אדם שאכל בורקס וגם זיתים וברך על המחיה וטעה בברכה האם צריך לחזור ולברך? הרב אהרן שטרית

שאלה: אדם שאכל בורקס וגם זיתים וברך על המחיה ושכח להזכיר על העץ האם צריך לחזור ולברך או לא .

תשובה : מעיקר הדין אינו חוזר, ואם יכול יאכל עוד זיתים או פרות משבעת המינים וצריך לברך עליהם ברכה ראשונה ובברכה אחרונה יכון גם על הזיתים שאכל בתחילה ותבוא עליו ברכה .

מקורות ונימוקים:

אכל פת הבאה בכיסנין וגם זיתים או שאר פרות העץ או האדמה שלא משבעת המינים וברך על המחיה ושכח להזכיר על העץ באכל זיתים או באכל פרות האדמה  ולא ברך נפשות קודם לכך.

הנה יש להסתפק אם נפטר בברכת על המחיה מאחר שאומר על תנובת השדה ,ועוד יש לדון האם צריך לכוון מפורש שרוצה לפטור את הדברים האחרים המוזכרים בעל המחיה .

אכן בכה"ח סימן רח אות עג הביא דברי הסמ"ק והאגודה שהאומר תנובת השדה בברכתו יש לחוש שפוטר פרות עץ ואדמה וכן חשש לזה החכ"א כלל נ' אות ט' וכתב הכה"ח שלכתחילה יברך נפשות כדי לחוש לדבריהם אולם אם כבר ברך על המחיה יברך שוב נפשות שכן דעת מרן השו"ע ורוב הפוסקים וכן כ' באות עו שבאכל מחמשת המינים וכן אכל תמרים ויין פוטר על המחיה יין ותמרים שהם סועדים את הלב וזייני ואע"פ שלא הזכיר גפן ופרות . אולם לגבי תאנים כ' שאין על המחיה פוטר וא"כ מוכח שסובר שאין פוטר שאר מינים ,אולם יש להוכיח מדבריו שאף בלי שמכוון מפורש לפטור בעל המחיה יוצא ידי חובה שכן כתב לגבי יין ותמרים .

אולם בספר הלכה ברורה סימן רח אות מו כ' שאין פוטר אלא בכוונה מפורשת ועיין שם הערה נ' שהביא ס' הבתים בשם הראב"ד שמי שאוכל שני מינים וברך מעין שלוש על אחד מהם ולא נתכוון אלא על אותו דבר לבד צריך לברך מעין שלוש גם על השני , ועיין שם עוד דהביא ראיה נפלאה בשם הרה"ג דגן משו"ע רצט סע' ח' שהמבדיל על כוס וחשב שיביאו לו יין נוסף ולא הביאו לו וברך ברה"מ יש מי שאומר שצריך לברך על כוס של הבדלה וא"כ מוכח שלא נפטר בברה"מ ,וכ' שגם לדברי רבנו פרץ שסובר שברכת על העץ פוטרת פרות האדמה וכן על המחיה פוטרת פרות האדמה שהרי אומר תנובת השדה יש לדחות שכיון שברכת פרות האדמה היא נפשות והיא פחותה מעל המחיה ואינה חיוב גמור לכן כ' שפוטר אולם בפרות שבעת המינים שחז"ל תיקנו להם נוסח בפני עצמם אין זה פוטר , אולם לעניות דעתי אין זה מוכרח בדברי רבינו פרץ טעם זה ובמיוחד לדעת האגודה וכמדויק מדברי הסמק וכן הבינו הרבה אחרונים בדברי רבנו פרץ שאף שבעת המנים נפטרים בעל המחיה , אומנם ההלכה ברורה לא חילק אלא כלל כל סוגי הפרות בין תמרים ויין ובין שאר פרות ודלא ככה"ח שמוכח שיצא ולא כ' דבכוונה תליא . ועיין עוד בס' חסד לאלפים סימן רח אות יט שהמברך מעין שלוש על פרות יצא .

