האם מותר לגבר להחזיק את התיק של אשתו? הרב אושרי אזולאי

שאלה: אישה המעוניינת שבעלה יעזור לה בהרמת התיק שלה כי זקוקה להיכנס למקום מסויים או כי סוחבת כמה דברים, האם בהרמת התיק ששייך לנשים יש  איסור "לא ילבש"?

הרב אושרי אזולאי

תשובה: בשו"ת תורה לשמה (סי' ריד) נשאל בטבעת המיוחדת לנשים שאין דרך אנשים ללבוש טבעת כזו ונתנה האשה טבעתה זו לבעלה כדי להוליכה אצל האומן לתקן הקלקול שלה, אי שרי לבעלה ללבוש אותה טבעת באצבעו לפי שעה, עד שיוליכנה לבית האומן כדי שלא תיפול וגם כדי שיזכור ויוליכנה תיכף ומיד כשיצא לשוק או"ד אסור משום "לא ילבש גבר". והביא דברי הגמ' (שבת סב.) מהא דאמר רבא, פעמים שהאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסה ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסה ופעמים שהאישה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל האומן, לתקן ומניחה בידו עד שמגיע לבית האומן. וכ"פ הרמב"ם ז"ל (פיט" מהל' שבת ה"ג) טבעת שיש עליה חותם מתכשיטי האיש ואינה מתכשיטי האשה. ושאין עליה חותם, מתכשיטי האישה ואינה מתכשיטי האיש. לפיכך אישה שיצאה בטבעת שיש עליה חותם ואיש שיצא בטבעת שאין עליה חותם, חייבים. ומפני מה הם חייבים והרי הוציאו אותן שלא כדרך המוציאין שאין דרך האיש להוציא באצבעו אלא טבעת הראויה לו וכן האישה אין דרכה להוציא באצבעה אלא טבעת הראויה לה מפני שפעמים נותן האיש טבעתו לאשתו להצניעה בבית ומנחת אותה באצבעה בעת הילוכה. וכן האישה נותנת טבעתה לבעלה לתקנה אצל האומן ומניח אותה באצבעו בעת הולכה עד חנות האומן ונמצאו שהוציאו אותן כדרך שדרכן להוציאן ולפיכך חייבין. ועי' בש"ע (אור"ח סי' שא ס"ט וסי' שג ס"י). משמע כיון דלובש הטבעת באצבעו דרך עראי כדי להוליכה לבית האומן, ליכא בזה איסורא ד"לא ילבש גבר" כיון שאינו מתכוין לקישוט. דאי הוה ביה איסורא בכהאי גוונא לא הוה חשבינן לה שהוציאן כדרך שדרכן להוציא. ועי' להרב בית חדש ז"ל ביו"ד (סי' קפב) שכתב דאין איסור אלא דווקא כשלובש בגד העשוי לנוי, אבל בגדים שאין עשויין לנוי ולקישוט, אין בלבישתם איסור. עוד כתב דאפילו מה שנעשה לקישוט, אינו אסור אא"כ עושה לשם קישוט אבל להינצל מגשמים מותר. ולכן מתיר ללבוש 'זופיצ"ע' של איש מפני הגשמים וכו'. והנה אף על גב דיש לפקפק לאסור במלבוש גמור, אף על פי שלובשו להגן מן הגשמים מ"מ בדבר שהוא תכשיט ואינו מלבוש מוכח מדין מראה ושיער ערוה דאין לאסור אלא אם מתכוין לקישוט, אבל אם אין כוונתו כלל לקישוט, שרי, דומיא דמראה ושער בערוה וכדמוכח בפוסקים ז"ל. וא"כ הכא בנדון השאלה שאין מתכוין האיש בלבישת הטבעת של האישה לקישוט כלל, אלא רק לובשה באצבעו לפי שעה עד שיוליכנה לבית האומן כדי שלא תיפול וכדי שיוליכנה תיכף ולא ישכחנה אצלו, ה"ז מותר וכו', ע"ש. וכל זה שייך ממש בנדון שלנו, ודון מינה ואוקי באתרין. ויש לזה עוד ראיות אבל די בדברי התורה לשמה שכתב בטוב טעם ודעת ומינה לא תזוע. וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"א סי' פד). שו"ר שכ"ד מרן הראשון לציון פוסק הדור רבינו יצחק יוסף שליט"א והתיר מטעם שאינו לבוש. וכן אינו רוצה להידמות בכך לאישה. וכ"ד הגאון רבי יוסף ליברמן בעמח"ס משנת יוסף מטעם שאינו בגד או תכשיט כלל, וגם לובשו או מחזיקו לפי שעה וניכר לכל שבשבילה עושה כן (הו"ד בקובץ מה טובו אהליך יעקב, גליון ג' אלול תשע"ט עמ' ריט). לכן להלכה בנדון השאלה, יכול להרים את התיק ואין בזה איסור של "לא ילבש".