איסור ריבית בהשאלת חפצים

הרב משה יוסף – מחבר ספר ראש יוסף הלכות ריבית

שאלה

השאלתי כסאות 'כתר' (שהיו כמעט חדשים) והשתמשתי בהם למשך כשנה. כעת, לא נעים לי להחזיר אותם כשהם כבר משומשים. האם מותר לי להחזיר כסאות 'כתר' חדשים במקומם, או שיש בזה איסור של "ריבית" (כלומר, תשלום נוסף על השאלה)?

התשובה בקצרה

מותר! אין בזה שום איסור ריבית. כאשר מחזירים חפץ שהושאל (ולא כסף), מותר ואף רשות ביד המשתמש להוסיף ולהחזיר חפץ טוב יותר, או אפילו חפץ חדש לגמרי במקום הישן.

למה זה מותר?

הכלל של איסור ריבית הוא חמור מאוד, אבל הוא חל בעיקר על הלוואת כסף (כאשר מחזירים יותר כסף ממה שלקחו).

לעומת זאת, כלי שולחן, רהיטים וכדומה, הם סיפור אחר:

• "הדרו בעינייהו" (החפץ חוזר כמות שהוא): כאשר משאילים כלי, הכוונה היא שהכלי הזה עצמו יחזור לבעליו, גם אם הוא נשחק קצת. זה לא כמו הלוואת כסף, שאותו שטר כסף לא חוזר.
• "ידיע פחתיה" (השחיקה ניכרת): ברוב הכלים והרהיטים, השימוש גורם לשחיקה ולסימני שימוש שקל לראות. כאשר המשתמש בוחר להחזיר חפץ חדש, התוספת הזו (החדש במקום המשומש) אינה נחשבת ל"ריבית" אלא לכיסוי של הפחת והבלאי שנוצר בשימוש.

השימוש הוא כמו שכירות: חז"ל (הגמרא, הרמב"ם והשולחן ערוך) התייחסו להשאלת כלים כאלה באופן קל יותר, ואפשרו זאת.

אמנם חשוב לדעת: מתי זה כן אסור?

יש מקרה אחד שבו רוב הפוסקים מחמירים:

כלים שלא נשחקים: אם מדובר על השאלת דברים שאינם משתנים ולא נפגמים בשימוש, כמו כלי כסף או תכשיטי זהב, יש ראשונים רבים שאוסרים להחזיר אחר במקום שהתחייב לשלם על אובדן או שבר (אונסין). זאת מכיוון שבכלים אלו אין 'פחת' טבעי, ואז התוספת עלולה להיראות כריבית אסורה.

לסיכום: בהשאלת כלים רגילים ורהיטים כמו שולחן או כסאות, אין חשש כלל! מי שלקח בהשאלה כלים רגילים, ורוצה להחזיר במקומם חפץ שווה יותר או חדש – הרשות בידו לעשות כן.