אמנם בדבר זה דבכוונה תליא מלתא מצאנו מח' גדולה בין האחרונים ביו"ד ס' יח סע' ה' שמי שסח לאחר השחיטה ספק אם צריך לחזור ולברך על שחיטה שניה וכ' פר"ח סק"ח שכשמברך על השחיטה יכוון שלא לפטור בברכתו אלא את שחיטת הבהמה הראשונה ובתבו"ש סק"יז השיג עליו דהוי ברכה לבטלה ועיין בשו"ע או"ח ס' יד שיש מח' בפשט טליתו אי צריך לחזור ולברך ובשע"ת שם כ' שיכוון בשעת ברכה ראשונה שתפטור הברכה רק עד שיפשוט טליתו ובביאו"ה העתיקו אולם בשעה"צ רט וסק"יח משמע לאסור כדעת התבו"ש והמנח"ש סימן יח צידד כדעת התבו"ש ועיין בשו"ת  שבט הקהתי ח"ג ע"ט הביא דעות בזה והכריע שאין לברך ברכה נוספת אף אם כיוון שלא לפטור משום סב"ל והחזו"א סימן כז  כ' שבברכה אחרונה אין צריך כוונה מיוחדת וכן יהיה גם תלוי במחלוקת האחרונים האם כשחייב ברכה אחרונה על שני דברים יכול לכוון שרוצה לפטור רק דבר אחד או לא ויש מביאים ראיה מברכה ראשונה שכ' השו"ע ר"ו ב' היו לפניו פרי האדמה ופרי העץ וברך האדמה ונתכון לפטור את פרי העץ יצא וכ' מ"ב בשם ט"ז ואליה רבה שדווקא בנתכון אולם בלי כוונה מפורשת לא יצא אולם יש מחלקים בין ברכה ראשונה לברכה אחרונה וכן חילק הפמ"ג בפתיחה לברכות ד"ה מריש אולם בשות רב פעלים ח"ב סימן לב הביא בשם כמה אחרונים שצריך כונה מפורשת  ועין ס' הר צבי על ברכות עמ' צח .

 ויש לומר שבנידון דידן גם לדעת המצריכים כוונה מפורשת כשבירך ושכח להזכיר על העץ ורק הזכיר  על המחיה הרי רצה לעשות ברכה אחרונה על הכל ורק שכח להזכיר על הפרות ונחשב שרוצה לצאת בזה וכמו כיוון לצאת ואולי לכן לא חילק הכה"ח במקרה זה שאכל על המחיה וגם שתה יין או אכל תמרים שזה נחשב כוונה

אכן לדברי מרן ביב"א ח"ה יז  ח נראה דאם קדם וברך על המחיה פטר בדיעבד שאר פרות ולא מברך נפשות והמעיין בדבריו אין חילוק בין שאר פרות לפרות שבעת המינים שחושש שנפטר כיון שאמר על תנובת השדה וכן לא הצריך כוונה מפורשת וכן הבין בדבריו בעל הברכת ה' ח"ג עמ' קפז אע"פ שחלק עליו שם

והעולה מן הדברים שלא יצאנו מידי ספק שהאוכל מני מזונות וכן פרות ואפי' משבעת המינים וברך על המחיה ושכח להזכיר על הפרות וכן לא ברך נפשות באכל פרות האדמה לדעת כמה מן הראשונים וכן לדעת כמה אחרונים יצא ולדעת מרן השו"ע חיוב ברכת מעין שלוש היא דרבנן כדכ' במ"ב סימן רט סק"י ואפי' לחולקים רק באכל כדי שביעה יש לחוש לדאורייתא וא"כ הוי כספקא דרבנן ואמנם המברך אין מזניחין אותו שכן נראה דעת השו"ע וידוע דעת הרב חיד"א שגם בסב"ל יכול לעשות כדעת השו"ע אולם היותר טוב שיאכל עוד חיוב של על הפרות ויברך ועיקרא דדינא שלא חוזר ע"כ בסייעתא דשמיא.