי הברזל ביום הכיפורים, אם אינה יכולה לקחת את הכדור בלא מים, תשתה לכתחלה מים פחות מכשיעור.

כג. אשה בהריון שצריכה לאכול ולשתות בהוראת הרופאים, לא תלך לבית הכנסת במשך יום הכיפורים, שיש לחוש שמחמת מאמץ ההליכה לבית הכנסת תצטרך להרבות בשתיה או באכילה.

כד. אשה בהריון שמטופלת בילדים, אם ישנו חשש שמחמת מאמץ טיפול בילדים בבית תזדקק לאכול או לשתות, ישתדלו שאחרים יטפלו בילדיה, ועל הבעל להשאר בבית ולעזור בטיפולם אם אין אחרים שיעשו כן, כדי שתוכל האשה להתענות.

כה. מעוברת שהריחה מאכל  ופניה משתנים, אף על פי שלא אמרה צריכה אני, מאכילין אותה בשיעורים עד שתתיישב דעתה. ואם לא נשתנו פניה ואמרה צריכה אני, לוחשין לה  באזנה שיום הכיפורים הוא, אם נתקררה דעתה בזכרון זה מוטב ואם לאו נותנין לה לאכול ואינה צריך אומד רופאים. ולאחר שנתיישבה דעתה אסור לה להמשיך לאכול.

כו. אשה שהרתה באמצעות טיפולים רפואיים, ועל פי הוראת הרופאים צריכה בכל יום לקבל זריקה  לצורך דילול הדם, מותר לה לקבל את הזריקה ביום הכיפורים  כהרגלה בכל ימות השנה. ומותר לחבר את המחט למזרק ביום הכיפורים ואין בו משום מתקן מנא.

וכן הדין במעוברת שנמצא אצלה נטיה ליתר קרישות הדם, ולדעת הרופאים היא מסתכנת בלא הזריקה, שמותר לה לקבל את הזריקה ביום הכיפורים.

כז. עצה טובה למעוברת שמותרת לאכול ולשתות ביום הכיפורים, שתשתה חלב או מיץ ענבים.

כח. מעוברות ומניקות האמורות לצום ביום הכיפורים, טוב שירבו בשתיה יומיים קודם הצום.

כט. אשה בהריון הסובלת מטחורים, וכדי לשכך את הכאבים זקוקה לשם כך לשבת במים חמים, מותרת לעשות כן גם ביום הכיפורים.