באמירת 'שלום עליכם' בליל שבת האם אומרים 'בצאתכם לשלום' וכו' או משמיטים חלק זה?

שאלה: באמירת 'שלום עליכם' בליל שבת האם אומרים 'בצאתכם לשלום' וכו' או משמיטים חלק זה?

תשובה: בספר תוספת שבת (סי' רסב ס"ק א) כתב שהיה גדול אחד שמחק את הנוסח של 'בצאתכם לשלום' וכתב שנראה שהדין עמו. וכן החתם סופר (על התורה, פ' ויקרא, עמ' קכג ד"ה שמאי) כתב, שאין לומר למלאכים ולכל דבר קודש 'צאתכם לשלום', כי אין להוציאם. וכן נהג הדברי חיים מצאנז. גם היעב"ץ בסידורו (הנהגת ליל שבת) תמה מדוע משלח המלאכים ופוטרם מביתו הלא טוב לו שיתעכבו בביתו והלואי ויישארו לעולם, כי אז נשמר בכל דרכינו [ואגב נציין שתלמידו של החתם סופר הגאון חזקיה פייבל פלויט זצ"ל בספר ליקוטי חבר בן חיים (ח"ג בהקדמה ד"ה בכל יום ויום) כתב שהחתם סופר לא נהג לומר כלל הפיוט 'שלום עליכם' וכמו שאנו לא אומרים 'התכבדו מכובדים' כי אין אנו מוחזקים ליראים במדרגה זו שמלאכים ילוו אותנו (וכמו שכתב בש"ע סי' ב ס"א), ואם כן גם הפיוט הזה אין לו שייכות, ע"ש. וכבר תמה על דבריו בשו"ת דברי ישראל (וועלץ, ח"א סי' ט) שהוא נגד מה שאמרו חז"ל (שבת קיט ע"ב) ששני מלאכי השרת מלוים לו לאדם וכו', והחת"ס הקפיד לקיים דברי חז"ל וכו', והביא בשם המהר"מ שיק שהיה גם תלמידו של החת"ס שהעיד שאמר הפיוט בינו לבין עצמו ורק מחמת הענווה היתירה שהיתה בו לא היה אומר בקול ובפומבי, והוסיף דשמא 'בצאתכם לשלום' אמר בשקט וכמו היעב"ץ. ויש בזה עוד אריכות בדעת החת"ס. ועי' בזה בספר אוצר פלאות התורה (בראשית עמ' ערה והלאה), ואכמ"ל]. וכ"כ הגר"ח פלאג'י (כה"ח, סי' לו סי"ד). אבל החיד"א (מחזיק ברכה, סי' רסב ס"ק ב) כתב שנהגו לומר 'בצאתכם לשלום' ודלא כמו שכתב היעב"ץ בסידורו (שם) שאין ראוי לומר 'צאתכם לשלום' אף לבשר ודם וכל שכן למלאכים, ע"ש. גם בספר פתח הדביר (ח"ג, סי' רסב ס"ק ב) כתב לומר 'בצאתכם לשלום' והסביר שהכוונה היא שהמלאכים יברכונו בשעת צאתם, ע"ש (וכ"מ מדברי מחצית השקל סי' רסב ס"ק א). וכ"כ להסביר בכה"ח (סי' רסב ס"ק טז). גם בספר מאורי אור כתב דנכון לאומרו. והסביר שם מדוע יש לאומרו. ועי' בספר אסיפת גרשון (עמ' 284) שכתב להביא דעות לכאן ולכאן בפוסקים האם לאומרו [ויש לציין שיש אומרים שהגר"א (ארחות חיים להגר"ח מוואלז'ין אות צג) היה משמיט 'ברכוני לשלום' וכו', דאין לבקש מהמלאכים בקשות שאין להם כח במאומה והכל אצלם בהכרח. ובסידור הגר"א דחה שכנראה השמועה לא נכונה דאין זה בקשה מהמלאכים אלא שאנו אומרים שהם מצווים ממלך מלכי המלכים לברך אותנו וכן יעשו כמבואר במסכת שבת (קיט:). וראיתי שבבריסק לא נהגו לאמרו. וע"ע בספר שערי רחמים (עמ' ט אות כו)]. ובספר סגולות ישראל (אות שפב) כתב, שסגולה לבטל מחלוקת ומריבה בבית שיש קבלה מאדם גדול שידלגו ב'שלום עליכם' שאומרים בליל שבת, 'בצאתכם לשלום' וכו', והוא בדוק ומנוסה, ע"ש. וע"ע בילקו"י (ח"ד עמ' רסא) ובשו"ת מבשרת ציון (להגרב"צ מוצפי, ח"א סי' לג). ולכן להלכה, אפשר לומר בליל שבת באמירת 'שלום עליכם' וכו', 'בצאתכם לשלום' וכו'. ומי שלא אומר 'בצאתכם לשלום', יש לו על מה שיסמוך. ואם יש לו מחלוקת ומריבה בבית ידלג 'בצאתכם לשלום' והוא סגולה בדוקה לבטל מחלוקת ומריבה בבית.

כתב וערך:

הרב אושרי אזולאי שליט"א

רב קהילה וראש כולל בגבעת זאב