האם מותר לקבל ריבית שנפסקה על פי בית משפט? הרב משה יוסף

האם מותר לקבל ריבית שנפסקה על פי בית משפט

הרב משה יוסף - מחבר הספרים ראש יוסף – ריבית. ושו"ת.

שאלה

תביעת נזיקין או תשלום שכר שנידון בבית משפט ולבסוף נפסק על תשלום בתוספת ריבית בשביל עיכוב הכסף עד לזמן הביצוע, האם מותר לזכאי לקבל גם את הריבית כפי שנפסקה בבית המשפט.

תשובה

ריבית שנפסקה בבית משפט עבור תביעת ביטוח או פיצויים מותר לזכאי לקבל את הכסף עם הריבית כפי שנפסק לו בבית המשפט. אבל ריבית שנפסקה עבור תביעת חוב או תשלום שכר אסור למקבל לקחת את חלק הריבית. ואם חושש מהפסד בשביל עיכוב ביצוע התשלום יכול לבקש להצמיד את הקרן למדד המחירים לצרכן.

נימוק התשובה

דינא דמלכותא בבית משפט

כתב הרמ"א בהלכות ריבית סימן קס"ה אם גזר המלך שכל מי שיפרע יפרע ממטבע חדשה, הולכים אחר גזירת המלך. דדינא דמלכותא דינא. ואין בזה לא משום ריבית ולא משום איסור גזל. ועיקר דבריו נאמרו בהשלכות שיש מחמת שינוי המטבע, כלומר שהחלטת המלך הייתה על שינוי המטבע הנתון לסמכותו ומחמת כך היתה השפעה על תשלום הלואה. ובזה לא יחול איסור ריבית כיון שמשתמש במציאות החדשה שנוצרה מחמת קביעת סמכות המשפט, למען הסדר החברתי. ואף שבפועל פורע יותר, אין כאן איסור ריבית אלא תשלום הקרן כפי המציאות שהתחדשה. אבל הדבר ברור שאין בית המשפט משנה את דיני התורה, ובמקום שעל פי התורה יהיה איסור ריבית, לא שייך לסתור את הדברים בהלכה זו של דינא דמלכותא דינא, אחר שכבר נקבע הדבר על פי דיני התורה וההלכה. ואף אם יקבעו תשלום של ריבית כפי המצוי בחוקות העמים, מכל מקום בדין תורה האיסור במקומו עומד ואין היתר ליטול את חלק הריבית.

הבדל בין סוגי התביעות

ומ"מ יש לחלק בין רבית שנפסקה על חוב הבא מחמת הלוואה או תביעת נזיקין בדבר הידוע, שבזה אין לתובע ליטול אלא את עיקר תביעתו בלי הריבית אף שנפסקה לו בבית המשפט. לבין רבית על חוב מחמת תביעת פיצויים וזכויות וכן תביעת ביטוחים, דבזה מותר לקבל גם את הרבית, עד לאותו היום שנפסק בבית המשפט. כיון שכל התשלום שנקבע על פיהם יש לדון אותו כחוב אחד, אף שהם מחלקים אותו לכמה חלקים וקוראים שמו ריבית, הכל הוא בכלל תשלום הקרן המוטל עליו כעת. ומ"מ אף בזה אין לו לקחת ריבית שתבוא מכאן ואילך אם יתעכבו מלקיים את פסק הדין. שהרי החוב כבר הוברר כפי מה שהוא ומכאן ואילך נעשה כהלואה העומד לפירעון, ואין להוסיף על אותו חוב. וכן העלנו להלכה בספר ראש יוסף הלכות ריבית (סימן קסה), וע"ע בספר מלוה ה' (פ"ח מג – מד) שמחלק בדרך זו.

חשש מעיכוב ביצוע פסק הדין

ובאופן שחושש הזכאי שיתעכב החייב מלקיים את פסק הדין, אף שאין אפשרות לאכוף על ידי תשלום ריבית יש אופנים שיכול לדרוש תנאי על קנס בשביל עיכוב הכסף באופן שיצטרך לשלם סכום נוסף מסוים בגלל עיכוב הביצוע, אבל אסור לדרוש את הקנס לפי עיכוב ימי התשלום אלא רק עבור כל תקופה מסוימת. וכל זה אפשר רק על חוב שאינו של הלוואה אלא על עיכוב שכר או תשלום על נזק ידוע. אבל על הלואה אין להתיר אף לא על ידי קנס, אלא רק על ידי הצמדת הקרן למדד.