הלכות שינוי השם

נאמר בתורה: אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים. ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך וכו'. ויאמר אלקים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה. וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו (יז.ד-טז)

מספרת לו התורה, שהקב"ה שינה לאברם ושרי את שמם לאברהם ושרה, בכדי שיועיל לאברהם להיות "אב המון גוים", ובכדי שיועיל לשרה לתת לה בן והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו.

ונבאר בהרחבה הלכות שינוי השם, כיצד משנים, מתי משנים ומתי לא משנים את השם:

שינוי השם

- מתי וכיצד עושה שינוי השם

טוב לשנות שם החולה בנוכחות עשרה אנשים ובתפילת 'מצלאין', והוא על פי מה שאמרו חז"ל (ר"ה טז:) כי אחד מן הדברים שמקרעין גזר דינו של האדם הוא שינוי השם. וע"י כך ממשיכים לחולה נפש חדשה.

ונוהגים ג"כ לתת צדקה לעניים בעד החולה לרפואתו, כי גדולה צדקה שמהפכת מידת הדין למידת הרחמים. ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים רוע הגזירה. (חזו"ע אבלות ח"א עמ' כז סעי' טו הערה יז)

- זהירות בשינוי השם

אף כאשר ישנה החלטה ע"פ דעת תורה והכרח לשנות את שם האדם, אם מחמת חולי וכדו', אין לעקור השם הראשון, אלא רק יוסיף שם חדש. כיון שכל אדם שואב חיותו על ידי אותיות שמו, ואם עוקרין שמו לגמרי ח"ו פסקיה לחיותיה. (יבי"א ח"ה יו"ד סי' כא, וחזו"ע אבלות ח"א עמ' כז סעי' טו הערה יח, ובשו"ת דבר משה תאומים סי' נח בשם האר"י ז"ל)

ויקראו בתחלה בשם הנוסף, ואחר כך בשמו הקודם. (ר''ה טז: עבודת הקודש קונ' סנסן ליאיר. ילקו''י אבלות סימן א' סעיף כא עמוד נו)

- אחד הדברים שמקרעים גזר דינו של אדם, הוא שינוי השם [ראש השנה טז:]. אלא שרבנו האר״י הזהיר שאין בימינו מי שיכול להחליף שם ולבטל השם הקודם. ולכן לחולה יש להוסיף שם על שמו, וגם זה יעשו אחר שיתייעצו עם תלמיד חכם גדול ומפורסם בדורו, ויעשו את שינוי השם על ידי תלמיד חכם צדיק וחסיד. (החיד"א בספרו סנסן ליאיר סי' יא, ז)

- שינוי שם לאשה

כתב מרן החיד"א: שאם עושים שינוי השם לאשה, לא יקראוה בשם רחל, בת שבע, לאה, או תמר. אלא יקראוה שרה, חנה, או יוכבד. (חיד"א בדבש לפי מערכת ש' אות יד, בשם גורי האר"י ז"ל, חזו"ע אבלות ח"א עמ' כז טור א')

- השארת שינוי שם לחולה

חולה שהוסיפו לו שם על שמו והבריא, והחזיק בבריאותו שלושים יום – יש לקרוא לו מעתה בשני השמות.

אולם אם לא קם מחוליו ונפטר, ישתמשו רק בשמו הראשון, בין לענין הכתיבה על המצבה, ובין לענין ההשכבה ולימוד המשניות לעילוי נשמתו. (קיצור שו"ע חזו"ע פ"א הל' מח בשם הוראת מרן זצ"ל, ובגשר החיים פרק א' אות י'. וילקו''י אבלות סימן א' סעיף כב עמ' נו)

-. שינוי השם בחתן ששמו כשם חמיו וכלה ששמה כשם חמותה

בחור שהציעו לו שידוך אשר שם החתן הוא כשם אבי הכלה, או ששם הכלה הוא כשם אמו – אין לו לדחות את ההצעה אם היא מתאימה לו מכל הבחינות. ונכון שהחתן יוסיף שם במסמכים הרשמיים, וכן בעלייתו לתורה [בעשיית מי שבירך], עד שיתפרסם הדבר, לפחות ל' יום קודם לחופה, וכן תעשה הכלה ששמה כשם חמותה, שתוסיף שם אחר על שמה.

ומי שכבר עשה מעשה ונשתדך ולא ידע מענין צוואת ר' יהודה החסיד, או אפילו ידע שבמקומו מקפידים והוא אינו מקפיד, אין כח ביד בית דין למחות בו בחוזקה או לגעור בו, ואין לנו אלא לדבר עמו בלשון רכה ואמירה נעימה שיסכים להוסיף שם על שמו. (יחוה דעת ח"ג סי' עז, ויבי"א ח"ב אבה"ע סי' ז', וילקו"י שובע שמחות ח"א פ"א עמ' כה, ואין לחשוש לצוואת ר' יהודה החסיד כדעת מרן בהליכות עולם ח"ז עמ' רכז, אלא יש לחשוש לעין הרע כדאיתא בחיד"א בשות יוסף אומץ סי' לז)

-. ואולם, משודך שרוצה לנתק קשר השידוכין מפני שנודע לו מצוואת רבי יהודה החסיד שלא ישא אשה כשם אמו, ושלא יהיה שם החתן כשם חמיו, וטוען שהוא כמקח טעות, ורוצה לפטור עצמו מן הקנס – העיקר לדינא לפוטרו מהקנס, דמאן דקפיד קפדינן בהדיה. (יביע אומר חלק ח' חושן משפט סימן ו' סק"ד)

