אין לברך ברכות התורה אלא עד אחרי עלות השחר, וזמן עלות השחר הוא שבעים ושתים דקות קודם הנץ, (בשעה 4.16 לפי אופק ירושלים, בשאר הערים יש הפרשים בין 5-10 דקות). [ברכי יוסף (סימן מ"ו סעיף קטן י"ב)].

הרב ירון אשכנזי

מנהג הספרדים  לברך כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידים ואשר יצר. ואם הוצרך לנקביו מברך אשר יצר. (אבל לא ברכת על נטילת ידים). [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תמא].

הרב ירון אשכנזי

לא חייבים לעשות דווקא סעודה, אלא אפשר בבוקר כשחוזרים מהלימוד בלילה לעשות קידוש ולאכול חלבי, ואחר כך לאכול סעודה בשרית. ומי שמעוניין לעשות ממש סעודה חלבית עדיף שיעשה את הסעודה החלבית בלילה ואת הסעודה הבשרית ביום, כי עיקר מצוות "ושמחת בחגך" מתקיימת באכילת בשר ויין, ומשמע בדברי הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו' הלכה י"ט) שצריך לעשות את הסעודה דווקא ביום. הליכות מועד (עמ' תמ"ז).

הרב ירון אשכנזי

אין זה מנהג נכון, כי יש לחוש פן יאמרו שדוקא תורה זו מן השמים ולא השאר חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה, וכן משמע בגמרא ברכות (י"ב), שבטלו לומר קריאת עשרת הדברות בצבור בכל יום, מפני תרעומת המינים, ופירש רש"י שלא יאמרו עמי הארץ שאין שאר התורה אמת חס ושלום. [ילקוט יוסף מועדים שם. חזון עובדיה על הלכות יום טוב הלכות שבועות].

הרב ירון אשכנזי

מקור הדין מופיע ברמ"א (סימן תצ"ד סעיף ג') וכמה טעמים נאמרו בפוסקים לכך:

• במתן תורה קיבלנו מצוות רבות כמו שחיטה, מליחה, ניקור הבשר ועוד, ומכיוון שפרטי ההלכות לא היו ידועים כיצד מגעילים את הכלים, איך שוחטים וכו', לכן נמנעו ישראל ולא אכלו בשר עד שירד משה רבינו מהר סיני ולימד אותם, וזכר לזה אנו אוכלים מאכלי חלב. (משנה ברורה סימן תצ"ד סעיף קטן י"ב)
• במדרש אגדה מובא שבשעה שהקב"ה רצה לתת תורה לעם ישראל, המלאכים התנגדו לכך ורצו שהקב"ה יתן להם את התורה, אמר להם הקב"ה האם אתם שומרים על בשר וחלב? הלא כשהייתם אצל אברהם אבינו אכלתם בשר וחלב כמו שכתוב "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם", מיד הסתתמו טענותיהם והלכו להם, וזכר לזה אנו אוכלים מאכלי גבינה. (חזון עובדיה יום טוב עמ' שיח).

הרב ירון אשכנזי