דיני ברכת דיין האמת

דיני ברכת דיין האמת

ברכת "דיין האמת"

השומע שמת לו אחד משבעה קרובים, מברך: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, דיין האמת". (א רכג)

זמן הברכה

המנהג לברך ברכת "דיין האמת" קודם הקריעה, על אף שהברכה לא שייכת כלל למצות הקריעה, כי הברכה הינה על עצם השמועה הרעה ששמע. (א רכג)

סוף זמן הברכה - אם עבר יום הקבורה והלילה שאחריו ולא בירך, הפסיד את הברכה ולא יברך לאחר מכן. (א רכז, רכט, רנח. ד רטו)

נפטר בשבת

אם נפטר המת בשבת או שנודע לו על הפטירה בשבת, יברך "דיין האמת" בשבת. ובמוצאי שבת יקרע. (א רלב. ד רכה)

הורים מאמצים

בן מאומץ בפטירת מאמציו, מברך "דיין האמת" בשם ומלכות. (א תקנב)

שהחיינו. הטוב והמטיב.

כתב מרן השלחן ערוך (אורח חיים סימן רכג ס"ב): מת אביו, מברך: "דיין האמת". היה לו ממון שירשו, אם אין לו אחים מברך גם "שהחיינו". ואם יש לו אחים, במקום "שהחיינו" מברך: "הטוב והמטיב", שאין מברכים "הטוב והמטיב" אלא אם כן יש לו שותפות באותה טובה. ע"כ. וכתב הגאון ממונקאטש, מעולם לא שמענו לא מצדיקים תלמידי חכמים ולא מאנשים בינוניים ופשוטים, שיברכו שהחיינו או הטוב והמטיב, במיתת האב, שמראה שהוא שמח על מיתת אביו על רווח ירושתו, ובשעה שהוא אונן איך יברך שהחיינו או הטוב והמטיב, ולא הותר לו לברך שום ברכה זולת "דיין האמת". ואף על פי שאין לנו רשות להרהר אחר דברי חז"ל, אבל אמרו במסכת עירובין (מ ע"ב), שברכת שהחיינו רשות. [ועיין ברשב"א שכתב, ברכת שהחיינו אינה תלויה דוקא בשמחה, אלא כל שמגיעה לו תועלת מחודשת, אף שמתערב עימה צער ואנחה, שהרי אפילו מת אביו והניח לו ירושה, מברך שהחיינו. ולכן רשאי אבל לברך שהחיינו על פרי חדש, וכמובא להלן (עמוד 186).]ובשו"ת הלק"ט כתב, מה שמברך שהחיינו או הטוב והמטיב, מדובר כשלא היה ידוע לו תחילה שהיו לאביו נכסים, אבל אם ידע שהיו לו נכסים, אין לו לברך. וכן כתבו נהר שלום וחסד לאלפים. וכתב בשו"ת שבט הקהתי, שנוהגים להקל שלא לברך ברכה זו. ואף שיש חולקים בכל זה, מכל מקום כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל". (עיין חזו"ע ברכות תכד)