- כיבוד הורים לגבי קפידא על צוואת ר' יהודה החסיד

בת ישראל שגזר עליה אביה בגזרת כיבוד אב לבל תינשא לפלוני שהיא חפצה בו, אחר שהוא מקפיד בדבר שיש בו משום צוואת רבי יהודה החסיד, והבת אינה רוצה להקפיד בזה, וכן בן שאביו ציוה אותו שלא ישא אשה פלונית מפני צוואת רבי יהודה החסיד, וכגון ששם הכלה כשם אמו של החתן, אינם צריכים לשמוע לקול האב. אלא ינהגו כנ"ל שחתן ששמו כשם חמיו, או כלה ששמה כשם חמותה, יוסיפו שם. ונכון שיוסיפו את השם שלושים יום קודם החתונה בעת העלייה לתורה, וישתמשו גם בשם החדש. (שם)

והנכון שישלח שליחים לאביו חכמים ונבונים שידברו על לבו להסיר את התנגדותו בשביל הסיבה הנזכרת, שאין זה נכון לפי ההלכה למנוע השידוך מהסיבה הנזכרת. (ילקו"י שם)

- כששמות המחותנים שוים

כששמות המחותנים שוים (והיינו אבי החתן ואבי הכלה), אף על פי שבצוואת רבי יהודה החסיד מזהיר על זה, מהגמרא מוכח שלא חששו לכך, ולכן כל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה. וכן מותר לשני אחים לישא שתי אחיות, ואין מקפידים בזה על צוואת רבי יהודה החסיד. וכן מותר לישא אשה שניה ששמה כשם אשתו הראשונה, אך יעשו שינוי השם. (יבי"א ח"ב אבה"ע סי' ז' אות ו', וילקוט יוסף שובע שמחות ח"א עמ' כ', ומוכח דלא קפדינן מהגמ' סוטה י: - אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי משמיה דרב שמואל בר אמי)

- שינוי שם משפחתו ואביו מתנגד

יש מי שאומר שהרוצה לשנות את שם המשפחה, ואביו מתנגד לזה, יש לו לשמוע לאביו, אם לא ניחא ליה שינוי שם המשפחה. ולכן הרוצה לשנות שם המשפחה מאיזה סיבה, ובפרט אם הוא שם שאינו רגיל בפי הבריות, יש לו לפייס דעת הוריו עד כמה שיוכל, וישנה את השם באופן שיהיה קרוב לשם הקודם, כדי שלא לפגוע בהם. [ובעיקר שינוי שם משפחה אין בזה קפידא כל כך כמו בשינוי שם פרטי]. (ילקו''י כיבוד או''א פ''ח סעיף יז)

- איזה שם קוראים בהשכבה

יש להזכיר בתפלת ההשכבה את שם הנפטר כפי שהוא נקרא בפי רוב העולם. ולכן אפילו אם היה לו שם עברי ונשתקע השם העברי, ואין קוראים לו אלא בשם לועזי כמו מקס, וכדומה, יש להזכיר בתפלת ההשכבה את שמו הלועזי. (ילקו''י אבלות סי' לב עמ' תקלז)

- אם לא נשתקע שמו הקודם

מי ששמו אליהו, ובחמש שנותיו האחרונות שינה את שמו לאלי-רן. לא נחשב שם אליהו כנשתקע לגמרי, ומסתמא היו כאלה שהכירוהו, ואולי גם קראוהו לפעמים בשם אליהו, לכן נכון לכתוב על הספרים שיוקדשו על שמו, שם אליהו וכן בהשכבה ורק על המצבה יכתבו ''אליהו דמתקרי אלי-רן''. (הוראת מרן זצ"ל בכת"י [כ"ה חשון תשל"ד] הובא בקיצור שו"ע חזו"ע פרק ל"ו הל' כ"ו, וילקו''י אבלות סי' לב ס''ו עמוד תקלז)

- תפילה על החולה ושינוי שמו בשבת

כל חולה שיש בו סכנת היום, זועקים ומתחננים עליו אף בשבת. ומותר אף לשנות את שם החולה בשבת, בתפילת 'מצלאין'. ואף אם החולה נמצא רחוק מן העיר חוץ מתחום שבת – יכולים לומר בבית הכנסת 'מי שבירך' לרפואתו, ואין חוששים שמא מת, כיון שיש לו חזקת חיים. וה"ה באישה המקשה לילד. (חזו"ע אבלות ח"א עמ' ז' ד"ה כתב, ובעמוד כט טור א')

- מי שקרא שם בנו הנולד לו בעת ברית המילה, על שם אביו, ואביו הזקן הקפיד מאד, ואמר שבגלל הדבר הזה הוא מעביר את בנו מנחלתו, ולבל יוסיף לראות פניו עוד, יען שזלזל בכבודו, והבן התנצל שעשה כן בשגגה, ולא אבה אביו הזקן לשמוע, מותר לשנות את שם הבן [כגון בשעת הפדיון] לצורך השלום. אך אין לעקור שם הראשון לגמרי, אלא יהיה טפל לשם החדש שינתן לו עתה. [ילקו''י כיבוד או''א פרק ח' ס''ז מהדו' תשס''א כרך ב' עמ' עח]