האם מותר ליתן למי שאינו שומר תורה ומצוות כלי שאינו טבול?

האם מותר ליתן למי שאינו שומר תורה ומצוות כלי (הצריך טבילה) שאינו טבול שיש חשש שחבירו לא יטבלנו. ונפקא מינא ליתן משלוח מנות בתוך כלי לא טבול?

הרב אושרי אזולאי

ראשית נאמר שכל זה מדובר בכלי זכוכית או מתכת, כי כלי חרס אין חיוב מן הדין לטובלו (עי' ביביע אומר ח"ד חיו"ד סי' ח) וכתבו כמה פוסקים שיש מקום להקל בזה משום דשמא יש למקבל כלי כזה וימכור לאחרים כלי זה ולא ישתמש לסעודה ומכיון שאינו חפצא ממש של איסור כיין לנזיר, יש להקל. וכמו שמותר למכור שתייה לחילוני אף שלא יברך, ולמכור יין לחילוני אף שאינו מבושל ויש בזה חשש יין נסך וכו' וכו' (מנחת שלמה ח"א סי' לה אות ב. ע"ש). ולענ"ד אם יודיעו שלא טבול ושצריך לטובלו יציל עוד מעט בזה כי אם לא יטבול האיסור נעשה על ידו והוא הפסיד את עצמו. וכהאי גוונא מצינו בפוסקים (עי' חזו"ע ארבע תעניות עמ' לז). וראה בספר טהרת כלים (פרזיס, עמ' קכ והלאה) מש"כ בזה. והעצה שנותן המתנה הוא יטבול לפני שיתן המתנה גם כן אינה טובה כל כך שהרי אצל הנותן הוא לא הגיע לידי חיוב טבילה שנחשב שנקנה שלא צורך סעודה אלא כמעין סחורה שלא צריך טבילה, וממילא לא תועיל טבילה (מנחת שלמה ח"ב ס"ו אות כב). ומשמעות דברי מרן זצוק"ל ביביע אומר ח"ז (חיו"ד סי' ט) שבאופן זה שהסוחר הטביל כלים על מנת למוכרם לא תועיל טבילתו וחייב יהיה הקונה לטובלם בברכה. ע"ש. ועי' במעיין אומר ח"ד (עמ' תכא) מש"כ בזה. ועוד שראיתי למי שהעיר שפעמים שמקבל המתנה אינו חפץ במתנה זו ומחזירה לחנות תמורת זיכוי וכדו', וזה הקונה החדש לא יודע שכלי זה הוטבל וקונה כלי זה כחדש גמור ויבוא להטביל עם ברכה, והרי זה ברכה לבטלה שהרי הכלי כבר טבול. ואמנם יש עצה שיטביל את הכלים וישתמש בהם קצת ואחר כך יתן אותם במתנה (עי' בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סי' תנב וסי' תסז). וראיתי עוד עצה שיקנה הכלי לחבירו על ידי אחר שזכין לאדם שלא בפניו [ומה שהשולח מניח את המשלוח מנות בכלי לא טבול, זה לא נחשב השתמשות בכלי שאינו טבול משום שהוא רק דרך העברה (משנת אי"ש בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, עמ' כ)].  הלכך למעשה אין איסור ליתן לחבירו שהוא לא דתי כלי (הצריך טבילה) שאינו טבול אף שיש חשש שחבירו לא יטבלנו. ובפרט אם מודיע לו שכלי זה טעון טבילה. ואם רוצה להטבילו ולתת לו, לא יועיל טבילתו, והתקנה לכך שיטביל אותו לפני שנותן לו, ישתמש בו מעט, ואז יתן לו. או שיקנה הכלי לחבירו על ידי אחר. וממילא יוצא שאם נותן כלי לאדם ירא שמים שיודע בו שיטבלנו, לא יטבול לפני שנותן לו, אלא יניח לו שיטבלנו, ורק יודיע לו שכלי זה אינו טבול, שלא יכשל.