גוי שחימם מים ושפך על 'מנה חמה', האם יש לאסור משום בישולי גויים? הרב אושרי אזולאי

שאלה: גוי שחימם מים ושפך על 'מנה חמה', האם יש לאסור את ה'מנה חמה' משום בישולי גויים?

כתב: הרב אושרי אזולאי שליט"א

תשובה: כדי לעבור על איסור בישולי גויים צריך שיהיו שני התנאים א. עולה על שלחן מלכים ב. אינו נאכל כמו שהוא חי אלא רק לאחר בישול (כמבואר כל זה בגמ' ע"ז לח. ובש"ע סי' קיג) ולכן במים אין איסור בישולי גויים מכיון שאפשר לשתותם כמו שהם. אמנם כאן הנדון על ה'מנה חמה' שידוע שיש בה כמה רכיבים שאינם מבושלים וגם אם הרכיבים שם מבושלים הם אינם נאכלים אלא ע"י הדחק, ורק לאחר שפיכת המים הופכת ה'מנה חמה' לראויה למאכל. ונראה שיש להתיר בזה מכמה סיבות. חדא דיש ראשונים שכותבים שכל דבר הראוי לאכול ע"י הדחק אין בו משום בישולי גויים (עי' ב"י סי' קיג סי"ג שהביא בזה מחלוקת ראשונים ופסק בסתם שכל דבר שנאכל ע"י הדחק יש בו משום בישולי גויים וביש אומרים הביא דעת הראשונים שאין בזה בישולי גויים), ועוד, שיש ראשונים שכתבו שהאיסור בבישולי גויים הוא ע"י האש ולא ע"י עירוי (ראה טור סי' קיג וש"ע שם סי"ג). ועוד, שעירוי אינו נקרא בישול ע"י האש (עי' ש"ע יו"ד סי' סח ס"י). ועוד שיש ראשונים שסוברים שעירוי אינו מבשל כלל (ראה תוס' שבת מב: ועוד ראשונים) עוד יש להוסיף שיש ראשונים שסוברים שגוי העובד בבית ישראל אין בו איסור של בישולי גויים (תוס' ע"ז לח. ד"ה אלא, ועי' בשו"ת יחוה דעת ח"ה ס"ק נד שצירף שיטה זו להלכה). וכן יש ראשונים שכותבים שגוי שעובד שכיר אצלנו אין בבישולו משום בישולי גויים (הובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' סח) והיינו טעמא שאין גזרת חתנות וקירוב דעת אלא במי שעושה מרצונו לאהבת ישראל, אבל אלו עושים בין אם ירצו בין אם לא ירצו לפיכך אין לקרוב הדעת שייכות בהם ולא שייך גזרת חתנות. וכ"כ עוד כמה ראשונים. הלכך מכל האמור יש להקל בזה ולהתיר את ה'מנה חמה' באכילה. וכ"כ בשו"ת דברי בניהו (יו"ד ח"ו סי' כח. אלא ששם הוסיף שאם אפשר עדיף שגוי יערה כן מכלי שני ובזה אין חשש כלל. ואמנם אינו נדון לשאלה שלנו שבשאלה אצלנו מדובר שגוי עשה כן כבר, ואין הכי נמי אם יבוא לעשות כן הגוי לכתחילה עדיף לומר לו שיערה מכלי שני או שהיהודי יערה בעצמו). הלכך להלכה, גוי שחימם מים ושפך לתוך 'מנה חמה' אין לאסור לא את המים ולא את ה'מנה חמה' משום בישולי גויים.